זה נכון שסיפרתי את הכאב למחברת שיכולה לשאת הכל...
... אבל אתה טועה,
זה לא אומר שכעת אני כואבת
פחות ממך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הלו!!!!! זה פה ולא עדכנת? טוב זה באמת קצת שונה ממה שזכרתי. אבל לטובה. מצחיק , ציני ושנון. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] את המושג "בן חורין" אני כנראה מבינה אחרת ממך. חירות אמיתית היא לעשות מה שאתה רוצה - כל עוד זה לא פוגע באלוקים ואדם. התגובה שלך לא רק שהיא לא לגיטימית- מכיוון שהיא פוגענית ומגעילה, אלא- וזה החלק החשוב- היא מאוד לא חכמה, לא אינטיליגנטית ולא מסבירה מה בדיוק הפריע לך בקטע הכתוב (מה שמכונה "ביקורת בונה"). ככה שמי שמציב את עצמו בנקודה קצת מבישה- זה אתה (תגובה שלא מצטיינת באינטיליגנטיות ... אתה יודע) במיוחד לאור האובססיה המוזרה שלך להבין את היצירות של נפש בדיוק אחרת ממה שהתכוון. כנ"ל הנסיון הדבילי להציג אותנו כאלה שחוסמים את הזכות לחשוב. תחשוב חביבי, תחשוב, חופשי. זה בחינם. אבל אם התוצר של המחשבות שלך הוא גועל נפש בצורה תגובה לא מוסברת שראויה להקרא ביקורת בערך כמו שהתגובה שמעלי ילדותית- אני אסחב את הניידת הפאשיסטית על הגב בשביל להאבק במענות דוחות כשלך. עכשיו הבנת או שאתה עדיין שבוי בתפיסות החיילים המדוכאים? תתבגר, ילד. (שתי המילים האלה, אגב, אכן היו פטרוניות ומתנשאות. בניגוד למחשבה שלך על הקטע הנ"ל). [ליצירה]
- [ליצירה] :) איך יפה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... נ ה ד ר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים :))) השתעשעתי כדבעי! אח אח אורי, אורי-כדורי, כשרון בלתי נדלה ורב תחומי. ידעתי שזה אתה, לפני שראיתי את הניק (רואים רק את מספר היוצר כשמאשרים) ונהניתי מכל רגע. שניה, הולכת לקרוא לאחותי מהצד. היא תאהב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו כתיבה נהדרת. ומוכר כל כך. "מאותגרת חיצונית". מכירה את המושג מקרוב עד כי נדמה שהמצאתי אותו. אבל כולם זכאים. כולם מקבלים. ככה אני מאמינה ומקווה. יותר מזה אי אפשר לעשות. התאהבתי בך, ילדונת:) [ליצירה]
- [ליצירה] ... *מוקסמת* אך טוב ואושר. חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] הופההה היא חזרה! (היה שווה להגיח לשם ולגנוב אותך חזרה) ובגדול! מצויין לאללה ממש. אהבתי. סוערה, עם חיוך רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] ידעתי שזה אתה! כמה טוב שבאת הבייתה. כמה טוב לראות אותך שוב! :) [ליצירה]
תגובות