סו, באמת נראה לך שיש עוד מישו בעולם שיכול להגיע לטונים כאלה ביומכיפור?
(ותארי לעצמך מה זה גורם לך להרגיש שהוא משתמש בטון הזה לקרוא לך למשרד!!!)
בכל מקרה, יפה ממש.
אל תתני לו להסגר.
[ליצירה]
סו, באמת נראה לך שיש עוד מישו בעולם שיכול להגיע לטונים כאלה ביומכיפור?
(ותארי לעצמך מה זה גורם לך להרגיש שהוא משתמש בטון הזה לקרוא לך למשרד!!!)
בכל מקרה, יפה ממש.
אל תתני לו להסגר.
[ליצירה]
לפני שאגיב ליצירה
הגיע הזמן שתבוא!
ועוד בקטגוריה מד"ב (שיש אחרים שמתלוננים שאין מספיק באתר)
וולקאם ובהצלחה!
(ועל היצירה אגיב בע"ה בהמשך, קצת לחוץ כאן בלאשר...)
[ליצירה]
אסור להתעלם מהקו הכללי
אני חושבת שכלל אנחנו הצבא הכי שנוהג במקסימום מוסריות ביחס למציאות בה הוא נתון (וגם לא ביחס אליה).
מקרים בודדים כגון זה שציינת וזיעזע את כולנו אינו מייצג בשום אופן את מה שנעשה בצבא.
רק העובדה שמוקיעים אותם ומביאים אותם למשפט בגלל העניין הזה- מוכיחה עד כמה השאיפה לנקיון כפיים, עד כמה שניתן במצב הקשה של המלחמה הזאת, קיימת בצורה משמעותית.
והערה לבנימין- זה שהם חיות לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג כך. גם אם הם היו צריכים להגן על חייהם- אין שום הצדקה להתנהגות מחרידה שכזאת.
סוערה.
[ליצירה]
פלגיאטיזם באתר? לא לא...
בנימין יקירי,
יש לי את הספר "עיגולי השמחה של דסי" שאכן כתב דוד בן יוסף. ונכון יש בכריכה תמונה שלה עם כובע פרחוני (שמסתיר את מה שעושה לשיער טיפול כימותראפי) וברקע שדה חמניות.
כשראיתי את היצירה של גוגוק (והיא של גוגוק) הבנתי דווקא שהוא החליט לקרוא ליצירה עיגול של שמחה - מתוך היכרות עם הקטע אותו כתבה דסי, שמהווה כותרת לספר.
חמניות- הן אכן עיגולי שמחה ומסמלות אושר ובריאות.
אז גוגוק צילם חמניה כזאת וקרא לה בשם הזה- אולי מתוך השראה שקיבל מהספר. אולי לא.
אבל הצילום- בהחלט שלו.
מה, כבר אי אפשר לצלם חמניות כי מישהו עשה את זה?
אי אפשר לצייר חמניות כי ואן גוך היה פה קודם?
אני חושבת שמגיעה לגוגוק התנצלות.
סוערה.
תגובות