זה נכון שסיפרתי את הכאב למחברת שיכולה לשאת הכל...
... אבל אתה טועה,
זה לא אומר שכעת אני כואבת
פחות ממך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כבר אמרתי פעם שיש יצירות שאני לא ממש מבינה ואפילו לא מתיימרת לרדת לסוף דעתו של הכותב. אבל, חי נפשי- הן מדהימות. זה זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] את המושג "בן חורין" אני כנראה מבינה אחרת ממך. חירות אמיתית היא לעשות מה שאתה רוצה - כל עוד זה לא פוגע באלוקים ואדם. התגובה שלך לא רק שהיא לא לגיטימית- מכיוון שהיא פוגענית ומגעילה, אלא- וזה החלק החשוב- היא מאוד לא חכמה, לא אינטיליגנטית ולא מסבירה מה בדיוק הפריע לך בקטע הכתוב (מה שמכונה "ביקורת בונה"). ככה שמי שמציב את עצמו בנקודה קצת מבישה- זה אתה (תגובה שלא מצטיינת באינטיליגנטיות ... אתה יודע) במיוחד לאור האובססיה המוזרה שלך להבין את היצירות של נפש בדיוק אחרת ממה שהתכוון. כנ"ל הנסיון הדבילי להציג אותנו כאלה שחוסמים את הזכות לחשוב. תחשוב חביבי, תחשוב, חופשי. זה בחינם. אבל אם התוצר של המחשבות שלך הוא גועל נפש בצורה תגובה לא מוסברת שראויה להקרא ביקורת בערך כמו שהתגובה שמעלי ילדותית- אני אסחב את הניידת הפאשיסטית על הגב בשביל להאבק במענות דוחות כשלך. עכשיו הבנת או שאתה עדיין שבוי בתפיסות החיילים המדוכאים? תתבגר, ילד. (שתי המילים האלה, אגב, אכן היו פטרוניות ומתנשאות. בניגוד למחשבה שלך על הקטע הנ"ל). [ליצירה]
- [ליצירה] אין ספק האיש כישרוני. [ליצירה]
- [ליצירה] :-))) מחייכת מאוד. בהחלט אספקט מעניין. שלא נחשוב שרק לנו, המדוייטים, יש בעיה. כל המשפחה סובלת... חוצמיזה מה היה הקטע על מכללת אורות? ממממ?! אני מבקשת... יש כמה יוצאות דופן. :-) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! איזה יופי זה "מבט טלפוני"... נהדר ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] :) שחף... ההמשך קיים מזמן (חפש עוד שני חלקים). אני מניחה שאת/ה חדש/ה כאן. כל שעליך לעשות הוא להכנס לרשמית היצירות (לוחצים על הלינק של שם היוצר, במקרה הזה- שלי) ושם רואים את כל הרצף... תודה בכל אופן ובהצלחה בתיור... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש אופס. כאן רואים בבירור שזה "ו'" אבל בדף האישור זה נראה אחרת, כאילו 1 בכתב רומי. סליחה סליחה. אצה לקרוא את שאר החלקים (בהנחה שפורסמו). [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אחת החוויות המדהימות שהיו לי לאחרונה: קריאת יצירה כשבלב נעים ורגוע ומרגש כל כך... אהבתי ממש ממש. כמו צמר גפן על הנשמה.... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא בוחרת להתעלם מכל האלמנטים הספרותיים כשאני נתקלת ביצירה שחודרת בקלילות כזאת פנימה. משל הייתה חמאה רכה על הנשמה. אם היא עומדת בקריטריונים מסויימים מבחינה ספרותית- מצויין. אבל זה לא הכרחי בעיני. אצלי זה זרם. אהבתי, אורנה :) יומופלא שיהיה. [ליצירה]
תגובות