להיות שלו.
שלו?
כולי?
הדרישה היא פה בעצם לחלק ממני או להשליך אליו הכל?
ואם זה הכל...
אני מסוגלת?!
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה ביטאת יפה את התהייה אילו שאלת אותי, הייתי עונה כשזה האדם המתאים אפשר ליפול לתוכו, בלי סימני שאלה, להיות שלו וכלום לא נפגע. לפעמים זה הכיף, להתמסר, להתמזג, לא 24 שעות ביממה, אבל בחלק מהם בוודאי, כשזה האדם הראוי רק עונג יצמח מזה [ליצירה]
- [ליצירה] ה-כ-ל נחמד, אבל אני חושב שהמשפט האמצעי ("הדרישה...") קצת מקלקל את הפשטות... [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת חמודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. מסכימה עם זו שמעלי... אתה מצויין. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מצויין. ותודה ל"אקראיות". [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז מה, קשה לנו להבין אינטימיות ללא אוריינטציה מינית? כנראה שכן, אבל זה ב א מ ת מה שהיה שם. תצטרכי להאמין לי- הייתי שם. ןלעניין רוח ההלכה- הבית היה פתוח לרווחה לרחוב הסואן. והוא, עם הדתיות הכמעט פאנאטית של חוזרים בתשובה מחד, והזרימה הטבעית, האנושית שלו- מאידך, תמרן יפה מאוד בין השניים. שוב, תצטרכי להאמין לי (וגם קצת לסמוך עלי- בתקופה הזאת הייתי אורותיסטית שרק סיימה את המכללה וכל ענייני הלכות יחוד היו שגורות על פיה. מילא עכשיו, כשאני פושטאקית ממש) ו... קצת לא נעים לי- אני לא מוצאת את ההערה האחרונה שלך כל כך לעניין (וקצת קצת פוגעת) - אם כל כך בער לך להבין מה קרה שם באמת- יכולת לשלוח מסרישי. סוערה היא חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתולי יפה לך בתור פרענק להיות בקיא. ואני מכירה.. יפור ב"אמנה" אחד ואני כבר בקיאה בטונים הנכונים של "ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון" :) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן הרי הסבר בשבילך, חתלתולי: בוב דילן, האיש והאגדה, כתב אי אז בשנות השבעים שיר שנקרא "גשם כבד עומד ליפול". אביב גפן ביצע את השיר הזה בעברית (ביצוע מוצלח שאני מקשיבה לו ממש בעת כתיבת שורות אלה- תחי קאזה)... זה מעין שיר לשלום- שמתאר את כאבי המציאות הנוראית של מלחמה. לפיכך- הגשם הכבד- הוא של משהו אחר... ולהלן השיר (התרגום, אין לי את האנגלית שלך, חתלתולי:)): איפה היית ילדי תכול העין איפה היית ילדי הקטן? טיפסתי על ראשי הרים ועברתי הלכתי בכביש הראשי וזחלתי בתוך יערות עמוקים הסתתרתי יצאתי אל חוף האוקיינוס שמת לי נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט גשם כבד עומד ליפול ומה שם ראית ילדי תכול העין כן מה שם ראית ילדי הקטן? ראיתי שועל וזאב מחכה לו ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו ענף שחור שזורם עם המים איש עם פטיש הפוצע ידיים ראיתי חלום שהולך על קביים איש בלי לשון מדבר ללא הרף וילד ישן עם רובה ועם כלב עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט גשם כבד עומד ליפול ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן? עכשיו אני יורד כי הגשם בשער עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היער איפה שיש אנשים בלי ידיים והחרא עולה שם ומציף את המים ויונים מתות מכוסות עלי זית ופנים של תליין מסתכלות מכל בית שם הכל מכוער ולנפש אין ערך הצבע שחור והאפס הוא מלך אני רוצה לספר לנשום ולחשוב את זה להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי להכיר את השיר שכתבתי ושרתי. יהונתן גפן תרגם... מקווה שעכשיו השורה מעל יותר נהירה. ואני? מקווה ש"הגשם הכבד" שבוב דיבר עליו לא יפול בשום מקום- כי ליפול טוב הוא לא יכול. בתפילה לגשמי חוני- סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסימקסים! וולקאם. סוערה, שפעם הייתה כתומה ממש , מרב גזר =) [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא בוחרת להתעלם מכל האלמנטים הספרותיים כשאני נתקלת ביצירה שחודרת בקלילות כזאת פנימה. משל הייתה חמאה רכה על הנשמה. אם היא עומדת בקריטריונים מסויימים מבחינה ספרותית- מצויין. אבל זה לא הכרחי בעיני. אצלי זה זרם. אהבתי, אורנה :) יומופלא שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] סופסוף פה :))) קראתי. לא הכל הבנתי. צחקתי מאוד. נהנתי. למרות שאני לא יכולה לחלוק עמכם, המתמטיקאים, את השגעון הזה- נהנתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ירושלמי פשוט תסתום, טוב? [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. הכתיבה שלך קולחת, מסוגננת, לא נתקעתי ולו פעם אחת בקריאה. זורם ומזרים בי זכרונות... שבת של שלום =) [ליצירה]
תגובות