[ליצירה]
לא מאמינה
אם יאמר לך אדם "יגעתי ולא מצאתי" - אל תאמין.
(אם הטבילה במפל - הטהרות, ופרישת הידיים בשיח - תפילה, היו *אמיתיות*, בוודאי שהשורה האחרונה לא היתה נכתבת.)
[ליצירה]
מקסים.
רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות?
א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת.
ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...)
[ליצירה]
כתיבה מאוד מעניינת. אהבתי את ההומור הדק השזור בסיפור. לא כ"כ הצלחתי להבין את האזכורים בקשר ליום הכיפורים (מחוללת בכרם ביום הכפורים, שעירים לה'-לעזאזל, נעילת שערים, דין). מה המשמעות של זה? הרי יום הכיפורים הוא יום של כפרה וסליחה הטהרות ודבקות מחודשת בה'. לא יום של דין מחמיר חסר פשרות, גורל חרוץ מראש וכו' כמו בסיפור. ואולי זה העניין?
וגםבחירת השם יצחק מעניינת - הבן הסורר-ומורה נעקד, בעצם. - ע"י מי? ע"י הנביא שחרץ את גורלו מראש? ע" האב שסירב להקשיב לנביא ונשא "אשת יפת תואר"?
(האמת שגם זה לא כ"כ ברור - לא היתה כאן שום מלחמה, ולחולל בכרמים בלבן זה מה שבנות ישראל הצנועות והכשרות היו עושות בט"ו באב, אז איפה כאן המשגה הנורא שבשבילו נענש בבן כזה?)
ואולי גם זה חלק מהאמירה, - שהחברה חורצת דין על אנשים בשל דעות קדומות לא בדוקות ועובדות מסולפות ולא מותירה להם פתח תשובה, ולבסוף סוקלת אותם?
תגובות