[ליצירה]
זרתוסתרא הוא נביא פרסי שהפילוסוף ניטשה השתמש בדמותו כדי לכתוב את אחד מהספרים שלו "כה אמר זרתוסתרא". אולי אם היינו מכירים את הספר היתה משמעות כלשהי לשיר??
[ליצירה]
נו, אז?
כך היא דרך העולם, "כי לא יחדל אביון מן הארץ". תמיד יהיו אנשים בעלי הון רב יותר, שליטה והשפעה רבות יותר. זה נכון שבתרבות המערבית-קפיטליסטית הכוחנות באמת מרקיעה שחקים (תרתי-משמע), אך פרט לחזות הכוחנית של הבניין ולהתנהגות הלוקה בחשיבות עצמית של שוכניו, אין כאן שום האשמה רצינית נגדם, אלא רק ביטוי לשאיפתם של החלכאים, כמאמר הרב פולקער שליט"א - "אני רוצה גם"...
[ליצירה]
הדס,
ואני גם לא חושבת שזה מה שצריך. לדעתי, ברגע שאדם מפרסם יצירה שלו באתר, הוא לוקח בחשבון שהוא עשוי לקבל מגוון של תגובות. (לא רק "אהבתי"). ובאמת חבל שכל תגובה ביקורתית "זוכה" פה לתגובת נגד משתלחת.
אני מצידי חושבת ש"ביקורת בונה" יש טעם לתת רק כשבאמת יש סיכוי שהיא תבנה. אם את רואה שה"יוצר" פשוט כותב גרוע - אין מה להצביע בפניו על זה, כי אין שום דבר שהוא יוכל לעשות עם זה. ומאידך, אם הביקורת ניתנת על רקע של "יש פוטנציאל אבל" היא גם מתקבלת אחרת.
[ליצירה]
מדהים!
כמה רוך, כמה עדינות יש כאן! זה ממש שיר רוחני -
כשאדם נותן את עצמו לשאת את כאב השני ביחד איתו, זה פותח פתח לריפוי עדין, איחוי, ולבסוף גם להתמרה רוחנית, כשמ"את שתינו עוטפת תפילה אחת", מגיעים לשמיים עצמם שנפרשים כמו חופה, ול"וכבר שתי ידיים/חובקות עולם".
מקסים!
[ליצירה]
אולי זה על מאבק זהויות. האדם מנסה לרכוס את עצמו (אין המשך לבגד...)
אני לא רואה כאן שום דבר מפחיד. צורת הגוף מזכירה לי אדם מבוגר (ולא רזה במיוחד), יומיומי כזה, לבוש בחום סטנדרטי. ונראה שמתחולל אצלו מאבק בין הצד המואר לצד האפל - ובינתיים הוא בעצם פרום, פרוץ.
איזה יופי!