את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
יו!
תודה לאחתוש פעם שניה. התגובות שלה מביאות אותי למקומות יפים.
עופים! מקסים! כתוב חד ומהיר כזה... כיף לקרוא.
רק הערה אחת, שהעירו לי פה פעם ואני חושבת שזה נכון: למעט ב"...". זה כדאי. גם מבחינה דיקדוקים וגם מבחינת הזרימה של היצירה שאיכשהו זרמה לי גם ככה .
יומטוב שיהיה,
סו.
[ליצירה]
כתיבה מצויינת!
מטאפורות מדהימות...
ואני בטוחה שאני לא היחידה שקפץ לה לראש "סיגליות" של ברוזה.
והפואנטה? סיגליות של ברוזה: יש שיאהבו ויש שיחושו תחושת החמצה.
אני אהבתי איך שמתוארת ההחמצה.
אתה כותב דגול.
[ליצירה]
קראתי.
ויודע מה הכי אהבתי?
תיאורי האמוציות והמחשבות.
אם הצלחת להעביר את זה כך שדקירה עמומה כזאת תהיה לי בלב כמי שחשה שהיא ממש יודעת במה מדובר- זה נהדר.
[ליצירה]
אהבתי
מאוד אתגר קרתי- וזה לא רע בכלל.
רק שאתגר מאופיין יותר בכתיבה ללא מסרים (ממזי? משמעות לכל מילה? כנראה שזה אתגר גדול עלי לקרוא אותו...) וזה... לא יודעת. יותר טוב כזה.
סוערה.
[ליצירה]
אני דווקא
בוחרת להתעלם מכל האלמנטים הספרותיים כשאני נתקלת ביצירה שחודרת בקלילות כזאת פנימה. משל הייתה חמאה רכה על הנשמה.
אם היא עומדת בקריטריונים מסויימים מבחינה ספרותית- מצויין. אבל זה לא הכרחי בעיני. אצלי זה זרם.
אהבתי, אורנה :)
יומופלא שיהיה.
תגובות