אבא.
ממש לפני ר"ח ניסן
הלכתי לבקר אותך...
לגעת שנית באבן השיש הקרה כ"כ, כזרה
ולחוש חום וקרבה...
ולחוש מחובקת
חיבוק שאינו צריך ידיים.
ומיד לאחר פרקי התהילים לקרא לך את אלתרמן
ולחייך לעצמי נוכח הסתירה לכאורה...
כזה היית.
כזאת גם אני...
בעיני נראיתי מורכבת, שלא לומר מוזרה
אבל אתה תמיד, במבט כעוס לכאורה, אמרת:
לא. לא מוזרה. בתי שלי- מיוחדת.
מיוחדת, אבא?
אז מדוע, מאז שהלכת, אני חשה כה סתמית?
-----
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצמרר נוגע, בול. בלי יותר מידיי, בפשטות, באמת. אבא- נושא הקרוב לליבי, ואיך היטבת לאחוז בתחושה שיש ומישהו אחד מעולמנו נעלם, משאיר אותנו כ"כ ריקים ומחפשים משמעות כמו שרק הוא ידע לתת. רק. תודה רבה. [ליצירה]
- [ליצירה] וחוצמזה- תראי רק כ-מ-ה- תגובות סחטת בזכות היצירה הזאת!! זה רק אומר שנגעת בלא מעט לבבות עם שירך.... וכמו שאמרו לפניי, לפי היצירה זה לא נראה כמו מישהי "סתמית" ההיפך- את מיוחדת, לא סתם אביך הזכיר לך זאת שוב ושוב..... [ליצירה]
- [ליצירה] בא-לי-לבכות. זה כל כך מרגש!! חשבון נפש קטן, בקשר לנושא כל כך גדול. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] מזלך שאמר בפניך. [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ויפה הכל, הכל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] סוערה, מה שעשית לי.. אני יושב לי כאן, באוניברסיטת בר-אילן, לומד. עשיתי הפסקה, ניגשתי כאן למחשב, והצצתי ביצירה שלך... אני פשוט יושב לי כאן.. באמצע הספריה באוניברסיטה עם דמעות בעיניים.. הוצאת לי את כל הביפנוכו עם היצירה הזו.. אין מקום להרחיב או לפרט. אבל חגית.. פשוט גרמת לי לבכות. שי. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ קשה לכתוב ככה פשוט וטוב, לרגש עם כ"כ מעט מלים ואת הצלחת (למרות שאני חושב שיותר מתאים לקטע להופיע תחת 'שירה' אבל מה זה משנה) [ליצירה]
- [ליצירה] סו... מדוע... מדוע אנו נצמדים? מדוע זה לא נרפה, רק לרגע? מדוע הזיכרון לא מספיק והקול כבר לא מגיע? ואיפה נמצא את עצמנו, אם לא נשקפים מבעד לעיני אהובינו-אוהבינו? הנוכל להגדיר את עצמנו? הנדע? חום, אהבה, יופי, תקווה ושמחה של חיים יחדיו אחד רק אחד זה כל מה שנדרש אחד רק שזה לא יהיה זה אני. [ליצירה]
- [ליצירה] מורתי שלי, אין מילים, אין מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז נכון... הבחירה בדימוי ה... ספציפי הזה- לא בכדי. אבל למרות תחושות לא נעימות שזה גרם לי- די עניינה אותי העובדה שהבחור מתייחס ככה לכתיבה שלו. אז... כמה פעמים בשבוע יוצא לך לכתוב ככה? סליחה על הגסות (החמורה פי כמה) בתגובה שלי. הדבר דעיל חייב את זה. ואני לא טיפוס פוריטני- אבל זה היה קצת יותר מידי... סוערה, שאיכשהו חושבת שאתה דווקא כותב לא רע אבל ... נו, הבנת. [ליצירה]
- [ליצירה] נגתי- מקווה שיסלח לי גברת צחית, עלית לי על העצבים לגמרי. את, עם כל הניקים השונים שלך, עם הויכוחים האידיוטיים שלך עם עצמך ועם ההערות הפסאודו-אינטלקטואליות. מכירה טיפוסים כמוך. אלה שמתחבאים מאחורי המחשב שלהם וכותבים דברים מרושעים או, במקרה הגרוע יותר, שטויות מרושעות. את שייכת לחבורת כותבי השטויות. ותפסיקי לחרטש בשכל עם ה"ביקורת הבונה" שלך. הביקורת שלך בונה, אולי, רק את האגו האומלל שלך, שכמו שכבר אמרתי , מקבל חבטות על ימין ועל שמאל בתלת המימד. איכסה. את (אתה? אתם?) טיפוס דוחה. אה, וזה "נותב" ולא "נוטב". סו, נושאת עיניה למרום ושואלת עד מתי טימטום? [ליצירה]
- [ליצירה] פ'חחחח לומשהההההההה- אהבתי את השורה האחרונה. בחיי. ענק. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ...למה בכיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] =) אנשייייםםםם, היא חזרה! שנון, מחוייך ומעורר מחשבה. רק של"רקבה" המקללת הייתי קוראת... "ריקי". יותר מתאים... אבל אולי גם אני מתבססת על "סטינגות" סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :)) חייכתי לי מאוד. וולקאם. במיוחד מהעובדה שבחרת בקטגוריה של "משפט אחד". בשניה הראשונה לא הבנתי למה. ואחר כך- צחקתי ממש. רעיון מצויין, כמו גם הכותר השנון של הספר שלך. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] ערבונת ערבווווונת! יש די וי די? כי היה לנו הוידאו (שתי קלטות) ומישהו לקח לנו את זה ומאז זה לא בבית ולא מצאנו! הצילו! מאיפה הדי וי די?! עניני, פליז. סוערה, שיש לה את "על תבונה ורגישות", ג'יין אייר, וגם על תבונה ורגישות של הבי בי סי - שזה יותר ג'יפה. (לא להתפתות!) [ליצירה]
- [ליצירה] נגתי, אהבתי ממש! יפה! קבלי נשיקה, חגית. [ליצירה]
- [ליצירה] * יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדה כואב ועדין וצועק ולוחש ומתפלל... וכתוב יפה כמו שלא הייתי מצליחה להסביר אף פעם. [ליצירה]
תגובות