תן לה ללכת היא יודעת לאן התוואי ברור לה וכל עץ בו, כל אבן, כל מהמורה. את הלא מוכר היא תלמד ותדע גם אם תמעד לא אחת ולפיתולי המסלול בם חיות הטרף- תקלע. בעיניה הלאות תחזה בסוף הדרך ותדע כי זו ארצה המובטחת... או אז עת תגיע ספוגת דמעות ויזע מפודרת אבק דרכים תפול על רגליה תרכין ראשה לעבר מימי שפת אושרה הגואל שירוו צמאונה, ימתקו לחכה ישטפו וינקו את כאב פצעיה ויחיו את נפשה הפדויה. --------------------- "והיה שם מסלול ודרך ודרך הקודש יקרא לה...והלכו גאולים... ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" (ישעיה לה, ח-י)