"הפלגתי עד כרכי הים
שמיים וארץ,
בקשו עלי אהבה.
עברתי שבעה נהרות ברגלי,
מאסתי בכיסי דינרים,
דבר אחר לא שאלתי.
הרים וגבעות, בקשו עלי אהבה.
לא היתה נפש אחת בעולם שלא באתי אליה
וחזרתי למקומי
ריקם.
חמה ולבנה בקשו עלי אהבה
כוכבים ומזלות, בקשו עלי אהבה."
וחפרה הלבנה ובושה החמה
ונמקו כל צבא השמים.
הניחה ראשה בין ברכיה וגעתה בבכיה
עד שיצתה נשמתה.
יצתה בת קול ואמרה:
אהבה מזומנת בעולם הבא.
---------
אין אהבה, יש רק רגעי חסד.
הולכת כְּרוּת אחר הקוצרים.
מלקטת.
תגובות