את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
:)
היי אסף!
א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה.
ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה.
ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
וואו
וואו-
איזה יופי.
ואושר.
וכיף.
והלוואי על כולנו.
כתוב מצויין. אומר את מה אי אפשר להצליח- ובצורה יפהפיה.
[ליצירה]
סוערה בת חורין
מבקשת מפון דה לה שמאטע לנסות להכניס קצת כבוד בביקורתו
ולהתנהג יפה כמי שהגיע לא מכבר.
לא סובלת מתחכמים כאלה.
*
פיצקונת,
אסכולה המשוררים שמשחקים ככה יפה במילים - גדולה עלי. מה אני אגיד לך? קטונתי.
וזה מעולה.
[ליצירה]
זה יפה
ממש ממש יפה.
ואני חושבת שכל יוצר מודע ל"סכנה האיומה" שעלולה להתרחש ברגע שהוא מגיש מיצירותיו לכלל. יצירתו הופכת נחלת הקוראים והיא נתונה לפרשנויותיהן השונות. כל עוד הוא לא מסביר אחרת... (ולעתים גם אז..)
סו.
[ליצירה]
שיר מצויין
משקל, חריזה, תיאורים- הכל! ממש אהבתי.
וכמו מיגד גם אני מביעה עניין מיוחד במשפט האחרון. שגר נא לי מסרישי, ומהר, במחילה מכבודך העסוק.
תגובות