את חלומות האדמה
מגשימות הטיפות.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "וכמו ענן להתגשם מעל חלקת שדה ריקה" [ליצירה]
- [ליצירה] "א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב). סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת יפה "ואדם אין לעבוד את האדמה" (הזכיר לי) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אף פעם לא חשבתי על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ואת חלומות ההולכים על ההאדמה, מגשימים העננים. [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] זו דוגמה מצויינת למישהו שהחלומות שלו בשמיים ובכל זאת הם מתגשמים... [ליצירה]
- [ליצירה] כזה חיוך התפשט על פני, כמו שרק טיפות יכולות לעשות לאדמה. נ ה ד ר ! ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. אהבתי את משחק המילים ויותר את המשמעות,. [ליצירה]
- [ליצירה] והרוח נושפת בהן נשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסימקסים! וולקאם. סוערה, שפעם הייתה כתומה ממש , מרב גזר =) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אויש... מוכר. כל כך מוכר. ולא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :)))) ח-מוווווווווווווווווווווווווווווווווווווד! איך אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] שי- זה נכון באשר לביקורת בונה. כי ביקורת בונה כמו זו שנופפת בה- יותר הורסת. ואם בכזאת עסקינן: זו נבלה וזו טריפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל, חגיגה, זה בדיוק הרעיון! זה לא ממש סיפור עכשיו, זה מעין "תסריט" כך שמה שהגיבור אומר זה לא 'הערות' אלא הוא ממש מדבר. וצריך לקרוא את חלקים א-ב (בעיקר את התגובות) בשביל להבין מה הלך פה. =) סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, ארספואטיקה... קטגוריה בפני עצמה. תחושות מוכרות. אלתרמן דיבר פעם על שיר שלו כשיר "זר". ותיאורי הזרות שם כ"כ חיים וברורים. גם כאן. מסביר את ההבדלים בין הרצוי למצוי או יותר מדוייק - בין השאיפה לתוצאה... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדוניש מסכימה שהסיום מהיר אבל לא הייתה לי ממש ברירה לאור מגבלת ה- מקסימום 500 מילים. ו-אה, אתה לא רואה פה הפי אנד? :))) [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שאגיב ליצירה הגיע הזמן שתבוא! ועוד בקטגוריה מד"ב (שיש אחרים שמתלוננים שאין מספיק באתר) וולקאם ובהצלחה! (ועל היצירה אגיב בע"ה בהמשך, קצת לחוץ כאן בלאשר...) [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מצויין והגעתי לזה רק עכשיו, ממש לאחר הפרשה. מקרה? נניח... אהבתי במיוחד את: "כל צרוע וזב חוטם מבקש כהונה". [ליצירה]
תגובות