להיות שלו.
שלו?
כולי?
הדרישה היא פה בעצם לחלק ממני או להשליך אליו הכל?
ואם זה הכל...
אני מסוגלת?!
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ביטאת יפה את התהייה אילו שאלת אותי, הייתי עונה כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע. לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי, כשזה האדם הראוי רק עונג יצמח מזה [ליצירה]
- [ליצירה] ה-כ-ל נחמד, אבל אני חושב שהמשפט האמצעי ("הדרישה...") קצת מקלקל את הפשטות... [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת חמודה. [ליצירה]
- [ליצירה] לדעתי זה יותר דוקר בסרקאזם שלו. וזה מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] :))) נו, אז התזזיתי בכשרוניותו הגיע לפה סופסוף... אהבתי אז ואוהבת גם עכשיו. מקסים אתה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, מצויין. שמישהו ילמד אותי לכתוב ככה. (או שכנראה זו מתת אל...) [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית? כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם. תצטרכי להאמין לי- הייתי שם. ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן. והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים. שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש) ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי. סוערה היא חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] =) אנשייייםםםם, היא חזרה! שנון, מחוייך ומעורר מחשבה. רק של"רקבה" המקללת הייתי קוראת... "ריקי". יותר מתאים... אבל אולי גם אני מתבססת על "סטינגות" סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתבוננת... חלילה, דווקא השורות האלה שציינת הן כל כך ההיפך ממה שעובר עלי. כל כך חסרות אקטיביות... ואכן אדמיאל קוסמן הוא דמות... מעניינת :) סוערה, משפרת את יכולותיה הדיפלומטיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה און של אמא זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה. אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...) חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר. והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב. את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס. בין היצירות הטובות שלך, לדעתי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם הריק מלא. איך צנצנת ריקה מלאה? רק בגלל הרוח... :) יפה ממש, נוגה ממש, אבל הסוף במציאות יותר טוב. זה ברור. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין משקל, חריזה, תיאורים- הכל! ממש אהבתי. וכמו מיגד גם אני מביעה עניין מיוחד במשפט האחרון. שגר נא לי מסרישי, ומהר, במחילה מכבודך העסוק. [ליצירה]
תגובות