קח אותי איתך
למקום אליו עיניך שטות
חולמניות
כל פעם שאתה בורח
מהסערות שלי
ילד.
מה לך אצל הים...
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי במקום שהוא יקח תקחי את עצמך א-ליו? והים הוא נפלא יש בו המון קשה לי להבין את השא-לה... [ליצירה]
- [ליצירה] וווווווווווואו זה מדהים!!! התחברתי לזה מאד מאד! התרגשתי..... [ליצירה]
- [ליצירה] כזה יפה, שבא לשוט לאותו מקום. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייבת להתייחס לשיר הזה, שכבר מזמן מזמן נמצא אצלי ב"אהודות", ועוד יותר מזה נמצא אצלי בלב, ומדי פעם אני חוזרת לקרוא ולהתבונן בו. פעם ראיתי בערוץ דיסקוורי תוכנית על ניסויים בחלל. כשחשפו צמח לתנאים של חוסר גרוויטציה, הוא פשוט התחיל "להשתגע": הוא שלח שורשים לכל כיוון, כולו הפך שורשים-שורשים, בתקווה שאולי אחד מהכיוונים במקרה יהיה "למטה", ואולי במקרה תהיה שם איזו אדמה שתקלוט אותו... זה מפחיד אותי לחשוב על זה."כשהיד המגששת בעיוורון מוצאת חלל ריק מקיום". לבד את כל המרחק הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שהשורה על "מדממת ריבה" כל כך טובה לילדים. (ילדים רגישים לא יגעו אח"כ בסופגניה!) [ליצירה]
- [ליצירה] זאת אישה מוכה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מצחיק - אני מתבוננת בכל המצבים שאתה מתאר מנקודת המבט הנשית, וקריאת הדברים מן הזוית שנכתבו לא עוזרת לי בכלל לחוש אהדה. כנראה שבאמת "נשים מנוגה וגברים ממאדים"... [ליצירה]
- [ליצירה] אסיות=ארסיות [ליצירה]
- [ליצירה] נ.ב. אהבתי מאוד את הפרשנות שלך ל"תופל כלי חרס". וגם את ה"עשוי קראים קראים לשמיים" [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, מה הקטע שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] חלקים ב' וג' טובים יותר לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא חושבת שהאקרוסטיכונים שלך הם "משפט אחד". [ליצירה]
- [ליצירה] אוי (והשורה האחרונה במקום) [ליצירה]
תגובות