או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
טווווב
מסכימה עם האלה שמעלי- שבטח מבינות מה אתה רוצה יותר ממני. אבל זה כתוב מרתק.
:)
זאת שסרטים אזרביג'אנים בסינמטק הם הבילוי הכי פחות מועדף עליה.
[ליצירה]
:)
היי אסף!
א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה.
ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה.
ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
אויש ילדה
כואב ועדין וצועק ולוחש ומתפלל...
וכתוב יפה כמו שלא הייתי מצליחה להסביר אף פעם.
[ליצירה]
תודה לכולם על התגובות
והיי אורנה- העניין שתמיד עובד זה לא הסיפור עצמו. אכן נדיר שדברים קסומים כאלה יתרחשו. התכוונתי לאותה טלפאתיה במבט- שמתוארת כבר בגוף הסיפור. היא תמיד עובדת. נסי ותגלי.
שוב תודה על התגובות,
סוערה.
[ליצירה]
וואו
ווווואו!
נעלול- זה מדהים ממש!
ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף.
כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי...
=)
סו.
תגובות