מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו, מאיפה את מכירה אותי?! [ליצירה]
- [ליצירה] אה... היא לא עומדת בכיוון ההפוך? ובכל מקרה מה הקשר לבעד ונגד? [ליצירה]
- [ליצירה] טוב נו, אולי זה נכון לגבי מלחמות מהסוג שארה"ב נלחמת [ליצירה]
- [ליצירה] גדול!! [ליצירה]
- [ליצירה] זאת גישה מאוד נכונה ובריאה, לדעתי. תודה על התובנות (אמא בפוטנציה) [ליצירה]
- [ליצירה] זה מאוד נכון... ויפה! [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לסומסום: אנשים אוהבים לדבר על אומנות כאילו יש לה מקדש משלה באולימפוס של החיים. לא נכון! האומנות היא חלק מהשיח שלנו עם עצמנו, ולכן היא צריכה להיות מבוקרת לפי הקריטריון של - אילו דברים רצוי שנכלול בשיח הזה כי הם מחזקים אותנו, ואלו לא. להתמודד עם רגשות של אובדן ופרידה לגבי חבל ארץ שכרגע נאבקים עליו, זה מחזק מגמה של עזיבת המאבק וזורע זרעים של יאוש. במלחמה לא נתנו ל"ירא ורך הלבב" לצאת, כי דיבורים של פחדנות היו ממיסים את לב כולם. לדעתי כנ"ל דיבורים של יאוש - זה לא הזמן עכשיו! כל כך לא! ובעזרת ה' אני מקווה שלעולם לא יהיה בכך צורך, כי זה לא יקרה! נ.ב. "היה לא תהיה" זה יותר הבעה של תקוה חזקה מאשר של "ודאות". זה יותר כמו הבעת עמדה או הצהרת כוונות נחרצת. קפיש? [ליצירה]
- [ליצירה] מזויע!!! מזויע! זה מה שיש לי להגיד! זאת אומרת, לא הכתיבה. הכתיבה טובה, כמובן, כמיטב המסורת הצינית של ימינו. "מפוקחת", הם היו קוראים לזה, ואני סתם חושבת לי... כמה יותר קל (לכולנו, מסתבר) להרוס מלבנות. להמליך את היאוש עלינו למלך, לסגוד לנחש ביודעין.... מה רצית להגיד פה, הדס? ש-"עזב ה' את הארץ"? שהאדם הוא קליפת-כלום נבובה (ולכן) מלאה בעצמה? רצית להציב מראה בפני כל הכיעור של העולם הזה, של האדם שבתוכו? אבל בשביל מה?... הרי לכיעור כולנו כל כך מודעים כבר, מודעים יותר מדי, מודעים עד אובדן-כאב... אולי הגיע הזמן (להתאמץ ו-) לחשוף את היופי? [ליצירה]
- [ליצירה] הוא נראה לי אדם מאוד מסכן, ה"נפוליאון" שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] מאחלת לך שתמצא במהרה! [ליצירה]
תגובות