עניותי
נקיה מאיפור
נטולת עדיים
בקוים נקיים מדגישה קמטים
טהורת מבע
יחפה, בבלויים...
כנה, אמיתית,
נוקשת מבטים.
והיא עניותי
אניותי
כולה ענווה ויושר ופכחון
וממנה אברח כמו ההמון
מדפק על שערי נחתומים
בצאת מועד הגאולים
להמיר
במהרה
את לחם העוני
לזה המוגש על שולחן מלכים.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמממ ... מענין ... אבל השאיפה בסוף לא ראלית בכלל ... מצטער ... חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה אז באמת לא הבנתי .... רק עכשיו קראתי את השיר נכון ... (כנראה ...) אז בסדר , השיר טוב , ואפילו יותר מזה ... (ראי זאת כמחמאה ...) ו...זה (כלומר המצב המתואר בשיר) אינו גזירה משמים ... וגם אני לא חייב להיות =עני ... חג שמח , איש עני ורוכב על חמור .(: [ליצירה]
- [ליצירה] כולם נגד איש ...הא ? (: אז ככה אני לא בטוח שהבנתי את השיר נכון ... מה ש"מפריע" לי (אם אפשר לקרוא לזה כך) זה ה "וממנה אברח ... וכו'" אם עניותי=אניותי , מה מועילה הבריחה ... (הרי מהאני א"א לברוח , או שלא הבנתי נכון ??? ) בכל אופן שיר טוב , חג שמח . [ליצירה]
- [ליצירה] מה לא ריאלי? הבריחה מ"אני-עני" נטו? אישוש, סופר ריאלי, לצערי... בכל אופן, דיברתי בעד עצמי. חשבתי שהסברתי לך אתמול... P: סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... איש, הסוף הוא לא שאיפה, הוא תיאור מציאות- של הבריחה ההמונית מהאני הפשוט... ו-אהבתי. שונה מהסגנון הרגיל, ובכל מקרה- יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לחם עוני יפה... מבטא את העניין בצורה פשוטה ונהדרת השורה עם הנחתומים קצת צורמת...כי זה נשמע כלא קשור כל כך למשקל אבל יפה עד מאד [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה חגיטוש, כבר אמרתי לך שזה מהמם, אבל אומר זאת שוב. איש - זאת הבעיה, שאנחנו מנסים לברוח מעניותנו-אניותנו, ולא שמים לב שגם הלחם המודר עם כלמיני תוספות מוזרות, סה"כ עשוי בדיוק מאותו קמח פשוט, רק מלא בהרבה יותר אוויר.. [ליצירה]
- [ליצירה] איש אחד, יקירי- זו ב ד י ו ק הטעות שלי, שלנו... נוכח זה נכתב השיר. ומי נגדך, אני ארביץ לו מכות! :)))))))))) סוערה, מהמחשב של אחת. [ליצירה]
- [ליצירה] .. מהאני באמת אי אפשר לברוח, אבל זה לא אומר שאנשים לא מנסם לברוח ממנו.. אגב, זה רק אני או שפסח אשכרה עושה לאנשים מוזה? [אגב, *מתקרבת* מתביישת להודות, אבל כשקראה לראשונה פספסה את המילה "הנחתומים" ולכן כל המשמעות של הסוף הלכה לאיבוד.. ורק בקריאה שניה זה נקלט במוח האטום (:] [ליצירה]
- [ליצירה] מממש יפה. עושה לי סדר בראש. (ועכשיו אני צריך לחיות עם תסביך של אחד שאוכל את עצמו...) ויותר מזה, כשכולנו (הרי) נעמוד בתור אצל נחתומים, אדע לפחות כיצד. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין. הכתיבה שלך קולחת, מסוגננת, לא נתקעתי ולו פעם אחת בקריאה. זורם ומזרים בי זכרונות... שבת של שלום =) [ליצירה]
- [ליצירה] חישוב מהיר מראה שהיית בן 18 כשכתבת את זה. איפה הייתי אז?- אה, סטודנטית בשנה א'... ולא היה לי מושג שאפשר לכתוב כל כך יפה. ובגיל 18 איפה אני הייתי?- בפטפוטים להגניים עם חברות על ההוא וההיא. ולא הקאתי כי אני מקיאה רק כשאני לא בחברה. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוםלום ו- וולקאם לקליקת "צורה"... =) ולגבי השיר עצמו: הוא יפה, אופטימי ושמח אבל הייתי מוותרת על סימני הקריאה בסוף הבתים. שוב, ברוכים הבאים, סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] :) <מחוייכת מאוד> או קיי, אנשים יקרים, נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב: א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל. ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג. ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים. תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל" אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני". למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה... עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב. באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך. תודה על העניין בשלומי ועל התגובות. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא בוחרת להתעלם מכל האלמנטים הספרותיים כשאני נתקלת ביצירה שחודרת בקלילות כזאת פנימה. משל הייתה חמאה רכה על הנשמה. אם היא עומדת בקריטריונים מסויימים מבחינה ספרותית- מצויין. אבל זה לא הכרחי בעיני. אצלי זה זרם. אהבתי, אורנה :) יומופלא שיהיה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה און של אמא זה יפהפה בכנותו וגם בלעדיה. אהבתי את משחקי המילים וגם את הרמיזות (כמו שהיטיבה לומר אחת מהצד שמעלי...) חברות/אחיות שהתחתנו והן משהו חדש, אחר. והרגעים האלה, האמביוולנטים שמצד אחד רוצים שיהיה כמו פעם, מצד שני רוצים להכיר את המציאות שלהן מקרוב. את חכמה ויפהפיה ומוכשרת ורגישה. זה יגיע. ההוא עם הסוס והנס. בין היצירות הטובות שלך, לדעתי. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... <משפשפת עיניים בתמהון> [ליצירה]
- [ליצירה] ילד אני לא מאמינה שאני אשכרה אומרת לך את זה אבל התגובה הראשונית שלך- מגעילה עוד יותר. סוערה, אומרת את דעתה האישית ומשתמשת בטרמינולוגיה לא לה. אולי ככה תבין כמה זה נחמד שאומרים למישהו על מה שהוא כתב "מגעיל". [ליצירה]
- [ליצירה] ... * זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] יאירסגריר את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר. גם לא xxית... אתה משהו. אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא. חגית. [ליצירה]
תגובות