זה נכון שסיפרתי את הכאב למחברת שיכולה לשאת הכל...
... אבל אתה טועה,
זה לא אומר שכעת אני כואבת
פחות ממך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קראתי. ויודע מה הכי אהבתי? תיאורי האמוציות והמחשבות. אם הצלחת להעביר את זה כך שדקירה עמומה כזאת תהיה לי בלב כמי שחשה שהיא ממש יודעת במה מדובר- זה נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אחת החוויות המדהימות שהיו לי לאחרונה: קריאת יצירה כשבלב נעים ורגוע ומרגש כל כך... אהבתי ממש ממש. כמו צמר גפן על הנשמה.... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] =) רטרו, זה ממש מזמן מזמן. אבל תגובתך בעצמה שיעשעתני מאוד. בעצמה. ממש :))))) אז מה, אחרי בלותם של שירים אלה- נהייתה להם עדנה? =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] לא... הצילום לא היה פה. אבל הוא רץ באינטרנט כבר כמה חודשים. זה שלך??? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ...למה בכיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] אה, ואם שכחתי לציין: מאוד מאוד אהבתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. וואו. כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק. מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה. ישר כח. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! מנחם, ראית את זה? |אייקון מוציא לשון| ... אלול אחר- לזאת התכוונה ה(עלק) משוררת. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. מהממת אחת. סופסוף מזכה אותנו בקצת יותר מפירורון אחת לשנה. הנה, אנשים, נא להכיר: גנבת תרפים. רייצ'ל, מ ש ה ו. [ליצירה]
- [ליצירה] =) נני ממוש כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר! "ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים. אז תצעקי על "ילד"! =))))))))))))))) בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן. המשך יבוא- בע"ה בקרוב. סוערה. [ליצירה]
תגובות