זה נכון שסיפרתי את הכאב למחברת שיכולה לשאת הכל...
... אבל אתה טועה,
זה לא אומר שכעת אני כואבת
פחות ממך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו ווווואו! נעלול- זה מדהים ממש! ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף. כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי... =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] =) נני ממוש כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר! "ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים. אז תצעקי על "ילד"! =))))))))))))))) בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן. המשך יבוא- בע"ה בקרוב. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! מתוקה שלי- זה מקסים! :) רק אור. [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו. לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה. אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם. לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים. עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה. בהצלחה פה :) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופיייי.... באתי ב"אקראיות" :))) ממש אהבתי. אבל מ מ ש. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל, חגיגה, זה בדיוק הרעיון! זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר. וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה. =) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה... יופי! וואו... <נפעמת> סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ... דווקא לא עצוב בעיני. האופציה של הלבד נראית סיפאטית מידי פעם. והיא מבכרת אותה. גמני, לפעמים. אהבתי שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ויפה. ברוך הבא! :) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... * זהו. [ליצירה]
תגובות