[ליצירה]
מזכיר לי שיר של להקת אבבא, בשם
"i am the city"
הסיום מחליש את השיר, לדעתי. שתי השורות האחרונות חלביות וחסרות מגמה, איזו אמירה או מסקנה יש ב"סופר את פעימות ליבי" לגבי כלל השיר?
[ליצירה]
קראתי בנשימה עצורה. באמת כתוב טוב, אבל לא הבנתי מה כתוב. ציפיתי לפרטים שיעזרו לי להבין מה קורה - ולא היו.
מה המשמעות של כל זה? מה זאת המערה - מסע לנבכי הנפש? אודה לך מאוד אם תסביר למה התכוונת!
[ליצירה]
הציבור שלנו עובר תהליך של התפכחות מאשליות. ואכן - זה כל כך כואב. כמה נורא שזה היה צריך לגבות מחיר כזה. הרב מלמד כתב במדור "רביבים" ב"ב-7" שזה הגוף הבריא שדוחה את הרע מקרבו ע"י הוצאת המוגלה. וזה נראה רע מבחוץ אך זה בעצם תהליך הבראה. עוד נחזור לכל המקומות האלה ונקים אותם מחדש. וגם את ימית. ולא נעקר משם עד עולם.
[ליצירה]
[ליצירה]
אוקי, ו-? (מה החלק הלא צפוי/ התובנה החדשה שה"משפט אחד" הזה בא לומר)?
[ליצירה]
וואו! אני מופתעת מעצמת וכמות ההזדהות! כל כך הרבה לבבות שבורים יש כאן?... תנסו לראות בזה טרגדיה, ולא רוע מכוון. אנשים לא עושים רע כי הם רעם (ברוב המקרים...) אלא כי הם חלשים. ואנוכיים. ולא יודעים בעצמם להתמודד. ורע להם בעצמם. תחשבו על זה ככה. פורקן זה יופי. זה עוזר. אבל אחר כך בא תורה של מחשבה בוגרת (עד כמה שזה קשה כשמעורבים רגשית).
[ליצירה]
יפה! יש לך יכולת מופלאה לתאר מצבים ורגשות בצורה כל כך מדוייקת!
(אבל בקשר לתוכן - קצת מסוכן להשתוקק לאביר. הגבר הממוצע הוא לא ממש כזה, את יודעת..)
[ליצירה]
הלך רוח!
כל קטע-פסקה שכתבת כאן יכול היה לעמוד בפני עצמו בתוך קטעי פרוזה קונקרטיים יותר, כדי לתת את התחושה המהורהרת והתובנות שמעבר וכו'. כשלוקחים א5וסף של אמירות שמשתלבות עם עיניים מצועפות ודיבור מהורהר, התוצאה היא, אממ... קצת דיפוזית - לא ממוקדת. כל הקטע שכתבת מעורפל ולא כ"כ זורם. זאת בכל אופן התחושה שלי, וסליחה אם פגעתי.