עניותי
נקיה מאיפור
נטולת עדיים
בקוים נקיים מדגישה קמטים
טהורת מבע
יחפה, בבלויים...
כנה, אמיתית,
נוקשת מבטים.
והיא עניותי
אניותי
כולה ענווה ויושר ופכחון
וממנה אברח כמו ההמון
מדפק על שערי נחתומים
בצאת מועד הגאולים
להמיר
במהרה
את לחם העוני
לזה המוגש על שולחן מלכים.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמממ ... מענין ... אבל השאיפה בסוף לא ראלית בכלל ... מצטער ... חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה אז באמת לא הבנתי .... רק עכשיו קראתי את השיר נכון ... (כנראה ...) אז בסדר , השיר טוב , ואפילו יותר מזה ... (ראי זאת כמחמאה ...) ו...זה (כלומר המצב המתואר בשיר) אינו גזירה משמים ... וגם אני לא חייב להיות =עני ... חג שמח , איש עני ורוכב על חמור .(: [ליצירה]
- [ליצירה] כולם נגד איש ...הא ? (: אז ככה אני לא בטוח שהבנתי את השיר נכון ... מה ש"מפריע" לי (אם אפשר לקרוא לזה כך) זה ה "וממנה אברח ... וכו'" אם עניותי=אניותי , מה מועילה הבריחה ... (הרי מהאני א"א לברוח , או שלא הבנתי נכון ??? ) בכל אופן שיר טוב , חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא ריאלי? הבריחה מ"אני-עני" נטו? אישוש, סופר ריאלי, לצערי... בכל אופן, דיברתי בעד עצמי. חשבתי שהסברתי לך אתמול... P: סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איש, הסוף הוא לא שאיפה, הוא תיאור מציאות- של הבריחה ההמונית מהאני הפשוט... ו-אהבתי. שונה מהסגנון הרגיל, ובכל מקרה- יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לחם עוני יפה... מבטא את העניין בצורה פשוטה ונהדרת השורה עם הנחתומים קצת צורמת...כי זה נשמע כלא קשור כל כך למשקל אבל יפה עד מאד [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה חגיטוש, כבר אמרתי לך שזה מהמם, אבל אומר זאת שוב. איש - זאת הבעיה, שאנחנו מנסים לברוח מעניותנו-אניותנו, ולא שמים לב שגם הלחם המודר עם כלמיני תוספות מוזרות, סה"כ עשוי בדיוק מאותו קמח פשוט, רק מלא בהרבה יותר אוויר.. [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד, יקירי- זו ב ד י ו ק הטעות שלי, שלנו... נוכח זה נכתב השיר. ומי נגדך, אני ארביץ לו מכות! :)))))))))) סוערה, מהמחשב של אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מהאני באמת אי אפשר לברוח, אבל זה לא אומר שאנשים לא מנסם לברוח ממנו.. אגב, זה רק אני או שפסח אשכרה עושה לאנשים מוזה? [אגב, *מתקרבת* מתביישת להודות, אבל כשקראה לראשונה פספסה את המילה "הנחתומים" ולכן כל המשמעות של הסוף הלכה לאיבוד.. ורק בקריאה שניה זה נקלט במוח האטום (:] [ליצירה]
- [ליצירה] מממש יפה. עושה לי סדר בראש. (ועכשיו אני צריך לחיות עם תסביך של אחד שאוכל את עצמו...) ויותר מזה, כשכולנו (הרי) נעמוד בתור אצל נחתומים, אדע לפחות כיצד. [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן הרי הסבר בשבילך, חתלתולי: בוב דילן, האיש והאגדה, כתב אי אז בשנות השבעים שיר שנקרא "גשם כבד עומד ליפול". אביב גפן ביצע את השיר הזה בעברית (ביצוע מוצלח שאני מקשיבה לו ממש בעת כתיבת שורות אלה- תחי קאזה)... זה מעין שיר לשלום- שמתאר את כאבי המציאות הנוראית של מלחמה. לפיכך- הגשם הכבד- הוא של משהו אחר... ולהלן השיר (התרגום, אין לי את האנגלית שלך, חתלתולי:)): איפה היית ילדי תכול העין איפה היית ילדי הקטן? טיפסתי על ראשי הרים ועברתי הלכתי בכביש הראשי וזחלתי בתוך יערות עמוקים הסתתרתי יצאתי אל חוף האוקיינוס שמת לי נכנסתי לקבר שתמיד מחכה לי עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט גשם כבד עומד ליפול ומה שם ראית ילדי תכול העין כן מה שם ראית ילדי הקטן? ראיתי שועל וזאב מחכה לו ראיתי שביל זהב שאין איש הולך בו ענף שחור שזורם עם המים איש עם פטיש הפוצע ידיים ראיתי חלום שהולך על קביים איש בלי לשון מדבר ללא הרף וילד ישן עם רובה ועם כלב עוד מעט עוד מעט עוד מעט עוד מעט גשם כבד עומד