ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
יפה
ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
אמממ...
גם בינתי- המוגבלת כנראה- לא קלטה את הדקויות.
גם לא את העבויות.
כלום למעשה.
ולמי ששאל- הייקו זה סוג של שיר, קצר מאוד, בעל שלוש שורות כמדומני וכמות מדוייקת של מילים והבהרות.
מקור העניין- ביפאן.
מה יש? רק מיצובישי אנחנו לוקחים משם?
[ליצירה]
וואו.
וואו.
כתוב מצויין. מעביר תחושות של כאב עם תזמונים מדוייקים וניואנסים שמסבירים את כל הצער והריק.
מצחיק אבל כמי שכתבה על "אבא"- חשבתי אוטומאטית על אבא בשר ודם. שכחתי שיש מעל לזה.
ישר כח.
סו.
[ליצירה]
:)
היי אסף!
א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה.
ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה.
ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו
ווווואו!
נעלול- זה מדהים ממש!
ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף.
כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי...
=)
סו.
[ליצירה]
מקסים :)))
השתעשעתי כדבעי!
אח אח אורי, אורי-כדורי, כשרון בלתי נדלה ורב תחומי.
ידעתי שזה אתה, לפני שראיתי את הניק (רואים רק את מספר היוצר כשמאשרים) ונהניתי מכל רגע.
שניה, הולכת לקרוא לאחותי מהצד. היא תאהב.
תגובות