מייחלת לרגע בו לא אצטרך עוד
לצבוט אותך
עד כאב
רק כדי לומר לך כמה
אני אוהבת
וזקוקה
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה! אם מותר להצטרף לדיון שניהלתם כאן, אני הייתי כותבת את כל השיר בהווה. אם כבר - ככה מתקבלת תחושה יותר חזקה של כאוס - כי הוא מתחולל *עכשיו*, בPRESENT PROGRESSIVE... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי! מה קרה??? [ליצירה]
- [ליצירה] התבלטות לשם התבלטות יפה! מדויק ושנון כתמיד! ההסתערות היא רק תירוץ להתבלט [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. רגיש ויפה, ומאוד עדין. רק..אפשר כמה הערות? א. איכשהו הדמות הנסיכית, הקסומה הזאת, לא כל כך מסתדרת לי עם "ד' 4" ותאורי בית-ספר. לא היה עדיף להשאיר אותה חסרת גיל וסביבה מוגדרים? הרי היא בעצם כ"כ על-זמנית ועל-גילית, הדמות הזאת. ב. חוץ מזה, לפעמים הפריעה לי קצת המליציות של השפה, נגיד - העדר מילת היחס "את" (כמו ב-"אך יותר מכל אזכור עיניה"), או מילים כמו "שוקטה" או "פסקה לבוא"(לביה"ס) במקום "הפסיקה" וכאלה. אולי זו שאלה של טעם, אבל לי זה נראה קצת מלאכותי. נראה לי שאיפושהו צריך למצוא את האיזון הזה - עד איזה גבול השפה הגבוהה-יותר מיפה, ומאיזה גבול זה כבר מלאכותי. (אני יודעת שזה קשה...) [ליצירה]
- [ליצירה] אולי זה על מאבק זהויות. האדם מנסה לרכוס את עצמו (אין המשך לבגד...) אני לא רואה כאן שום דבר מפחיד. צורת הגוף מזכירה לי אדם מבוגר (ולא רזה במיוחד), יומיומי כזה, לבוש בחום סטנדרטי. ונראה שמתחולל אצלו מאבק בין הצד המואר לצד האפל - ובינתיים הוא בעצם פרום, פרוץ. איזה יופי! [ליצירה]
- [ליצירה] אתה משש משועמם, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... מאיר פרידמן דובר רוסית? מעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] הזדהות עם הפרה... שיר מחאה של טבעונים? [ליצירה]
- [ליצירה] לליאורה - דיכאון קליני הוא לא אורח חיים נבחר ולא "סבל שאנחנו מייצרים אותו בתוכנו". כלומר- כן, אבל לא מבחירה ולא בשליטה. כך למדתי, לפחות. כך עד שיוכח אחרת. ודליה היתה אדם רגיש בצורה מופרזת, עם אישיות חלשה, שסבלה מדכאון קליני ואף אושפזה. אז זה שיש "חתולים ועצים וטבע ובלוגים" - אהממ.. אולי זה לא כ"כ רלוונטי לכאן. מה את אומרת? [ליצירה]
- [ליצירה] זה באמת פשוט. רק אנחנו מסבכים את זה. [ליצירה]
תגובות