את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בויינה אתה טוב! למה רק יצירה אחת, למה? ויש לך משהו חמוד בהודעה האישית. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהימה. איך את עושה את זה? גאוני. סוערה, מורה לתנ"ך (ותשמח להשתמש בזה לשיעור ב"טעמי מקרא") [ליצירה]
- [ליצירה] ע-נ-ק ע-נ-ק. ע-נ-ק. נהנתי מכל חצי שניה שקראתי ועוד מעט גם אחותי מהצד תבוא ותקרא ותעריץ אותך גם כן. "אודך כי אני תנין"- גאאאאאאאאדול! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) *נקרעת מצחוק* [ליצירה]
- [ליצירה] :) היי שחף (ברח לי מקודם) לרגע נבהלתי, בחיי, אמרתי לעצמי "הו, הנה עלו על הגניבות הספרותיות שלך, סו. הגיע הזמן לשנות זהות..." ואז ראיתי שעל התיסכוך דיברת. זה בסדר. איש איש ותסבוכיו שלו. ויש כאלה שחולקים כמה תסבוכים... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד ממש ומשעשע... הצלחת לעמוד במקום טוב בתור ל"כישרון"... סו =) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אנשייייםםםם, היא חזרה! שנון, מחוייך ומעורר מחשבה. רק של"רקבה" המקללת הייתי קוראת... "ריקי". יותר מתאים... אבל אולי גם אני מתבססת על "סטינגות" סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן מזל שמנחם המליץ. יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שהבטחתי פרישה פשיה, ממזי! אחלה קופירייטינג! יותר יצירה - פחות יצרים! איזה פאתוס! איזה חזון! איזו אמירה! וכשאני חושבת על זה... אני כנראה צריכה להעיף מכאן את כל היצירות שלי. הן נבעו מהרבה יצרים. המון. בעצם כולן תוצר של יצר הכתיבה. וואלק קשה לי הדיון הזה מאחר ונקודות המוצא שונות מאוד. ואולי זה כי אני בפאזה אחרת בחיים. לא יודעת... מנחם- הייתי אומרת שהתגובה ה"פרוואית" שלך די עיצבנה אותי. אולי תנסח מחדש ועל הדרך תגיד אם זה מוגדר כאתר דתי. ומישי- הסברתי את עניין שיר השירים. אין לי כח לחזור על זה, את וכל מי שזה צרם לו מוזמנים לקרוא שוב. ועל הדרך אני ממליצה על היצירה החדשה של הכותב דלעיל. לא להבהל, הוא היה בסדר גמור הפעם. חבל לפספס. סוערה, מוכנה להיות הצנזור שלו ולהפנות אתכם פנימה רק כשזה יהיה בסדר. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
תגובות