או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
...
מתקרבת, מתה עליך...
אבל אל אל אל תשכחי! הוא בקיא במכמני השפה העברית על כל תקופותיה ורבדיה!
ירושלמי, קפלונה- זה ביטוי מקראי שגור ל"קפלו נא"?
וכמובן ירושלמי שאתה מפרסם את יצירות הפאר שלך בכל מקום ואתר- אפילו בבמה חדשה- ושם יש לך אפילו שתי תגובות על כלללל השירים שלך, שזה בערך שתי תגובות יותר ממה שיש לך בשאר האתרים.
רק כאן אנחנו איכשהו עושים איתך חסד ומגיבים.
[ליצירה]
=)))))))))))))
קראתי עכשיו שוב. פ'חחחחחחחחחחחחחחח:
"התייאשתי, מצדי שיהיה טרול"
couldn't say it better myself...
אתה ענק (עולל, ינוקא, פעוט, גמול עלי אמך, לעזאזל) אבל ענק!
סוערה.
[ליצירה]
מתבוננת...
חלילה,
דווקא השורות האלה שציינת הן כל כך ההיפך ממה שעובר עלי.
כל כך חסרות אקטיביות...
ואכן אדמיאל קוסמן הוא דמות... מעניינת :)
סוערה, משפרת את יכולותיה הדיפלומטיות.
[ליצירה]
...
כמאמר ה"ה אדם הצחי הי"ו:
"וואלק? יפה..."
סוערה, שכשרונות כגון הנ"ל מעודדות אותה לגנוז את הזוטות שהוציאה תחת ידיה ולהגר לגוואטאמלה.
או לפחות להתחבא מתחת לשטיח הירוק של ביבל...
[ליצירה]
ערבונת
ערבווווונת! יש די וי די?
כי היה לנו הוידאו (שתי קלטות) ומישהו לקח לנו את זה ומאז זה לא בבית ולא מצאנו!
הצילו!
מאיפה הדי וי די?!
עניני, פליז.
סוערה, שיש לה את "על תבונה ורגישות", ג'יין אייר, וגם על תבונה ורגישות של הבי בי סי - שזה יותר ג'יפה. (לא להתפתות!)
[ליצירה]
למרות שהבטחתי פרישה
פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג!
יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה!
וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון.
בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה.
וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת...
מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי.
ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב.
ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל.
לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס.
סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר.
תגובות