"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
"הרוח סובב והולך ועל סביבותיו שב הרוח" - איזה יופי של משפט. והרוח שב גם בשורה האחרונה... אני לא יכולה להגיד בוודאות שהבנתי את השיר, אבל בפירוש נהניתי ממנו. פורים שמח!
[ליצירה]
אני מודה לך על שהבאת את השיר הפרודי לצד המקור שלו, זה באמת נחמד לראות איל לואיס התעלל בשיר. התרגום גם מאוד חביב, רק - מאיפה לקחת את ה"דוט" הזה ( doth= does , כמובן)? יכולת לכתוב "ראו איך זו קטנת דבורים", אם היית צריך מילה בת הברה אחת למשקל.
בהצלחה בתרגומים הבאים!!
[ליצירה]
את השלישי - שיר אהבה עדין ויפה. ממש מרגישים בו נחמה, וחמלה, וליטוף...
יש בשיר הרגשה אביבית למרות תאור החורף, והקצב והפריסה נותנים תחושה מאוד "נושמת"...
השיר השני בעצם נותן רק תיאור של תמונה, כמו מצלמה, (איך קוראים לסגנון הזה באומנות?) ומשאיר לקורא לקשר אותה (או לא) לחוויה משלו. השירים האחרים מתארים אוירה ורגש דרך תמונת הנוף, וזאת כבר רמה אחרת לגמרי של יצירה! רק שבשיר הראשון לא כ"כ אהבתי את הדרמטיות של ה"הרס בלי בוקר", הרטיה על הפצע וכו, אבל לא בגלל שזה לא יפה, אולי בגלל שלי עצמי קצת נמאס מסערות... אולי בגלל שאני הייתי רוצה ללמוד להתפייס בלי לריב קודם...
ואולי בגלל שיש משהו יותר בוגר בלראות את העוצמה ברגעים וברגשות היותר עדינים...
[ליצירה]
מצטערת להרוס את המסיבה...
אבל לא נמאס לכם כבר מסיפורי קיטש שמתחילים אותו דבר (הבחורה הבודדה, ומה טוב אם גם בגשם) ומסתיימים אותו דבר ("כמה טוב שיש שניים...") ומתפתחים באותו אופן? עם כל כך מעט מורכבות באמצע? האג'נדה היחידה שהסיפור נושא עימו היא העניין של פתיחות או מה (לתמונות עירום??), וגם זה בצורה שיותר מדי צפה על פני השטח.
נו.
[ליצירה]
נחמדה,הדרך שבה אתה מתבטא. קלילה ושנונה. המלצה קטנה: אולי תעשה משהו בקשר לשורות הפותחות (עד ה"בכל אופן"). הן גם מסורבלות במקצת (לענ"ד), וגם לא מקושרות טוב לשאר הקטע. (שוב לענ"ד)
שיהיה לך יום טוב!
כנפ"ש
תגובות