ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
יפה
ביטאת יפה את התהייה
אילו שאלת אותי, הייתי עונה
כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע.
לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי,
כשזה האדם הראוי
רק עונג יצמח מזה
[ליצירה]
*
עדין ויפה.
אולי היה מקום קצת להאריך את הקשר בינהם- כדי שהחיבור הריגשי יהיה יותר אמין (ואני יודעת, מנסיון כמה זה קשה במגבלות של "אורך היריעה" אבל את יכולה או לפרק את היצירה לכמה חלקים, או להוסיף כמה שורות שמתארות מה היא עושה לבחור מבחינת תחושותיו)
אבל זה ממש יפה גם כך.
יש לך גם הודעה אישית
=)
סוערה.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו
מונק עצמו לא היה מגיע לדבר חזק יותר.
אהבתי.
[ליצירה]
מתקרבתי
בטח שמזהים את רחל!
(מהשיר "זמר"- צהל ודומי צער ובכי פצע וצרי נחת ודווי...
ויש לה עוד כמה "צׁרים" , ואם אני לא טועה גם שיר שמסתיים ב"צׁרי" בשורה האחרונה. ממש כמו כאן...
וחוץ מההשווצה- רציתי להגיד שממש יפה.
לקח לי זמן להכנס כי... את יודעת... משקל...
כשזה בא ממך, קצת מרתיע...
תגובות