רק ירוק לאין סוף
תכלת לאין תכלית
אופק רחב
ואנחנו,
במערומינו, שניים
קומתנו תמירה, גזעינו זקופים
העונות שחלפו, הסופות והיובש
הידקקו
התאיינו
לאויר הקריר
ודממה
בדים חשופים
מזדקרים אל מרום
דקים אך לא מרעידים
בגאון נישא ראשינו
תפרחת ענפים צחיחה
מה עוד נשאר לנו כבר
לשאת בגאון
בתכלת לאין תכלית, וירוק גאה כל כך
הצל היחיד הוא דיוקן גזעינו
האופק רחוק
המרחב שוקט
