את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי ואכן עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... סיפור חיי (חוץ מהקטע של המשענת הכלכלית). רק שאני עם החלומות שלי כותבת קיטש שמקווה שיוציא אותי מהרגעים הנ"לים. סוערה, אחת שלא מעיזה ללכת לסרט לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש.... מבטיחה לקרא אבל בבקשה תגדיל את הפונט! [ליצירה]
- [ליצירה] אמממ... אז אני צריכה להתחיל לדאוג שאלה אנשי החיל שעליהם אנחנו סומכים והודות להם אנחנו ישנים בלילה היטב? :)) נהנתי, כתוב חמוד. וולקאם. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש ילדוניש... בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך- אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות. כתוב מצויין. אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב. ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] / יפה ונכון ומאוד מאוד מדוייק. וגם את התוספת של איש אהבתי:))) [ליצירה]
- [ליצירה] אמיר... זה פשוט מ צ ו י י ן. כל כך חזק, כל כך מנגח- אבל ניגוח של אדם מאמין. רואים את זה בכל שורה. אהבתי ממש. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) ... [ליצירה]
- [ליצירה] :))))))) יפה . אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. בעצם... אני ממש חצופה! יאנוש ורחלי, עם הסגירת מעגל שלהם היו קודם =) אבל אני הייתי אחורי זה ... סו. [ליצירה]
תגובות