נסיגה
קולי באין הד לו גווע
אני חוזרת אל תוך הים
להבלע בו
משאירה אחרי שובל קצף רך
שיעיד
שיזכיר
שפעם הייתי
(עכשיו יש אלם גדול)
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מעביר יפה את התחושה. [ליצירה]
- [ליצירה] מרק יקר (תגיד, רק לי זה נשמע לא שפוי לקרוא למישו מרק יקר?) אני יודעת שכתבת את זה לפני מלמלא זמן, אבל בכל זאת: אפשר היה להחליף את "שסק" ל"גזר", ואז הסיסמא היתה: ALL TO GEZER! [ליצירה]
- [ליצירה] אוצץ=אומץ [ליצירה]
- [ליצירה] החמשיר הפותח נראה לי קצת רדוד, למרות שהמסר אמיתי בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את ההרגשה (הרצון להיות שוב "אני" ולא "אנחנו" - מוכר מאוד!!). נ.ב. בקשר לקניות בסופר (מאיר) למה לגברים יש כשרון יוצא מגדר הרגיל לקנות ב-ד-י-ו-ק לא את מה שביקשת? אולי הדרך היחידה לגרום שיביאו הביתה דברים שימושיים, זה לבקש מהם את כל השאר! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה דב! עכשיו אני יכולה לגלות שכתבתי את זה כשהייתי בתחילת ההריון... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת מה זה REBEKART, אבל הנעליים שלו נראות בהחלט מאוד גבריות, בוטחות, דורסניות משהו. זה נראה כמו איזה פרסומת, כמו ביטחון עצמי מופגן. אבל הדמות שנועלת אותן היא בלתי נראית, והחלל שמאחוריה נראה כמו קיר אפור מלוכלך באיזה מקום ציבורי מוזנח, וגם קצת מזכיר עשן. וגם מתחת לרגליים שלו אפשר לראות משהו שמזכיר דם שפוך. אין כאן אדם, ואם יש - הוא סך כל מה שמניע אותו, הקיר הזה, העולם האלים. גם החיים שלו לא משהו, הא? [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לבכי (ואת כותבת מצויין) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, זה נורא עצוב! למה נותנים לכם כש"ב לתאר את ההלוויה של עצמכם? מכל מקום, זאת לא ההשקפה היהודית. לא על הלוויות, לא על מוות, לא בכלל. [ליצירה]
- [ליצירה] מה קשורות כאן עיני המתבונן, מרציפן? איך אפשר לקרוא את זה אחרת מאשר שיר של שנאה, כעס, נקמה, ו-אכזריות? [ליצירה]
תגובות