אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
אכן כך..
ובעניין השיר, יש סיפור יפה שקשור במשפט הזה, ושאהוד בנאי מספר בספר שלו: "זוכר כמעט הכל", סיפור על אמא של יובל גליק ז"ל שנהרג בהתרסקות מטוס אם אני זוכרת נכון. מומלץ לקרוא.
[ליצירה]
מכירה את התחושה שחיוך זוהר
מאיר את כל כולך?!?
בזאת חשתי כשקראתי את היצירה.
מקסים!
אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר.
ןזאת ממך למדתי.
תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר!
[ליצירה]
אהבתי
מאוד אתגר קרתי- וזה לא רע בכלל.
רק שאתגר מאופיין יותר בכתיבה ללא מסרים (ממזי? משמעות לכל מילה? כנראה שזה אתגר גדול עלי לקרוא אותו...) וזה... לא יודעת. יותר טוב כזה.
סוערה.
[ליצירה]
ערבונת
ערבווווונת! יש די וי די?
כי היה לנו הוידאו (שתי קלטות) ומישהו לקח לנו את זה ומאז זה לא בבית ולא מצאנו!
הצילו!
מאיפה הדי וי די?!
עניני, פליז.
סוערה, שיש לה את "על תבונה ורגישות", ג'יין אייר, וגם על תבונה ורגישות של הבי בי סי - שזה יותר ג'יפה. (לא להתפתות!)
[ליצירה]
קריאת "אמאל'ה" נתמלטה מפי
מכירה. היטב היטב מכירה.
רק שאף פעם לא הייתי מצליחה להסביר...
מצויין.
[ליצירה]
[ליצירה]
חזנוש...
יפה לך ככה לזכור בע"פ "ליקוטי סוערה" (נקרעת מצחוק!)
יש אנשים מסכנים שאין להם דרך אחרת לקבל תשומת לב. הפרובוקציה בגרוש הזאת מזמן לא מטרידה אותי. כאדם עם מודעות סוציאלית (יו! קשור איכשהו לסוציאליזם וכאלה...) אני מבינה שיש גם אומללים בחברה: בין אם פיזית בין אם מנטאלית.
קורה.
ירושלמי, אם תמשיך ככה אולי תגיע ליותר מעיתון הפרסומות הזול "שבע" (מיסגרת את זה?)
תגובות