את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
טוב יאללה
אחתוש, מה את לוקחת קשה איזה תמהוני לא מחובר?
הרי זה לא שיר, כמו ששאר השירים שלו- לא שירים אלא רצף משפטים קטועים ללא כל הגיון לשוני.
ואל תחרטט לי בשכל על הידע הרב שלך בלשון! א-ב בדקדוק עברי זה לדעת לפסק נכון! ועם כל הכבוד לעברית ה"תקנית" שלך, כפי שאתה חושב שהיא, יש לי קצת, רק קצת ידע בעברית המקראית שאתה מתיימר לייחס אליה את התוצרים הספרותיים.
אבוי לנו. אבות האומה מתהפכים בקברם.
ועדיין לא דיברתי על התוכן...
יודע מה יש לי להגיד על התוכן?
שהוא מחורבן כמו השפה שלך. קדימה, תצטרף ל27 טייסים האלה ותטוסו לנו מעל העיניים. נשבר ממך כבר!
תודה לאל, הרב השפוי (שהגיב במכתב משלו שלמרבה הפלא לא זכה לתהודה כמו של הסרבנים) יטוס לשמים ויפציץ את מי שצריך להפציץ ע"מ להגן עלי וגם על חבורת המפגרים שאתה נמנה עליהם מהרוצח הבא שיצא מהכפרים האלה (ומתחבא שם, בלב לבה של אוכלוסיה אזרחית, מתוך ידיעה שרק ככה הוא יוכל לעורר את המצפון של היהודים הרחמנים)
סוערה, הולכת להקיא ממך כבר.
[ליצירה]
מקסים
בדיוק השיר שאני שומעת עכשיו בגירסה המקורית...
כפי שאמר איש- המשחק עם האותיות שמשנה את משמעות המילים- עושה את זה מיוחד כל כך.
אתה פיוטי להפליא
ואני מאוד אוהבת :)
ד"ש לעפרדל,
סו.
[ליצירה]
שיר מצויין
משקל, חריזה, תיאורים- הכל! ממש אהבתי.
וכמו מיגד גם אני מביעה עניין מיוחד במשפט האחרון. שגר נא לי מסרישי, ומהר, במחילה מכבודך העסוק.
[ליצירה]
אמממ...
גם בינתי- המוגבלת כנראה- לא קלטה את הדקויות.
גם לא את העבויות.
כלום למעשה.
ולמי ששאל- הייקו זה סוג של שיר, קצר מאוד, בעל שלוש שורות כמדומני וכמות מדוייקת של מילים והבהרות.
מקור העניין- ביפאן.
מה יש? רק מיצובישי אנחנו לוקחים משם?
[ליצירה]
אויש ילדוניש...
בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך-
אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות.
כתוב מצויין.
אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב.
ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות)
סו.
תגובות