[ליצירה]
הזדהתי עם נעמה בכאבה ובנסיונה להדוף מעליה את ה(כמעט)האשמות של אחותה, אבל כשזה מגיע ליותר מכפית סוכר אחת, בלוטות הטעם שלי מתחילות לזעוק. איך אפשר לשתות זועה כזו?
סיפור מתוק, מנחם ואופטימי - כרגיל.
את צריכה לכתוב יותר, את יודעת?
[ליצירה]
"מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-)
ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה...
ו... דורין? הא?
[ליצירה]
ההומור השזור בעדינות בין המשטפים הופך את הסיפור מסיפור יפה לסיפור שגם כיף לקרוא.ואהבתי את הקטע עם הסוכר,סיום קיטשי שכל כל כיף לקרוא.
תביאי לנו עוד הרבה סיפורים מתוקים כאלו :)
[ליצירה]
אף אחד עוד לא הגיב?
או שבזמן שלא הייתי שינו את הפורמט?
סיפור יפה. לא השתעממתי. הסוף קצת מוסמס לי.
לא יודעת.
תמיד הסיפורים שלך נראים כמו "יו. הלואי וזה היה קורה לי."
טוב אני סתם מתפלספת בגרוש.
נדבר.
[ליצירה]
-פרטי הלבשה תחתונה?" קרץ.-
קצת מפריע לי, פרטי הלבשה וכו' נשמע כמו פרסומת, אולי אפשר לוותר על ה'פרטי'?
גם הקריצה נראית לי קצת גסות רוח, אולי 'חייך בשובבות', או 'חיוך קונדסי' או משהו כזה?
אי, איזה סיפור נפלא...
[ליצירה]
באמת תהיתי אנה נעלמת לך.
הרבה זמן לא שמענו ממך. התגעגעתי.
אני לא אגיד לך "תהיי חזקה". אני גם לא אגיד לך שיהיה טוב. אבל אני אקווה שיהיה טוב ושתוכלי להיות חזקה, ולקדם בברכה שינויים. גם שינויים רעים מביאים בסופו של דבר שינויים טובים בעקבותיהם. צריך רק להאמין.
כלנית
[ליצירה]
נגתי- מקווה שיסלח לי
גברת צחית, עלית לי על העצבים לגמרי.
את, עם כל הניקים השונים שלך, עם הויכוחים האידיוטיים שלך עם עצמך ועם ההערות הפסאודו-אינטלקטואליות.
מכירה טיפוסים כמוך. אלה שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם וכותבים דברים מרושעים או, במקרה הגרוע יותר, שטויות מרושעות.
את שייכת לחבורת כותבי השטויות.
ותפסיקי לחרטש בשכל עם ה"ביקורת הבונה" שלך. הביקורת שלך בונה, אולי, רק את האגו האומלל שלך, שכמו שכבר אמרתי , מקבל חבטות על ימין ועל שמאל בתלת המימד.
איכסה.
את (אתה? אתם?) טיפוס דוחה.
אה, וזה "נותב" ולא "נוטב".
סו, נושאת עיניה למרום ושואלת
עד מתי טימטום?
[ליצירה]
מקסים :)))
השתעשעתי כדבעי!
אח אח אורי, אורי-כדורי, כשרון בלתי נדלה ורב תחומי.
ידעתי שזה אתה, לפני שראיתי את הניק (רואים רק את מספר היוצר כשמאשרים) ונהניתי מכל רגע.
שניה, הולכת לקרוא לאחותי מהצד. היא תאהב.
[ליצירה]
כתיבה מצויינת!
מטאפורות מדהימות...
ואני בטוחה שאני לא היחידה שקפץ לה לראש "סיגליות" של ברוזה.
והפואנטה? סיגליות של ברוזה: יש שיאהבו ויש שיחושו תחושת החמצה.
אני אהבתי איך שמתוארת ההחמצה.
אתה כותב דגול.