רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב טוב מאוד, מפתיע ומצמרר. ... יש איזה משהו שניסית להגיד דרך הסיפור, או שהוא מכיל את עצמו ודי לו בזה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה מתוק! קליל ואוורירי! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, את כותבת טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי דעה (בעיתון ב-7) שיש לכנות את שאירע לפני שנה לא רק "חורבן" ולא רק "גירוש", כי כאלה היו לנו הרבה בהיסטוריה. לחורבן גוש קטיף הוא מציע לקרוא גלות: יהודים בארץ ישראל גורשו מאדמתם וזו ניתנה לנוכרים. הנה, עוד דבר שמשותף לחורבן הבית (שגרר הגליה של היהודים) ולחורבן גוש קטיף, עם כל ההבדלים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. הכותרת היא כמובן מהשיר של גלי עטרי (שכתב מיר גולדברג) - סתם בשביל הקרדיט. [ליצירה]
- [ליצירה] זה נמצא פה כבר כמעט שנתיים ועוד לא גילית לנו מה זה! [ליצירה]
- [ליצירה] כן, בהחלט "תחפושות ומסיכות". תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי, הבנתי. רק מתוך הבירור הזה אפשר לשוב א "ארצך ומולדתך" כפי שהיא *באמת* ולא כפי שחשבת שהיא, קודם, מתוך קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] עיבוד יפיפה. כל המערבולות ואי הבהירות, ומצד שני ההארה העמוצה שיש במפגש הזה בין אדם לאלוקיו. שילוב הצבעים מקסים. אהבתי, בקיצור. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אלא במה שיש בו אוקי, אז יש כאן שפה יפה. "עינוגי מילים" ככותרת ההמלצה. באמת מרשים. אבל... האם יש משהו מעבר לזה? כש"זהירות שביר" כתב שין עלילה, נראה לי שהוא התכוון שאין חוויה. כי זה באמת מה שחסר כאן. אז בסדר - שם (בין העצים?? מה, בהשראת שיש השירים או משהו?) ידעת אישה. כן הבנו- שם ידעת מסתרי אישה. בסדר, בסדר, וגם רזיה, לא צריך לחזור מליון פעם אנחנו לא חרשים. נו-ו? התיאור של מה שהתחולל בסביבתכם באותה שעה כאילו אמור לאפיין מיטונימית את החוויה, אך בפועל הוא אינו מוסר הרבה. זה נראה כאילו כל הטבע מתגייס לסוכך על הדובר וה"אישה" ולהנעים להם את השהות ולתת להם תחושה של בטחון , והבית שאחרי זה מוסר רגש של התרוממות רוח ושמחה. אבל זה תיאור מאוד רדוד ולא מספק בהתחשב בחוויה שאתה מבקש למסור. פרט לכך, לא נראה לי שיש כאן חויה זוגית, חויה של אהבה, של שניים החולקים באושר משותף. לא - מדובר בחוויה של הדובר שמתענג על ה"אישה" כפי שהוא מתענג על הטבע שסביבה. כפי שהוא עשוי היה להתענג על איזה פרי טעים מאחד העצים שסביבו. וגם זה מטריד משהו. נראה לי שניסית לחקות סגנון ישן יותר של שירה, הן מבחינת השפה והן מבחינת התוכן ודרך מסירתו. לי, בכל אופן, התוצאה מצטיירת כבלתי-משכנעת, רדודה, וגם שובניסטית-משהו, כלקוחה ממוסכמות העולם-של-פעם, בו האישה נבראה כדי לענג את הגבר. מה שכן אפשר להגיד שיש כאן - זו עברית יפה, שגם היא נשמעת בלתי אותנטית, צר לי [ליצירה]
תגובות