אימצתי ילד.

הוא תולה בי מבט חולמני חסר בינה

לא יודע ולא רוצה לדעת

מה יהיה

איתו

איתי

איתנו

אימצתי ילד.

עיניים יפות יש לו, לילד שלי

תכולות

אולי נהפכו תכולות במאמץ נואש לפרוח מראשו,

 להתאחד עם השמיים האלה

שהוא בוהה בהם כל הזמן.

ילד.

עברנו לבית חדש.

 ועדיין מביט בי בפחד, עדיין

רועד לפעמים,

מתגעגע לאמא.

יקח לנו זמן, אני רואה.

נאנחת.

 הוא דווקא ילד שמח, באמת.

עושה שטויות, שר, אוהב לשחק.

מציק לפעמים כדי למשוך תשומת לב.

מדי פעם מכין לי הפתעות קטנות -

 לשמח אותי.

כל כך מתוק!

כל כך ילד!

תלתלים בהירים, עיניים כחולות

תמימות. בוהות. זקוקות...

אימצתי ילד

 

(הם קראו לזה חתונה).