רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ... הניתוחים שלך די מעניינים, כך לפחות אני חושבת בתור מורה ואם צעירה. אבל באמת מה הקשר לכאן? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה גם בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] זה חמוד. ציפיתי לאיזשהו סיום דרמטי ועצוב, כמו שהאבא כבר לא בחיים או לא במצב מתפקד או משהו בסגנון, כי החזרות המרובות על "אבא אבא אבא" כאילו הזמינו את זה, ובסוף זה לא היה. השארצ את זה כקטע תמים ומתוק חף ממניפולציות. יפה. רק הערה קטנה: לילד בן 4 אין עדיין את התובנות ש"מחר אמא תבוא בלי עוגה", והוא בכלל לא חושב על "מחרותיים" [ליצירה]
- [ליצירה] לא אכפת לי איך זה יצא לך, זה נראה כאילו רוצה להראות אוירה של מלחמה (החייל ששוכב שם מתחת לרגלי החיל השני וכו'). המקרה הוא אומן לגמרי לא רע! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דימוי יפיפה למערכת יחסים, לקשירת קשר, להתפתחות. אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי! "במותי אפסיק להכעיסך"?? " חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה" ובחרת בחיים, ולא במוות! גם לא כמטאפורה, גם לא "עליך". ה' לא מעוניין בכלות הנפש, ב"רצוא" ללא שוב! זה היה חטא נדב ואביהו לפי פנימיות התורה. ה' רוצה ש"נחיה עליו", לא שנמות עליו!... [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק שיש משהו חזק במבט שלה, אבל זה לא נראה לי כמו רוך או עדינות או נשיות. יותר מכל היא מזכירה לי טובעת. (השיער דומה לגלים. המבע חלול, מנותק כזה. עצוב. אולי מיואש... [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות=לתגובות [ליצירה]
- [ליצירה] על אמת ועל מסיכות הממ.. מאיר יקר, אף אחד לא יכול לקחת ממך את ה"אמת שלך", וגם לא למתוח עליה ביקורת או אפילו להביע לגביה דיעה, שכן, כפי שאמרת, היא חלק מהקיום הייחודי והחד פעמי שלך, שאף אחד לא יוכל אף פעם "להבין" (או להרגיש או לחוות) באמת. נכון. אבל זה לא מה ש"ציידת חלומות" (ליאת חומסקי?) ניסתה לעשות. היא התייחס לא לאמת שלך ואפילו לא לדרך בה אתה אומר אותה, אלא, למיטב הבנתי - לבמה. כלומר, לעובדה שבחרת להביע את האמת-חסרת-המסיכות הזאת באתר שעוסק בכתיבה יצירתית, ותחת הסווג "שירה". העניין הוא, ששירה זו אומנות. והאומנות דרכה במסיכות. אך המסיכות שהיצירה האומנותית משתמשת בהן, מטרתן בעצם להרשות לנו להסיר את המסיכות האחרות שלנו, שנוצרו משחיקה ומ"עייפות החומר" או מהצורך להגן על עצמנו -- ולגעת בנו בדרך אחרת, מזוית לא צפויה, ולהותיר בנו חותם אמיתי. המילים וצורת ההבעה שאתה השתמשת בהן ב"שניה" הן שגרתיות וסתמיות, ולא מצליחות לעקוף את מחסומי הציניות והעייפות ובאמת לגעת. יש מבין? (אני מקווה שאפשר להמשיך ולפתח כאן דיון ענייני, ושלא תמצא לנכון לתקוף אותי כאן כי מטרתי אינה לתקוף אותך...) יום טוב, כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה באמת לא כותב שירה [ליצירה]
תגובות