[ליצירה]
מאוד מאוד יפה! אני אוהבת את תהליך השחרור שאת עוברת בשיר. לפעמים אנחנו טועים, שאנחנו מנסים להתמודד עם הכאב שלנו לבד, ולא מנסים למצוא תנחומים אצל אבא שבשמיים, כי אנחנו רואים בו את מי שגרם לכאב. כמה חשוב שנזכור שאפשר לפנות אל ה' יתברך לתמיכה.... בשלוש הנקודות יש אפקט של בכי
[ליצירה]
אבל אתה כן! המחשבות והרגשות שלך הם לא "קיא לעוס". יש שכבה חיצונית של חול מכסה, ויש אוצרות של זהב מתחתיה. לא כולם מגלים וחבל. אבל - אנחנו כן כל כך חשובים, רק הטעות שלנו שאנחנו חושבים שמה שחשוב בנו זנ מצד החיצוניות שלנו, ולכן מפתחים אותה ונשארים בה. מה שצריך לומר לאדם - אתה בריה יפיפיה וחד פעמית של אלוקים - עכשיו לך תחשוף את זה, כי בינתיים לא רואים!
[ליצירה]
באמת, כתוב בספר התניא: "ולכן כל מעשה עולם הזה קשים ורעים והרשעים גוברים בו, כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ב סוף פרק ד."
זה עולם הקליפות והסטרא אחרא, עולם שמצד עצמו מעלים על הקדושה - על הטוב האלוקי.
ואני חושבת שהחוויה הקשה שתוארה כאן כחווית הקיום האנושי, העלוב המוגבל והמקולל במוות ובמודעות לו - היא בסה"כ מאוד אמיתית.
אבל בכלופן, אני לא הייתי נותנת יותר מדי צל"שים לשיר: זה קל מדי לכתוב שירים שמתריסים ומביעים מחאה וכעס. אירוניה מרה זה דבר אופנתי. במיוחד כשהיא מופנה נגד אלוקים, ולא מסתכנים בלהרגיז אף אחד.