לא צריך לדאוג לי
הרופא אמר שזה וירוס
וזה עובר מהר
כשיצר החיים שב ומשתלט, שב ונועל
את כל הכמיהה שהתפרצה בינתיים, שולחת זרועות
משתקות אל כל השרירים
לופתת את כל
האיברים הפנימיים
מחוללת בחלל הלב.
תוך זמן קצר זה יעבור ואני שוב
אהיה בריאה ואשוב לימים החמים הגדושים
פעילות מבורכת
ובערב אומר כמו כולן שאיזה יופי
שכבר לא כל כך חם ואפשר קצת
לצאת עם הילדים, ולחזור
לבית הריק
אבל בינתיים
הכמיהה לא מרפה היא אוחזת בעוז
וכל תא שננגע שואף לפרוץ
את גבולו, ופוקע
ואני מתקפלת,
משתנקת,
מכאב שָתוק
וכיסופים נעולים.
תגובות