אסתר שמיר שואלת את עצמה ואותי
מה יהיה "אחרי שהשמש תשקע"?
ואני מקשיבה למלודיה
לצלילים,
למיתרי הגיטרה שמשתלבים בהרמוניה מדהימה עם המילים.
מתמכרת למוסיקה
מביטה בנוף
וחושבת
שכשהשמש שוקעת כאן-
היא זורחת במקום אחר.
ולהיפך.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האא איזה יופי להתחיל שבוע ככה בדרך לסדר בוקר... [ליצירה]
- [ליצירה] איך את עושה את זה? שוב, יקירתי, זה כל כך יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקסים רעיון מקסים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי תגובה עמוקה או תובנות עצומות על היצירה אז אני יסתפק בנדוש ובמוכר.. יפה, ומעורר מחשבה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מכירה את התחושה שחיוך זוהר מאיר את כל כולך?!? בזאת חשתי כשקראתי את היצירה. מקסים! אכן כך-חג- כשהשמש שוקעת היא באמת מאירה במקום אחר. ןזאת ממך למדתי. תודה רבה! על זה שבזכותך גם אני יוצרת באתר! [ליצירה]
- [ליצירה] הנה המקור: "מה יש לדבר מה יש לדבר אני שוקע כאן אבל זורח במקום אחר" (מתוך "האור הראשון") והמילים שלך יפות לא פחות:) [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווו וואו, ממש תודה. ב א מ ת שלא ידעתי על השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, המשפט הזה כבר קיים איפשהוא! ראיתי אותו אצל אהוד בנאי באיזה שיר-סיפור ארוך אחד. אבל אם חשבת על זה לבד, אז יופי... [ליצירה]
- [ליצירה] יו! המשפט הזה קיים אצל אהוד בנאי?? ...אז כיוונתי לדעת גדולים- כי לא ידעתי על זה. מה המקור? [ליצירה]
- [ליצירה] גם זה בהמשך לתגובה לפני... (שמעתי כבר את המשפט) שכשהשמש שוקעת כאן- היא זורחת במקום אחר. ולהיפך. משפט חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי שתדע שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות. אני כאן ואני קוראת ורואה את היצירות שלך. והן נהדרות בעיני. אחת-אחת... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי עכשיו אני עצבנית חבל"ז: א. את מסומנת במסנג'ר אצלי בניק "." - אז אוטומטית חשבתי שזו את. טעות . קורה. טועים. ב. אתם מוזמנים לקרוא את התגובה הראשונית שלי. המשך הויכוח היה כי הגזמתם כאן לגמרי עם הלינץ'. זה חרג מכל פרופורציה- ואני אמשיך להתווכח כשמשהו מעוות בעיני- גם זה אסור??? וכשאת משתתפת בויכוח מסויים בנוגע לאי אילו עניינים (כפי שוודאי יהיה עכשיו)- אני אומר לך משהו בגין האובססיה שלך? אני אלחם במה שנראה בעיני כעוולה- ומבחינתי עד טיפת הדם האחרונה. את , וכל מי שנמאס לו- יכול לפרוש, אני אומר את דברי כדי להוציא את מה שנראה בעיני כצדק לאור. ג. תשאלי את ממזי על ההתכתבות האישית שלי איתו (בעצם, למה שידווח לך?) וכן- אני מתה עליו ואוהבת כל מה שהוא כותב ואת השנינות החמודה שלו והכל- כך שזו לא הייתה דמגוגיה, אלא אמירה כנה. ואמירה כנה נוספת היא שהוא עדיין ילד מבחינתי. מה לעשות- אני ישישה ממנו בעשור- זה הופך אותי יותר חכמה? לא. אבל יותר בעלת ניסיון ומימרות חז"ליות רבות נאמרו בעניין הזה. וכדאי שתבינו שיש אנשים שיש להם קצת, רק קצת יותר ניסיון חיים בשביל להגיד מה שאמרתי. כפי שאמרתי- אני בפאזה אחרת בחיים. הרשו לי לומר שגם ה"ה מאשר היצירות