"א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב).
סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!)
[ליצירה]
"א"ר אבהו..מאימתי מברכין על הגשמים? משיצא חתן לקראת כלה. ['שירדו כ"כ שכשהטיפה נופלת יוצאת אחרת ובולטת כנגדה-רש"י שם]" (תענית ו ע"ב).
סתם, הזכיר לי, לא יודע למה. (וזה לא בגלל שאני מרגיש צורך פנימי לקשר כל משפט שלך לחתונות! באמת!)
[ליצירה]
אויש ילדוניש...
בלי להכנס להתחבטויות האישיות שלך-
אני חושבת שהיטבת לתאר את הפשטות שבהמשכות לעצבות.
כתוב מצויין.
אם ארצה להבין מה זה "נח לו לאדם למשוך עצמו למרה שחורה"- אקרא פה שוב.
ועל זה נאמר, הכל נשאר במשפחה (התכוונתי לכישרון, לא להרים גבות)
סו.
[ליצירה]
מנחם תסלק את הדבר הזה מכאן.
זו לא יצירה ולא כלום. זה גועל נפש!
קלטנו שהאיש תמהוני וראוי לו אישפוז כפוי באברבנאל- צריך גם לקרוא את המיץ של הזבל בכתבים המטורפים שלו?!
מנחם,
זה לא ראוי להיות כאן.
[ליצירה]
וואו...
בדיוק חשבתי לאחרונה שאם אנחנו לא מפנימים את האבלות על החורבן- אולי אנחנו לא ראויים לבניין?
יפה.
אולי יותר מתאים ל"קטע" גם אם השורות נראות כ"שירה".
כך נראה לי הקטנה.
תגובות