[ליצירה]
הזדהתי עם נעמה בכאבה ובנסיונה להדוף מעליה את ה(כמעט)האשמות של אחותה, אבל כשזה מגיע ליותר מכפית סוכר אחת, בלוטות הטעם שלי מתחילות לזעוק. איך אפשר לשתות זועה כזו?
סיפור מתוק, מנחם ואופטימי - כרגיל.
את צריכה לכתוב יותר, את יודעת?
[ליצירה]
"מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-)
ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה...
ו... דורין? הא?
[ליצירה]
ההומור השזור בעדינות בין המשטפים הופך את הסיפור מסיפור יפה לסיפור שגם כיף לקרוא.ואהבתי את הקטע עם הסוכר,סיום קיטשי שכל כל כיף לקרוא.
תביאי לנו עוד הרבה סיפורים מתוקים כאלו :)
[ליצירה]
אף אחד עוד לא הגיב?
או שבזמן שלא הייתי שינו את הפורמט?
סיפור יפה. לא השתעממתי. הסוף קצת מוסמס לי.
לא יודעת.
תמיד הסיפורים שלך נראים כמו "יו. הלואי וזה היה קורה לי."
טוב אני סתם מתפלספת בגרוש.
נדבר.
[ליצירה]
-פרטי הלבשה תחתונה?" קרץ.-
קצת מפריע לי, פרטי הלבשה וכו' נשמע כמו פרסומת, אולי אפשר לוותר על ה'פרטי'?
גם הקריצה נראית לי קצת גסות רוח, אולי 'חייך בשובבות', או 'חיוך קונדסי' או משהו כזה?
אי, איזה סיפור נפלא...
[ליצירה]
באמת תהיתי אנה נעלמת לך.
הרבה זמן לא שמענו ממך. התגעגעתי.
אני לא אגיד לך "תהיי חזקה". אני גם לא אגיד לך שיהיה טוב. אבל אני אקווה שיהיה טוב ושתוכלי להיות חזקה, ולקדם בברכה שינויים. גם שינויים רעים מביאים בסופו של דבר שינויים טובים בעקבותיהם. צריך רק להאמין.
כלנית
[ליצירה]
לפני שאגיב ליצירה
הגיע הזמן שתבוא!
ועוד בקטגוריה מד"ב (שיש אחרים שמתלוננים שאין מספיק באתר)
וולקאם ובהצלחה!
(ועל היצירה אגיב בע"ה בהמשך, קצת לחוץ כאן בלאשר...)
[ליצירה]
איך רואים שאתה הבן של אמא שלך... =)
אישחד- הרקע לסיפור אמיתי. כלומר הרעיון של יאירוש להתערבב שם מצויין ממש.
ובקצרה הסבר: "השיתוק ההיסטרי" זו איזושהי מחלה שהייתה פופולארית בימיו של אדון זיגמונד. אין לי כח לספר מה, כמה ואיך אבל בסופו של דבר זיגי עלה על זה שהסיבות לעניין הן פסיכולוגיות ויש לטפל בכל מקרה לגופו ע"י טיפול פסיכולוגי והופ! הומצאה הפסיכואנליטיקה...
אם לא זכרתי נכון תאשימו את המרצה שלי לפסיכולוגיה. ;)))
יאירסגריר- זה מצויין.
סו.
[ליצירה]
[ליצירה]
*
עדין ויפה.
אולי היה מקום קצת להאריך את הקשר בינהם- כדי שהחיבור הריגשי יהיה יותר אמין (ואני יודעת, מנסיון כמה זה קשה במגבלות של "אורך היריעה" אבל את יכולה או לפרק את היצירה לכמה חלקים, או להוסיף כמה שורות שמתארות מה היא עושה לבחור מבחינת תחושותיו)
אבל זה ממש יפה גם כך.
יש לך גם הודעה אישית
=)
סוערה.
[ליצירה]
[ליצירה]
יו! נכון...
אני גם סנילית בנוסף להכל.
חשבתי לעצמי שזה מוכר ושיערתי שזה קשור בנטיה של דברים משובחים להתרוצץ במרחבי הרשת...
נו,
עוד כמה חודשים זה שלושים...
[ליצירה]
[ליצירה]
ובכן
א.ב שושן יקירי,
אתה מוזמן לעיין בשלל התגובות שלי למר ירושלמי. אין הרבה.
אולי אחת.
ומעולם לא התבטאתי כלפיו בצורה כזאת.
אמה מה?
הוא די נמאס עלי.
אני כבר מנחשת שיהיה לו מה לומר על הממשל הקאפיטליסטי שלנו בכל פעם שהוא קם וקורא "על המשמר" של הבוקר(אני יודעת שזה לא קיים יותר... ככה גם הגחמות ה"לא הגיוניות" שלו)- וחושב על מה לכתוב מה שהוא מכנה "שירה".
חביבי, גט א לייף!
סוערה.