ופתאום גיליתי, שלעשות משהו עם החיים שלך-
זה לעשות בשביל האחר.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שלום סו כן. כשחושבים על זה לעומק, אז זו האמת, וצריך ללמודתזה. ויש הרבה מעגלים לעניין, זתומרת שכל דבר שנעשה, גם אם זה נראה לא ממש תרומה ישירה, תלוי מה היעד שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] הללויה! חותמת בשתי ידיים. (שיר ערש, על מה את מדברת?! מה קשור?!) יש כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל מיצית את זה היטב במשפט אחד. למסגר ולתלות על הקיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נכון הרבה מהלכים שאנו עושים בחיינו נועדו לרצות אחרים... [ליצירה]
- [ליצירה] זה אכן נכון והכי עצוב, זה שיש אנשים שלא מגלים זאת לעולם! [ליצירה]
- [ליצירה] לא נכון. אוייש זה כל כך לא נכון , אם אין מה לכתוב עדיף שלא!!! [ליצירה]
- [ליצירה] נכון, ואם להיות בניעקיביסטית קיטשית לגמרי לכמה שניות, אז- המילה נתן- אם אם קוראים אותה מהסוף להתחלה היא עדיין אותו הדבר. מי שנותן- בעיקר מקבל. סו, את נורא צודקת. זה הדבר הכי הכי ממלא. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אכן... --- "לכמה שניות"-? אודיה, אין לך שום מודעות עצמית. את *תמיד* כזאת... (: 'תגעגעתי אלייך, אגב... פשוט המחשב שלי עושה בעיות ולא הצלחתי להחזיר מסרישי. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד נכון מתנגן לי 'לתת' של בועז שרעבי עכשיו, אבל אסורררררררררררררררר [ליצירה]
- [ליצירה] יוווו זה פחות או יותר נותן סיכום מתומצט של חצי (טוב לא חצי.. חצי ממה שלמדתי בנתיים..) מהמאסות של הרב סולוביצ'יק... קהילה של ברית, אחדות ושייכות אונטית וכו' וכו' וכו' וכו'... מה לעשות. כן זה נכון. כשאדם נותן לאחרים - הוא לא רק נותן לעצמו (כי השני יתן לו מתי שהוא גם) - אלא בגלל שהוא לא -יכול- לא לתת לו! הוא 'שייך' כביכול לשני גם... (כשמישהו עוזר לי, בעצם זה שהוא מקדם אותי במשהו, הוא רכש כביכול זכות על אותה התקדמות שאני עשיתי... יש לו עכשיו 'בעלות' על חלק ממני - אני שייך לו במובן מסויים... הנקודה היא, שהייתי שייך לו גם מקודם... שהרי כולנו נשמה אחת. כנסת ישראל.) [ציטוט ספונטני בלבד) [ליצירה]
- [ליצירה] תוספת שמעתי מאדם חכם פעם, שדברים שאנחנו עושים בשביל עצמנו אינם דברים שאנחנו עושים מתוך אגואיסטיות. הרי אנחנו- גופנו ונשמתנו- אינם ברשות עצמנו. אנחנו חייבים בשמירתם כלפי מי שהפקיד בידינו אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. ...למה בכיתי? [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט אין לי מילים... מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] :))) איזה כיף לי שאת, ככה, גם כותבת מצויין וגם אחותי! כרגיל, שנון, חכם, מרתק ומפתיע. נ ה ד ר! [ליצירה]
- [ליצירה] :) מאוד אהבתי. אבל אני לא חושבת שמישהו צריך לגאול אותו משם. השקט גילה סודותיו לך. את יודעת מהם. לא די בכך? [ליצירה]
- [ליצירה] :))) הצחקתותי. כרגיל אצלך... [ליצירה]
- [ליצירה] היי! זה יפה ממש! אהבתי גם במפגש =) [ליצירה]
- [ליצירה] :) זה היה כל כך חמוד שחיוך אידיוטי מרוח לי על הפרצוף עד עכשיו- לעוד הרבה זמן... יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שאסור להתעלם מהזמן בו הדברים נכתבו. ובדיוק כעת אני שומעת על חשש לגידול במח של פעוט קרוב משפחה... אין ספק שהקב"ה מקציב חייו של אדם כפי שראוי שיקצבו. אבל דבר לא ישנה את העובדה שאנו, בני האדם כן מתפללים על חולה בתקווה שישתנה רע הגזירה. בעיניים שלנו- התחושה של גדיעה, ביחוד כתוצאה ממלחמה- נראית כקטיעת רצף חיים שאך החל ולא הגיע למיצוי. שוב- בעיניים שלנו. מקווה שעכשיו זה מובן יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדון מסכימה עם ההערה לגבי הדלות בתיאור הבדידות. מבטיחה להקפיד יותר להבא. הפעם- זה מה יצא וגם אני פחות מרוצה... [ליצירה]
- [ליצירה] ילד צודק אתה כותב מצויין. מ צ ו י ן. ולמה אני מפספסת כאלה דברים שנמצאים כאן כל כך הרבה זמן? <אצה לקרוא את השאר> סוערה. [ליצירה]
תגובות