את הדיו והקסת החלפתי בעיני
והנייר החתום הפך
לפנים מספרות.
ובמקום מילה משקרת
היה מבטי משכר
ודמעתי מגלה את הכל.
וכל קמט של צחוק,
או הרמת גבה,
או גומה,
אמרו לך
את שלא יכולתי לומר.
אמרו את חטאי
כאבי, תפילותי
געגועי---
וקראת.
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
סו..
איך קראת לזה?.. "ארספואטיקה.. קטגוריה בפני עצמה"
הריחות הנודפים מן הכתוב לעומת המציאות והרגש ברובד החיים היומיומיים.
הרגשת הזרות לכתיבה (-כמו בשיר של אלתרמן),
הבעת האני בכתיבה.
האני האחר המתגלם בכתיבה.
אני מפחד להאריך.. מפחד לגרוע מהניחוח שעולה מהשיר.
מקסים.
שי :)
[ליצירה]
ובכן
הנה לך, שי, ולשאר יושבי האתר כמה מילים לגבי ביקורת בונה:
התפסות לשגיאת מקלדת, אותיות חסרות/ מרובות מידי, מבנה שיר שניתן לתקן ושגיאות כתיב וכתב- ניתן להעיר במסר האישי כך שלאחר שהכותב יתקן, לא תשאר ההערה הזו לדראון עולם.
ביקורת שמתייחסת לתוכן השיר, להבנה את התוכן ואת המבנה הן מבחינה ספרותית ואין מבחינה פילוסופית- יש לה מקום נרחב בקרב התגובות שנראות לעין כל.
פארשטייסט?
סוערה, פאשיסטית נורא אבל זה ימשך רק עוד חודש. תתעודדו.
[ליצירה]
טווווב
מסכימה עם האלה שמעלי- שבטח מבינות מה אתה רוצה יותר ממני. אבל זה כתוב מרתק.
:)
זאת שסרטים אזרביג'אנים בסינמטק הם הבילוי הכי פחות מועדף עליה.
[ליצירה]
היי מטר :)
קודם כל- ברוכה הבאה.
שנית, זה לאו דווקא העניין של "המכנסיים האדומות". קשה למצוא בחורים דתיים שימצאו את עיסוקם בתחום המתואר בסיפור (אמנות).
אבל יש כמה כאלה, עם אומץ לתת דרור ליצרים כגון אלה- ועם זאת לשמור עד כמה שניתן על אמות המידה ההלכתיות והדתיות.
אל תתייאשי. בהחלט יש כמה כאלה.
מכירה כמה אישית.
תגובות