רוצה למצוא נתיב
למילים הגבוהות יותר
לחזיונות מוארים, רוטטים
לפלס את דרכי
אל שערי דמעות -
שכך מובטחני -
לעולם
אינם ננעלים
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עצוב שזה כך... (כן, וגם הסוך המפוייס עצוב, כי הוא לא מותיר מקום לגשר-קשר בין הגילאים) [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי, רעך = יהודי. כך מוגדר הלכתית. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי על זה והגעתי למסקנה שזה הרי כל כך קל. תנו לאדם מוכשר משימה: כתוב שיר-זעקה שמוחה על צביעות, ומיד תקבלו עשרה כאלה, וטובים. כי זה באמת לא כל כך קשה לזעוק. אבל לדעתי אפשר להיות יותר סלחניים כלפי עצמנו כחברה. קצת צביעות זה לדעתי די הכרחי. אם לא היינו צבועים היינו פוגעים באנשים הרבה יותר. שהרי אי אפשר להכריח אנשים להיות שם *באמת*, במקומות הקשים האלה, לכאוב באמת את השכול הזה. זה נורא קשה ואנחנו רק אנשים! ואם לא יהיה כל השואו מסביב ליום הזה, אנשים שלא חוו את זה אישית פשוט יעדיפו לא לחשוב על מי שכן, אף פעם. - וזה לא היה יותר כואב מצביעות? אבל זה נכון שהצביון שנותנים ליום הזה מוטעה. זה הופך להיות יום של "בואו נהיה עצובים" במקום יום של "בואו נחלוק כבוד לאנשים שמסרו את חייהם בשביל העם והארץ, ונלמד מהם". ועם יום של "הבה נבכאה הבה" באמת קשה ומכאן הצביעות. [ליצירה]
- [ליצירה] הגהה דחופה - 770!!! (לא 707!!!) אז מה, זכית להכיר את הרבי פנים אל פנים? אני בהחלט מקנאת בך. אני בין אלה שלא זכו... שתי הערות: לגבי המבנה - תקצר קצת (הרבה). אם אתה רוצה שאנשים יקראו, זאת אומרת. אם תשים לב, יש ביטויים רבים שחוזרים על עצמם, ויותר מפעם אחת... ולגבי התוכן - הרבי לא "עזב", לא אותך ולא אף אחד. ככתוב בזוהר הקדוש, שצדיק אחרי פטירתו "אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי" - נמצא בכל העולמות (כולל העוה"ז הגשמי), נמצא במובן של מלווה, משפיע וכו' - יותר מבחייו. בגלל זה יום ההילולא של צדיק הוא יום של שמחה. ואתה עדיין יכול לקבל הדרכה וכו' דרך ה"אגרות קודש". ולהתקשר לרבי ע"י לימוד שיחותיו הקדושות, קיום הוראותיו והליכה בדרכיו. אף אחד לא "עזב"!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים!! פשוט מקסים, כל כך אהבתי!! [ליצירה]
- [ליצירה] הלוואי וכך היינו כותבים באמת - "למען שמו באהבה". את באמת מרגישה שהכתיבה שלך היא דרך של עבודת הבורא? שאת מעלה עצמך לקורבן באמצעותה? [ליצירה]
- [ליצירה] אה... [ליצירה]
- [ליצירה] "למות ביום חורפי זה כמו ריבת חלב בגלידה" - נחמד... אני הייתי מוסיפה קצת סירופ שוקולד ואת הצבעוניים הקטנים האלה מלמעלה... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה משש משועמם, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים ויפה. אבל ההסתכלות הזאת על אפביות האדם צריכה להיות מאוזנת בצד השני של התמונה - האינסופיות שלנו עצמנו, של נפשינו האלוקית, חלק אלוק ממעל ממש, בלי דהיה ודעיכה לנצח... [ליצירה]
תגובות