[ליצירה]
הזדהתי עם נעמה בכאבה ובנסיונה להדוף מעליה את ה(כמעט)האשמות של אחותה, אבל כשזה מגיע ליותר מכפית סוכר אחת, בלוטות הטעם שלי מתחילות לזעוק. איך אפשר לשתות זועה כזו?
סיפור מתוק, מנחם ואופטימי - כרגיל.
את צריכה לכתוב יותר, את יודעת?
[ליצירה]
"מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-)
ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה...
ו... דורין? הא?
[ליצירה]
ההומור השזור בעדינות בין המשטפים הופך את הסיפור מסיפור יפה לסיפור שגם כיף לקרוא.ואהבתי את הקטע עם הסוכר,סיום קיטשי שכל כל כיף לקרוא.
תביאי לנו עוד הרבה סיפורים מתוקים כאלו :)
[ליצירה]
אף אחד עוד לא הגיב?
או שבזמן שלא הייתי שינו את הפורמט?
סיפור יפה. לא השתעממתי. הסוף קצת מוסמס לי.
לא יודעת.
תמיד הסיפורים שלך נראים כמו "יו. הלואי וזה היה קורה לי."
טוב אני סתם מתפלספת בגרוש.
נדבר.
[ליצירה]
-פרטי הלבשה תחתונה?" קרץ.-
קצת מפריע לי, פרטי הלבשה וכו' נשמע כמו פרסומת, אולי אפשר לוותר על ה'פרטי'?
גם הקריצה נראית לי קצת גסות רוח, אולי 'חייך בשובבות', או 'חיוך קונדסי' או משהו כזה?
אי, איזה סיפור נפלא...
[ליצירה]
באמת תהיתי אנה נעלמת לך.
הרבה זמן לא שמענו ממך. התגעגעתי.
אני לא אגיד לך "תהיי חזקה". אני גם לא אגיד לך שיהיה טוב. אבל אני אקווה שיהיה טוב ושתוכלי להיות חזקה, ולקדם בברכה שינויים. גם שינויים רעים מביאים בסופו של דבר שינויים טובים בעקבותיהם. צריך רק להאמין.
כלנית
[ליצירה]
אמממ...
אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית?
כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם.
תצטרכי להאמין לי- הייתי שם.
ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן.
והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים.
שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש)
ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי.
סוערה היא חגית.
[ליצירה]
=)
אנשייייםםםם, היא חזרה!
שנון, מחוייך ומעורר מחשבה.
רק של"רקבה" המקללת הייתי קוראת... "ריקי". יותר מתאים...
אבל אולי גם אני מתבססת על "סטינגות"
סו.
[ליצירה]
את המושג "בן חורין"
אני כנראה מבינה אחרת ממך.
חירות אמיתית היא לעשות מה שאתה רוצה - כל עוד זה לא פוגע באלוקים ואדם.
התגובה שלך לא רק שהיא לא לגיטימית- מכיוון שהיא פוגענית ומגעילה, אלא- וזה החלק החשוב- היא מאוד לא חכמה, לא אינטיליגנטית ולא מסבירה מה בדיוק הפריע לך בקטע הכתוב (מה שמכונה "ביקורת בונה").
ככה שמי שמציב את עצמו בנקודה קצת מבישה- זה אתה (תגובה שלא מצטיינת באינטיליגנטיות ... אתה יודע)
במיוחד לאור האובססיה המוזרה שלך להבין את היצירות של נפש בדיוק אחרת ממה שהתכוון.
כנ"ל הנסיון הדבילי להציג אותנו כאלה שחוסמים את הזכות לחשוב.
תחשוב חביבי, תחשוב, חופשי. זה בחינם.
אבל אם התוצר של המחשבות שלך הוא גועל נפש בצורה תגובה לא מוסברת שראויה להקרא ביקורת בערך כמו שהתגובה שמעלי ילדותית- אני אסחב את הניידת הפאשיסטית על הגב בשביל להאבק במענות דוחות כשלך.
עכשיו הבנת או שאתה עדיין שבוי בתפיסות החיילים המדוכאים?
תתבגר, ילד. (שתי המילים האלה, אגב, אכן היו פטרוניות ומתנשאות. בניגוד למחשבה שלך על הקטע הנ"ל).