שהאתר שלו (רק להזכיר). אז יכול להיות שלא תקבלו את דברי בהבנה כפי שהיה עד עתה בויכוח הזה (תוך התעלמות במפגיע מהתגובה הראשונה שלי ליצירה- שלא הייתה רחוקה בהרבה מתגובתכם, אבל מה לעשות הרבה יותר סימפאטית) ד. כן. זה נכנס וזה בפנים ואם יש לכם בעיה תפנו למישהו אחר שגרם לכם להחשף לדבר הנורא הזה (יותר נורא מבחינתי זה לעלוב במישהו בצורה שעלבו בו כאן). תהיתם פעם שאולי יוצר חדש לא מודע לרגישויות של המקום הזה?! אז מה אתם רוצים מחייו לעזאזל? זו היצירה הראשונה שלו פה- מה הוא יודע על המקום? כתוב פה שהאתר דתי? לא! כתוב פה שאם יש בעיה עם היצירה היא לא תוכנס- והיא נכנסה. ה. בפעם האלף- יש שירי "ג'יפה" ממש אצל יונה וולך. אם הייתה לי ההזדמנות הייתי אומרת לה למה זה ג'יפה אבל לא הייתי משתמשת בביטוי הזה. ככה זה עובד בעולם מתוקן- רוצה לתקן, אל תקלקל בדרך. ולבסוף הטיעון המנצח- כנראה שאנשים משמעותיים יותר חשבו שזה ראוי. אתם- הוצאתם מזה את המוץ ונופפתם בו לראווה- וזה לא מה שהשיר מייצג. אז כנראה שאני לא הפסיכית היחידה שחושבת שאין להמנע מהשיר הזה. כולנו מטומטמים ומגוחכים. זו, אגב, הסיבה שאני לא נמצאת בפורום המאוד בוגר פה. מי יודע איך כל אמירה שלי, הפושעת ועוכרת ישראל, תגרור צליבה ממשית בברכת צאו מהבועה. או שלא, בעצם תשארו שם. זה עניין כרונולוגי, היציאה מהבועה. מנסיון. ויודעת מה? אני פורשת מהויכוח הזה כי אין לו תכלית. אני , לשמחתי/ לצערי, נמצאת במקום אחר. זו עובדה שקשה להתווכח איתה- כמו שהעובדה שלא תצליחו להבין איפה אני נמצאת (לטוב ולמוטב) שרירה וקיימת. ובבקשה לא ליחס לדברים הנ"ל התנשאות - כי הם בס"ה רומזים בגדול שפער השנים מצביע על הבדלי גישה שלא ימחקו. לא אומרת שאני במקום יותר *טוב* אלא במקום יותר *אחר*. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי אני פה ראשונה קשה לי עם מתמטיקה, אלוקים עדי. אבל איכשהו הכתיבה הקסומה שלך, יחס עם לקיחת אלמנטים מתחום המתמטיקה והחלם על... ובכן, עלינו, על חיינו, על היומיום ועוד ככה--- צבט לי הלב, חתלתולי. לא כל אחד יכול לכתוב לי כך. לא הכל הבנתי- אבל אהבתי. והמעברונים לתחום המדעים בסיפור- גאוניים. [ליצירה]
- [ליצירה] * קטן ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק תיקון ההודעה הקודמת והחלם= והחלתם [ליצירה]
- [ליצירה] וואו כתיבה נהדרת. ומוכר כל כך. "מאותגרת חיצונית". מכירה את המושג מקרוב עד כי נדמה שהמצאתי אותו. אבל כולם זכאים. כולם מקבלים. ככה אני מאמינה ומקווה. יותר מזה אי אפשר לעשות. התאהבתי בך, ילדונת:) [ליצירה]
- [ליצירה] :))))) יפה! ואני מאוד אוהבת שירים ששאובים מהתנ"ך... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו כישרון... יקירה, זה מקסים. ממש ממש. (אבל במאמר מוסגר אני אזכיר לך לצמצם בזמן האיכות הצורני שלך לטובת הגעה בזמן לשיעור! |קריצה|) יישר כח. [ליצירה]
- [ליצירה] הופההה היא חזרה! (היה שווה להגיח לשם ולגנוב אותך חזרה) ובגדול! מצויין לאללה ממש. אהבתי. סוערה, עם חיוך רחב. [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה לומר... א. כבוד גדול, יקר והוד לתת לכוך הזה את שמי. טוב שלא קוראים לזה דירת סוערה. מי זאת חגית?! ב. בתָמי, צחקקתי... [ליצירה]
תגובות