או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
אהבתי
מאוד אתגר קרתי- וזה לא רע בכלל.
רק שאתגר מאופיין יותר בכתיבה ללא מסרים (ממזי? משמעות לכל מילה? כנראה שזה אתגר גדול עלי לקרוא אותו...) וזה... לא יודעת. יותר טוב כזה.
סוערה.
[ליצירה]
פלגיאטיזם באתר? לא לא...
בנימין יקירי,
יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות.
כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר.
חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות.
אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא.
אבל הצילום- בהחלט שלו.
מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה?
אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם?
אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות.
סוערה.
[ליצירה]
היי, אתה
אולי תסביר לי איך זה שאני לא מבינה קטעי משפטים לאורך כל היצירה הנ"ל ואחרות שלך- וזה עובר את המסך הפרטי שלי?
ממממ?
רק תסביר לי, איך?
ותסביר לי את זה ככה, שאבין...
זאת שקראו לה בקפה שהיא לא תתחתן עם תימני...
[ליצירה]
וזו הייתה דעתך האישית
כי בסופו של דבר אדם אחר שיש לו שכל ישר- בחר לשים אותה כאן.
וד"ל ודוק ואכמ"ל.
אגב, היה ברור לי שהתעללתי בתרגיל הלשוני של ממזי. סתם כי התחשק לי . ואת טענותי הלגיטימיות בויכוח העלתי ברישא של הדיון- ברשותך.
אגב, היה פה מישהו שלא אהב תגובה של מישהו אחר בגלל ביטויים המציינים קבאס...
סליחה, ידידי היקר, אבל למה שם כעסת ופה הרשית לעצמך?
המילה ההיא הוציאה אותי מדעתי וגם אותך מגזרת התגובות הלגיטימיות.
בברכת טול קורה מבין עיניך וקיסם מבין שניך.
[ליצירה]
קריאת "אמאל'ה" נתמלטה מפי
מכירה. היטב היטב מכירה.
רק שאף פעם לא הייתי מצליחה להסביר...
מצויין.
[ליצירה]
[ליצירה]
אורי אורי אוריאל
שמעת אותי אומרת שאתה אמרת "איכס"? ממש לא.
וההשוואה למה שעושים אנשים שמכניסים 'רפש' הבייתה אינה מן העניין.
חליקום, נסחפתם לגמרי. כולה בית אחד בשיר הזה בעייתי- אבל לא בצורה קיצונית.
ה"שרץ" שהוכשר כאן היה מוכשר על ידי גם לפני חמש שנים וקשה לי להאמין שאכשיר דברים חמורים יותר בעתיד. זה לא עניין של כרונולוגיה- זה עניין של תפיסה.
מה גורם לי להחליט שזה לא יהיה בעתיד? מאותה סיבה ש"פלייבוי" קיים כמאה שנה ועדיין לא היה הדוס שיקנה אותו וישים אותו על השולחן בעת הקידוש... (צר לי אבל המשל הזה שלך ממש הגחיך אותי)
ויודע מה, אורי? אולי זה נחשב פחות אירוטיקה כי אירוטיקה זה דבר שמרמז על יחסי גבר- אישה וכאן זה לא ממש ככה וזה אסור וזה צורם- הכל נכון.
אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו. אתם לכל היותר יכולים להסביר מה צרם אבל להפטיר מילות גנאי זה... איכסה.
בעצם... אולי אני חסרת רגישות לחלוטין... אחרי הכל אבי מולידי ז"ל היה מכניס הבייתה "מעריב", "ידיעות" ו-אלוקים שישמור- "הארץ".
סוערה, שכתבה את כל הדברים שלה בדיון הזה רק בגלל תגובות כמו "איכסה" ו"מגעיל".
עם כולכם הסליחה אבל ככה- לא מגיבים לאף אחד.
תגובות