[ליצירה]
אני לא יודעת מה זה REBEKART, אבל הנעליים שלו נראות בהחלט מאוד גבריות, בוטחות, דורסניות משהו. זה נראה כמו איזה פרסומת, כמו ביטחון עצמי מופגן. אבל הדמות שנועלת אותן היא בלתי נראית, והחלל שמאחוריה נראה כמו קיר אפור מלוכלך באיזה מקום ציבורי מוזנח, וגם קצת מזכיר עשן. וגם מתחת לרגליים שלו אפשר לראות משהו שמזכיר דם שפוך. אין כאן אדם, ואם יש - הוא סך כל מה שמניע אותו, הקיר הזה, העולם האלים. גם החיים שלו לא משהו, הא?
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
אילה. אני מבינה את הכאב והתסכול שלך, ואת הרצון שלך להשמע ולהתקבל. אני מקווה בשבילך שתצליחי למצוא את הבמה הנכונה והטובה ביותר, בשבילך ובשביל הקוראים הפוטנציאליים.
נ.ב. אני מאמינה שהחדרת האמונה ביכולת האישית היא לא רעה חולה אמריקנית כפי שניסית לטעון, אלא השקפת חיים שמיועדת לעזור לאדם להפיק מעצמו את מה שיש בו. גםאם לא נולדת להיות אחת מהענקים - לא נורא, אבל בגלל זה אל תפסידי את להיות הטוב ביותר ש*את* יכולה!
[ליצירה]
אצלי זה יצר רושם שהכל קרעים, פיסות בד שלא קשורות אחת לשניה.. כאילו גם החלון זה איזה חתיכת דגל, עקומה וקטועה, שמצטרפת לדגלים החשוכים האחרים כדי לשאול "נו, אז מה המשמעות של כל זה עכשיו?"
[ליצירה]
תודה לך גם על הקטע הזה. זה כל כך אמיתי. זה מן יצר הרע כזה שמזהה את כל מה שיכול לקדם אותנו באמת, ודווקא שם מרפה את ידינו או מקשה את עורפנו. אני גם מכירה את זה (רק בצורה קצת שונה מאיך שזה אצלך)