מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. הכותרת היא כמובן מהשיר של גלי עטרי (שכתב מיר גולדברג) - סתם בשביל הקרדיט. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, מה הקטע שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר כואב ויפה. "בלמטה של אורט" מאוד מסתדר - זו שפת ילדים שמשתלבת עם התמימות שהילדה משדרת. זאת שנפגעה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] יהיה טוב, בעזרת ה'... (ובאמת צריך לשנות את הסיווג ל"מונולוג", נראה לי) [ליצירה]
- [ליצירה] זה דוקא עצוב. נראה לי שזה על איך שהחלום מחליף לנו את המציאות, גורם לנו לוותר על הגשמתו. ילדי הפרא יבחרו בסופו של דבר לוותר על הדהירה הפראית על סוסים לבנים, כדי לשמוע את הסיפור עליהם עושים את זה. והמספרת תבחר (לא מרצון אך זאת עדיין בחירה) במקום לקפוץ מעל הסורגים ולהצטרף לדהירה, לשבת ולספר עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה "ממנו אך זכרון נותר"?? ככה השלמת עם הגזירה.? ככה אתה מספיד את גוש קטיף?? כמו שהרבי מליובאויץ' היה אומר (ואביטל ציטטה בשורה מעלי) היה לא תהיה!!! ואם היצה לי אפשרות הייתי כותבת את זה בפונט 20 [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי הרבה על היצירה הזאת.זאת תובנה אמיתית וכואבת, בעיני. איך שאנחנו מציבים לנו מטרות מטרות, ציוני דרך והשגים "חשובים" ו"גדולים", שייתנו משמעות לחיינו, שירצפו את דרכנו בהם. בלעדיהם היו החיים נטולי משמעות. איתם יש אשליה של משמעות. ולפעמים האשליה היא כל מה שיש לנו. [ליצירה]
תגובות