נסיגה
קולי באין הד לו גווע
אני חוזרת אל תוך הים
להבלע בו
משאירה אחרי שובל קצף רך
שיעיד
שיזכיר
שפעם הייתי
(עכשיו יש אלם גדול)
כנפי שחר
-
"אֶשָּׂא כַנְפֵי-שָׁחַר אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם: גַּם-שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ" (תהלים קל"ט)
ילידת 83
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עיבוד יפיפה. כל המערבולות ואי הבהירות, ומצד שני ההארה העמוצה שיש במפגש הזה בין אדם לאלוקיו. שילוב הצבעים מקסים. אהבתי, בקיצור. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, הדס. [ליצירה]
- [ליצירה] : ))))) [ליצירה]
- [ליצירה] החמשיר הפותח נראה לי קצת רדוד, למרות שהמסר אמיתי בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם שאלה קנטרנית: זאת יצירה? [ליצירה]
- [ליצירה] למה בסוף חוזרים למחשבות והרצונות הנמוכים, למחוזות הקטנות? [ליצירה]
- [ליצירה] ואו, זה באמת יפה. לא ציפיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הייתי פעם כזאת... ובסופו של דבר אנשים מתבגרים, ויודעים להעריך את הדברים שבאמת ראויים להערכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איזה מתוק! קליל ואוורירי! [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח! כל קטע-פסקה שכתבת כאן יכול היה לעמוד בפני עצמו בתוך קטעי פרוזה קונקרטיים יותר, כדי לתת את התחושה המהורהרת והתובנות שמעבר וכו'. כשלוקחים א5וסף של אמירות שמשתלבות עם עיניים מצועפות ודיבור מהורהר, התוצאה היא, אממ... קצת דיפוזית - לא ממוקדת. כל הקטע שכתבת מעורפל ולא כ"כ זורם. זאת בכל אופן התחושה שלי, וסליחה אם פגעתי. [ליצירה]
תגובות