קח אותי איתך
למקום אליו עיניך שטות
חולמניות
כל פעם שאתה בורח
מהסערות שלי
ילד.
מה לך אצל הים...
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] וווווווווווואו זה מדהים!!! התחברתי לזה מאד מאד! התרגשתי..... [ליצירה]
- [ליצירה] כזה יפה, שבא לשוט לאותו מקום. [ליצירה]
- [ליצירה] "שותקים נאהב, כי לי ולך די בלי מילים, שהם לאלה אשר אינם יודעים לומר אחרת כמה יפה פורח הלילך" [ליצירה]
- [ליצירה] חבל שזה ככה. אולי אתה צריך לתת לעצמך דין וחשבון מה אתה באמת רוצה לעשות בחיים, ואיך אתה רואה את לימוד התורה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה כל כך יפה! "גם אני הייתי פעם תפילה"... ולא - לא קוראים לזה להתבגר! [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך כואב... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה מתוק! קליל ואוורירי! [ליצירה]
- [ליצירה] את השלישי - שיר אהבה עדין ויפה. ממש מרגישים בו נחמה, וחמלה, וליטוף... יש בשיר הרגשה אביבית למרות תאור החורף, והקצב והפריסה נותנים תחושה מאוד "נושמת"... השיר השני בעצם נותן רק תיאור של תמונה, כמו מצלמה, (איך קוראים לסגנון הזה באומנות?) ומשאיר לקורא לקשר אותה (או לא) לחוויה משלו. השירים האחרים מתארים אוירה ורגש דרך תמונת הנוף, וזאת כבר רמה אחרת לגמרי של יצירה! רק שבשיר הראשון לא כ"כ אהבתי את הדרמטיות של ה"הרס בלי בוקר", הרטיה על הפצע וכו, אבל לא בגלל שזה לא יפה, אולי בגלל שלי עצמי קצת נמאס מסערות... אולי בגלל שאני הייתי רוצה ללמוד להתפייס בלי לריב קודם... ואולי בגלל שיש משהו יותר בוגר בלראות את העוצמה ברגעים וברגשות היותר עדינים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מה *היא* היתה אומרת אילו ידעה שתמונתה מתפרסמת לה באינטרנט וכבר 72 אנשים צפו בה... [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מאוד מעניינת. אהבתי את ההומור הדק השזור בסיפור. לא כ"כ הצלחתי להבין את האזכורים בקשר ליום הכיפורים (מחוללת בכרם ביום הכפורים, שעירים לה'-לעזאזל, נעילת שערים, דין). מה המשמעות של זה? הרי יום הכיפורים הוא יום של כפרה וסליחה הטהרות ודבקות מחודשת בה'. לא יום של דין מחמיר חסר פשרות, גורל חרוץ מראש וכו' כמו בסיפור. ואולי זה העניין? וגםבחירת השם יצחק מעניינת - הבן הסורר-ומורה נעקד, בעצם. - ע"י מי? ע"י הנביא שחרץ את גורלו מראש? ע" האב שסירב להקשיב לנביא ונשא "אשת יפת תואר"? (האמת שגם זה לא כ"כ ברור - לא היתה כאן שום מלחמה, ולחולל בכרמים בלבן זה מה שבנות ישראל הצנועות והכשרות היו עושות בט"ו באב, אז איפה כאן המשגה הנורא שבשבילו נענש בבן כזה?) ואולי גם זה חלק מהאמירה, - שהחברה חורצת דין על אנשים בשל דעות קדומות לא בדוקות ועובדות מסולפות ולא מותירה להם פתח תשובה, ולבסוף סוקלת אותם? [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת אם הבנתי או לא, אבל האוירה שיצרת בהחלט נוגה ונוגעת. אבל יש כאן דברים קצת לא מובנים, שכנראה לקוחים מעולם אסוציאציות מאוד פרטי שלך (חיפוש הזהב למשל?) ולנשמת: ברור לחלוטין שהמספר הוא מלאך המוות - הוא אפילו מצוייר בהתאם לדגם הנוצרי: עם קלשון וזה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא נראה לי ששימוש בטכנולוגיה שלא היתה קיימת או נפוצה כשהיו צעירים, זה עניין כל כך חמור רציני וכואב שמצדיק את שם השיר, או את 2 השורות האחרונות. או את השיר כולו, אם כבר... [ליצירה]
תגובות