היודע החלום
מי הוא זה שחלמו ומדוע זה נחלם?
היודע החולם את אשר חלם?
הכינור חרש.
המנגינה -
לה כנפיים.
תעוף
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משובח! "ללקק את האצבעות"! [ליצירה]
- [ליצירה] איזו בושה נוראה... ואיזה כשלון ויאוש נוראים... לא עשה לי טוב [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא לי עובי השפתיים היה עושה אסוציאציה הפוכה: שפתיים עבות מתחברות לי עם מלאות, עם נדיבות, עם חושניות וכו'. שפתיים דקות עם קרירות, קמצנות וכו'. או שאצלך בשיר הנשיקות מבלות את השפתיים ופוטנציאל הנתינה נשחק מנשיקה לנשיקה (ולפי זה לך יש עוד הרבה מה לתת כי עוד לא "נשחקו לך השפתיים")? [ליצירה]
- [ליצירה] מה אין? [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, ביצירותייך את שבה ומקוננת על עולם שאבד. בעצם, כל יצירותייך הם קינה אחת גדולה. כאילו את חשה על בשרך את אובדן התום, הטבעיות, החיוניות, הפשטות - כאילו היה עולם כלשהו שבו הכל היה אמיתי יותר, שורשי יותר, ואנחנו עכשיו כמו חסלט - גדלים על מצע מנותק. וזה מאוד מסקרן אותי הדס - מניין לנערה בת 17 שנולדה, בעצם, לתוך "עולם הבטון והפלדה", תחושת אובדן חריפה שכזאת? על מה את בעצם מתאבלת כל כך? או שאולי אין זה אבל אלא כמיהה, לאיזו אותנטיות שמעולם לא חווית, ולכן את מציירת אותה לעצמך ככזו שהתקיימה בעולמות אגדיים ואיננה עוד? [ליצירה]
- [ליצירה] לי לא היה קשה לקריאה. זה מאוד אמיתי, לדעתי. אבל מן הסתם אפשר להביע את המאבק הזה בצורה יותר עוצמתית... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה לחלוטין! [ליצירה]
- [ליצירה] תצלום יפיפה. רק הכותרת... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... [ליצירה]
תגובות