סימני הדרך הובילו אותך בדרך הארוכה ללבי
חבל שהחצים שלהם
פצעו אותו...
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד ויפה. ברוך הבא! :) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא פשוט מופלא. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה און של אמא זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה. אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...) חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר. והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב. את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס. בין היצירות הטובות שלך, לדעתי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מ צ ו י י ן. גאה להיות הראשונה להגיד את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמאל'ה צחקתי כל כך! אחתוווווווש! בואי פה! (אני פשוט יודעת מה היא אוהבת לקרוא...) זה מצויין, ילדונת. צחקתי כדבעי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כשאני מנסה- אני לא מצליחה לתאר נוסטלגיה. הכל מבולבל ומגומגם. כאן זה היה... מחובר כזה. קו לקו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה :) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוף זה מצויין. ויש בו עגמומיות כזאת רגועה. לא יודעת מה רגוע בזה, ולמה, אבל היה לי רגוע לקרוא. היו שם השניויות ומשחקי המילים שלך, החכמה והידע שלך, הנסוחים המדהימים שלך- ומעל לכל, הנשמה שלך... רק מישהי כמוך, עם נשמה גבוהה כל כך, יכולה להכנס לתחושות של הנוגעים בסיפור בצורה כל כך מדוייקת ונוגעת ללב. אהבתי ממש, ילדתי. [ליצירה]
- [ליצירה] חישוב מהיר מראה שהיית בן 18 כשכתבת את זה. איפה הייתי אז?- אה, סטודנטית בשנה א'... ולא היה לי מושג שאפשר לכתוב כל כך יפה. ובגיל 18 איפה אני הייתי?- בפטפוטים להגניים עם חברות על ההוא וההיא. ולא הקאתי כי אני מקיאה רק כשאני לא בחברה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך אני מקנאה באלה שמצליחים לכתוב מדוייק וקצר כל כך את מה שהייתי הורסת בסרבול התמידי שלי. [ליצירה]
תגובות