ליפול ומה תעשה עכשיו ילדי תכול העין כן מה תעשה עכשיו ילדי הקטן? עכשיו אני יורד כי הגשם בשער עכשיו אני הולך עמוק אל תוך היער איפה שיש אנשים בלי ידיים והחרא עולה שם ומציף את המים ויונים מתות מכוסות עלי זית ופנים של תליין מסתכלות מכל בית שם הכל מכוער ולנפש אין ערך הצבע שחור והאפס הוא מלך אני רוצה לספר לנשום ולחשוב את זה להביא את זה הנה שכולם יוכלו לראות את זה לעמוד לבדי מול הים בו טבעתי להכיר את השיר שכתבתי ושרתי. יהונתן גפן תרגם... מקווה שעכשיו השורה מעל יותר נהירה. ואני? מקווה ש"הגשם הכבד" שבוב דיבר עליו לא יפול בשום מקום- כי ליפול טוב הוא לא יכול. בתפילה לגשמי חוני- סו. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו ווווואו! נעלול- זה מדהים ממש! ואהבתי מאוד את העוצמה והכאב מחד (אש צורבת, צולבת ועוד ביטויים חזקים כמו "לצקת" ) לעומת ביטויי רוך ופיוס המנוגנים בסוף. כשתכיר מישהו בגיל ראוי שמזכיר אותך בכתיבה וברגישות- שגרהו אלי ואני... כבר אמצא לו מישהי... =) סו. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה אביב וסתיו- עניין מורים המשניאים מקצוע קיים גם במקצועות אחרים. למה רק מורי המתמטיקה סובלים מדמוניזציה כזו? למה רק המקצוע הזה זכה לתגובה כמו הראשונה שלך? סוערה, מנסה לשקם מטראומות היסטוריה, למשל. [ליצירה]
- [ליצירה] אוח אאוץ'. כאב לי. * חגית, שמוסרת ד"ש ומתנצלת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו כישרון... יקירה, זה מקסים. ממש ממש. (אבל במאמר מוסגר אני אזכיר לך לצמצם בזמן האיכות הצורני שלך לטובת הגעה בזמן לשיעור! |קריצה|) יישר כח. [ליצירה]
- [ליצירה] יוווווווו וואו, ממש תודה. ב א מ ת שלא ידעתי על השיר הזה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] או קיי אני פה ראשונה קשה לי עם מתמטיקה, אלוקים עדי. אבל איכשהו הכתיבה הקסומה שלך, יחס עם לקיחת אלמנטים מתחום המתמטיקה והחלם על... ובכן, עלינו, על חיינו, על היומיום ועוד ככה--- צבט לי הלב, חתלתולי. לא כל אחד יכול לכתוב לי כך. לא הכל הבנתי- אבל אהבתי. והמעברונים לתחום המדעים בסיפור- גאוניים. [ליצירה]
- [ליצירה] מחפשת מה לומר. מה שיוצא לי זה... וואו. |חיבוק של התגעגעתי| [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה, אנשים... פייר? אתם מאכזבים אותי יש רק אהבה מסוג אחד בעולם? שי דוידס, (אם הבנתי את תגובתך נכון) בשביל שיהיה איש שלישי אני צריכה להיות בהריון. בשביל הריון אני צריכה להתחתן קודם. ככה זה, כמה נונקונפורמיסטית שיהיה- יש דברים שאני מעדיפה לעשות לפי הספר. קצת על מושאי האהבה שלי: הורים, משפחה, חברים, חברות, תלמידים, תלמידות, נופים, ספרים, מוסיקה, שירים... וואו, והלב מכיל את כל זה! איזנט דאט גרייט? חיים טובים לכולם. מלאי אהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמרו לי שיש כאן מסיבה אז באתי. אסף, דווקא התגובה האחרונה שלך בסדר. אפילו אם היית מצרף את הביטוי "קישקושים" למניפסט הארוך דלעיל- הייתי מוצאת שהעניין לגיטימי שכן בביקורת שלך יש "בשר" והיא לא מתמצה במילות גנאי ריקות מתוכן. ולגבי הניתוח שלך את היצירה- זו בדיוק הבעיה שלי: הכותב, לענ"ד לא הגדיר את הדברים כ"סאטירה" כפי שסברת בדבריך, אלא כ"מונולוג" ומכח היות היצירה מוגדרת כמונולוג- היא תוצר של התבוננות אישית שלו בסובב אותו בעת מילוי חובתו למדינה. יתכן והסטריאוטיפים מעצבנים אותך- אבל מה לעשות וזה מה שהוא ראה שם? שנית- אני לא רואה שהדמות של אמציה מוצגת באור חיובי במיוחד. הוא נלעג לא פחות מחבריו למחלקה ומוצג עפ"י הסטריאוטיפ הבני"שי שהוא, בעיני, אינו מופת ודגל להתנהגות האנושית האולטימטיבית. אולי זה בגלל שאני מכירה את הכותב ויודעת כמה הוא ציני ביחס לטיפוסים דוגמת אמציה. אבל שוב- התגובה שלך, כפי שהיא מוצגת כעת- ראויה להיות תגובה רצינית ועניינית. ואני תמיד אדם מתלהם. פליאה רבה לי עליך שלא ידעת את זה עד עכשיו. סו. [ליצירה]
תגובות