היודע החלום
מי הוא זה שחלמו ומדוע זה נחלם?
היודע החולם את אשר חלם?
הכינור חרש.
המנגינה -
לה כנפיים.
תעוף
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אשריכם ישראל. איזה כיף לקרוא אנשים שזה מה ממעסיק אותם וכואב להם.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "לעוף על דעתם"... חמוד! בקשר לשאר השיר - לא היו עוזרים קצת סימני פיסוק? [ליצירה]
- [ליצירה] עיבוד יפיפה. כל המערבולות ואי הבהירות, ומצד שני ההארה העמוצה שיש במפגש הזה בין אדם לאלוקיו. שילוב הצבעים מקסים. אהבתי, בקיצור. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, למה אנחנו נותנים למספרים לכמת *אותנו*? ל-16 אין שום משמעות. למעשה, אנחנו חסרי גיל. אנחנו נשמות. מספר השנים שעשינו בעולם בזה כ"כ לא מהותי למה שאנחנו... אי אפשר לאחר לחיות. ועוד: אפשר באמת להיות זקנה בת 16 (אני זוכרת שבזמנו הגדרתי את עצמי זקנה בת 19). ואפשר גם להיות צעירונת בת 80 (אני מכירה אחת כזאת בבית-חב"ד אצלנו). באמת! [ליצירה]
- [ליצירה] את השלישי - שיר אהבה עדין ויפה. ממש מרגישים בו נחמה, וחמלה, וליטוף... יש בשיר הרגשה אביבית למרות תאור החורף, והקצב והפריסה נותנים תחושה מאוד "נושמת"... השיר השני בעצם נותן רק תיאור של תמונה, כמו מצלמה, (איך קוראים לסגנון הזה באומנות?) ומשאיר לקורא לקשר אותה (או לא) לחוויה משלו. השירים האחרים מתארים אוירה ורגש דרך תמונת הנוף, וזאת כבר רמה אחרת לגמרי של יצירה! רק שבשיר הראשון לא כ"כ אהבתי את הדרמטיות של ה"הרס בלי בוקר", הרטיה על הפצע וכו, אבל לא בגלל שזה לא יפה, אולי בגלל שלי עצמי קצת נמאס מסערות... אולי בגלל שאני הייתי רוצה ללמוד להתפייס בלי לריב קודם... ואולי בגלל שיש משהו יותר בוגר בלראות את העוצמה ברגעים וברגשות היותר עדינים... [ליצירה]
- [ליצירה] המשך תגובה: הסיפור בעצם מבטא פחד מלגדול, כי כשחיים באמת, גם "מתים" (עם או בלי המרכאות) באמת, וגם כואבים באמת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא, היא לא גאה בך. ו-לא. הבכי והצעקות הן לא "מאנטרה עילגת" והיא לא "שחקנית גרועה". ו-לא, היא גם לא רוצה ש"תכיל את חייה בדקה או שתיים". כאילו אפשר. לא מעניין אותה כמה ליטרים של דמעות ובאיזו טמפרטורה כן או לא שפכת בשעה שביצעת את הפקודה הלא חוקית, פקודת השמד והחורבן, ועקרת אותה מכל מה שהיה חייה עד עתה. חייל, שוטר, לפחות על טטמטם את המצפון. (דרך אגב, לקטע עדיף לקרוא "עובר מסך", לא?) [ליצירה]
- [ליצירה] ... אנחנו כל כך צריכים משיח! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניינת הפרשנות שלך לרגשותיה של מיכל. אלא שזה לא נראה לי מתאים, כי דוד כרכר ופיזז לא בעת המלכתו, ולא אחרי שגבר על בית שאול, אלא כשזכה להכניס את ארון ברית ה' לירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו, מאיפה את מכירה אותי?! [ליצירה]
תגובות