מהלכת במסדרון-דלתות ארוך וצר

וכל אהבתה אחוזה לה בין שתי ידיה

מפרפרת לצאת

וכל הדלתות סגורות.

ליבה מפכה לה דרך עיניה,

וציפוריה הומות.

 

היא חיה בבונקר בלב האדמה

ואהבתה על מדפי חלונות

ראווה

קשורה בסרט.

 בידיים רועדות, בלב רוגש,

תגישֶהָ אלָיִיךְ,

הזרה,

מִנְחָת עֲנִיִים.

עבור חיוך אוהב בשקל שלושים

ושאריות סימפטיה

מארוחת הבוקר.