[ליצירה]
אני לא יודעת למה, אבל אני לא מאמינה לשיר הזה. זה לא עובר אלי כתפילה אמיתית מנפש טהורה, כזעקה איתית וכנה. אולי כי כל כך עמוס ודחוס שם בשיר הזה, אולי בגלל כל השיבוצים ומשחקי המילים. לא יודעת. זה לא שיר שבא לחבר רגשית.
[ליצירה]
מוטב מאוחר מלעולם לא
מקוה שעדיין רלוונטי להגיב, אחרי שנה וחצי (מה לעשות שאני חדשה פה):
(טוב, אני לא אכתוב לך כלום על הכתיבה שלך, כי את זה אתה יודע לבד) אבל בקשר לגשרים - מישהו שאל אותך שם למטה מה משמעות שריפת הגשרים, וענית לו משהו על ניתוק העבר. זאת המשמעות הרגילה של "לשרוף את הגשר", אבל כאן נראה לי שיש משהו נוסף -
כי נראה לי שבסיפור הזה הגשרים הם סמל אירוני, הם אנטי-גשרים, תחליפי- גשר, גשר שנכשל... דוידי לא הצליח לבנות את הגשר בינו לבין העולם,לבין אנשים אחרים,בין החומר לרוח, אפילו בין החלקים השונים של עצמו (וגם מחלת הנפש שלו מתאפיינת במעבר בין קטבים קיצוניים...) רצה להשתמש בסיגל כגשר אך הפער היה גדול מדי. הגשרים שבנה היו עדויות לחסרונם של גשרים אמיתיים (וכשאבא שלו שורף אותם, הוא בעצם שורף את האנטי-גשרים, אולי מתחרט על שלא השכיל לבנות עם בנו גשרים אמיתיים במקומם).
נ.ב. בדקת עם מישהו מקצועי עם התסמינים שתוארו אכן מאפיינים "מאניה-דיפרסיה" (לאן נעלמה ה"מאניה")?
[ליצירה]
ובכן... מעניין. כאילו כבר אי אפשר אפילו לחלום בשקט, כי "המצב" משתלט אפילו על החלומות?
באופן כלליאני חושבת שהסיפור קצת מאולץ, ובד"כ אתה כותב *הרבה* יותר טוב מזה...
רק בטוב! (ובלי חציל אם אפשר...)
יו"נ
[ליצירה]
חזק!
וואו!
תיארת כל כך טוב את השאיפה לנקמה של המושפלים....
אני לא קראתי את פאוסט, אז בטח פספסתי את המשמעות הנוספת שהשם נותן לסיפור, אבל אילו אני הייתי נותנת לו שם זה היה "הנעלבים ואינם עולבים"...
תגובות