[ליצירה]
אין מה לומר
סאגה משפחתית מורכבת עם אסוציאציות כמקובל בספר הענק ההוא, תלמוד, שאין בו אפילו ציורים...
אהבתי ממש. אכן טלנובלה.
חשבת פעם להשתתף כתסריטאי ב"חצר"?
=)
ותודה למי שהפנה אותי לפה.
סו.
[ליצירה]
אח...
ממזי ממזי ממזי...
התגובה שלי הייתה לא לכאן ולא לכאן. לי אישית הייתה קצת בעיה עם היצירה- אבל הוא כותב לא רע. סורי.
ומאידך הייתה לי בעיה עם ההגזמה בתגובות שלכם. הפרזתם עצבני לענ"ד.
יש אנשים שמשתמשים בביטויים אירוטיים כשהם מתארים כתיבה. נכון שהאירוטיקה כאן רחוקה מלהיות עדינה או מרומזת- אבל ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- מה תעשו? תתבעו אותו?
או שהעובדה שהאירוטיקה כאן הייתה ביטוי לדבר שלא ממש מותר הילכתית עוררה את זעמכם...?
אני בכל אופן לא הייתי מגיבה ליצירה הזאת- אלמלא התגובות שלכם. היו כאן דברים גרועים אף יותר מבחינה תכנית ורוחנית, וכל עוד האתר אינו מוגדר כאתר "דתי"- להגיב ב"איכס" פשוט לא הוגן.
לא לעניין היצירות שלו- יופי. תסמנו אותו ותוותרו על ביקור בדף היוצר שלו.
ככה הוא מרגיש כשהוא כותב- לאף אחד אין אפוטרופסות על התחושות שלו.
ואדמיאל קוסמן (איש דתי) כותב אירוטיקה "קשה" הרבה יותר. אבל זה הוא - אז אנחנו שותקים.
ואיך שכחתי את שלמה המלך...
והרי לך "אויש" משלי:
סליחה על המשפט הפטרוני שאני משחררת לחלל האתר בזה הרגע אבל... נו, טוב, אחרי שנה וחצי בצבאות העם והמולדת- דברים יראו קצת אחרת. (וזה לא שלילי בעיני)
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
סגירת עניין
זה דבר כואב תמיד.
יקירתי- הזכיר לי נשכחות.
אני יודעת שמצד עצמי הייתי מוותרת על תיאורי האינטימיות (אין כאן ביקורת אישית רק עצה)
ומאידך- אולי זה מה שהקשה על הפרידה.
מקווה שדברים יסתדרו, ילדה.
סו.
תגובות