"א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב).
סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!)
[ליצירה]
"א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב).
סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!)
[ליצירה]
*
אני דווקא אהבתי. ואדון "זר בתוכם" תגובתך שניסתה להיות שנונה- פגעה כאן באנשים. אני בטוחה. לא מצא חן בעיניך? אגלה לך סוד: מידי יום יש כאן כמה יצירות שהם אסון ויזואלי מבחינתי. מה שאני עושה- מלבד מקרים חריגים דוגמת ירושלמי- זה להתעלם. לא אהבת?- לא נורא, לא הכל אוהבים בחיים.
אהבת חלק וזה לא היה מושלם? שגר ביקורת בונה.
להגיד "לא יצירה ולא נעליים" בשביל לרדת על שם היצירה ולחייך חיוך מרוצה לעצמך- זה גועל נפש.
ועדי- אכן, הערות על שגיאות כתיב או מקלדת - יש לשגר למסרישי. בהנחה ומדובר בשגיאת כתיב- היוצר מתקן וזהו. ככה- תגובתך נשארת לדראון עולם גם לאחר התיקון- וזה מיותר.
ואכן יש "שקפקפים"...
ותודה לתגובה של אחת שהביאתני עד הלום.
[ליצירה]
אמרו לי שיש כאן מסיבה
אז באתי.
אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר.
אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן.
ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה.
יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם?
שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית.
אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה.
אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית.
ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו.
סו.
[ליצירה]
זה יפה
ממש ממש יפה.
ואני חושבת שכל יוצר מודע ל"סכנה האיומה" שעלולה להתרחש ברגע שהוא מגיש מיצירותיו לכלל. יצירתו הופכת נחלת הקוראים והיא נתונה לפרשנויותיהן השונות. כל עוד הוא לא מסביר אחרת... (ולעתים גם אז..)
סו.
[ליצירה]
הללויה
טוב שכשמכוונים אליך אקדח וירטואלי מעושן ומאיים- אתה מהין להגיב.
(או שצריך להתחנף ולומר לך שאתה ההשראה?)
אמנם עוד שלושים---
אבל כבר מתגעגעת.
תגובות