סיפורים דלים הם סיפורים חסרי אמצעים.
(נכתב בהשראת שיחת מסנג´ר עם אדון מנהל אתר)
אחת מהצד
-
היא לא מלמעלה ולא מלמטה, היא לא מלפנים ולא מאחור, היא לא IN והיא לא OUT. היא, סתם, פשוט- אחת מהצד...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פחחחח אהבתי את המצח הנחושה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... יכולת מדהימה להעביר רגשות... חזק ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] רק לדוברי דרקונית מ-ג-א- פ-וווווווווווווווווווווווווופ!!! דל שופלאי טיגנמתק טארו... סלמתק! [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה נאותה כיוון שיש לכם (לך ולילד) בעיה עם ביקורת מהסוג הזה, היות ואין בה משהו בונה, אז אני אשתדל להגיב כמו שצריך. רגע... מה אפשר לשנות...? איזו ביקורת אפשר להעלות פה...? מה מפריע לי?... טוב, נכנעתי...שום דבר לא מפריע לי, הכל נראה לי מצויין כמו שזה... אין ברירה- תאלץ למחוק את התגובה הקודמת שכתבתי לך. עד שאני אמצא משהו בונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוקי תקשיב מותק, נשאר לנו מקום פנוי בהוסטל...אנשים נחמדים, קצת שומעים קולות, קצת רואים מראות, קצת חושבים שהשניצל שבפיתה עושה עליהם שחור כנקמה על זה שהרגו אותו... יש לי תחושה שתתקבל בברכה. אני חושבת שזה הסיפור הכי מטורף שראיתי עד כה. (אם כי קצת מייגע לקראת הסוף) סחטיש עליך! זה הרבה זמן שלא צחקתי ככה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... ובכן, סיכום העיניינים למי שרק נכנס הנושא: בנות בנים הנשוי: ננס. יש פה אבא משורר ובת ושמה מרב ויש פה גם אחד ממזר שבלי אותה יאהב אך אויה לי ווי לי וי המציאות טופחת שוד ושבר בחיי לא תשבר צלחת כי בהמשך העלילה זו שדי גדלה כבר מזמן בלי ה"בלי" אבל עם חבר נפלא... וכאילו לא די בבשורה שנתבשר ממזר בחו"ל נמצאת הבחורה שרק תחזור מהר (איזה ברוך איזו צרה צרורה פה בצרורות שמיום צרות ציררו לא צוררה צרה כזאת) ובלהט הדברים בין ממזר למשורר הצטרפו עוד אי ניקים לחרוז ולברר וכך מדיון די אישי של אב ושל ממזר נוצר כאן שיח ציבורי ממש להתפאר איך מנושא שעסק בקטנות הדיון צמח עד מאוד מהתעניינות כנה בשלומה של בתו לשרשור על בנים ובנות זהו, בערך, תמצות די כללי עוד הרבה נותר לבאר אך מה לעשות ובמצבי הכלכלי חרוזים אאלץ לשנורר לכן אסכם רק בזאת ואומר: זה לא משנה במה מתחילים תמיד, כל נושא שרק תבחר, יגמר בבנות ובנים... [ליצירה]
- [ליצירה] אי תשומת לב סורי!!! לא ראיתי את התגובות הקודמות. קבלי אי תנצלות. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד משו... גרגורי ואני אחוקים. אני זוכרת את הימים שנלחמנו יחד, שכם אל שכם, שרנו בשקט לעצמנו: " מרחוק שם הוולגה יוקדת ובלב מרגישים קצת כאב... ידענו מה זו מולדת ידענו מה זה אוייב..." אוח גרגורי לאן הלכת גרגורי?... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... ציור מדהים! ולנשמת כל חי- עוף דורס הוא לא רשע. הרשעות זו תכונה שאנחנו, בני אדם, הלבשנו עליו. כמו שדולפין הוא ממש לא חיה תמימה. יש בה אפילו צדדים תוקפניים.... [ליצירה]
- [ליצירה] פשששששששש נפש? הסבה לפסיכולוגיה? [ליצירה]
תגובות