צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הציניות כאן מרטיטה . מעוררת לחשוב על פגמים במדינה , כמו גמלה ממוזערת והמלחמה הזו שאולי לא כאן, אבל בעצם המצב הוא כאילו תמיד אנחנו קרובים למלחמה . רציתי להעיר משהו נוסף לגבי האושר. זה פשוט מראה כי אפילו שנראה קצת רע יש הרבה טוב, וליהודי הכי טוב בארץ שלו תודה
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מצבת זיכרון
רגע של שכחה, וכבר מכריזים עליו כמת ועבר ובטל מן העולם וכל שנותר ממנו הוא כמה שורות מסומנות ועמודים מקופלים.
כתוב יפהפה, שילוב מוזר של דאגה כנה ושעשוע מהורהר.
זה לא היה עובד אם הוא היה שוכח כובע, או ארנק או טלפון, או אפילו מחשב נייד. בגלל שזה ספר, ורואים עליו את השנים ואת הדפדופים, ובגלל שהוא מזדקן יחד עם הקורא וסופג את ריחו, אפשר להתפייט ולדמיין שהוא סופג גם את רוחו, עד שלא נותר מהאדם דבר ורק הספר נשאר חי ומיותם על הספסל.
"אל תדאג, אני עדיין כאן."
הדמיון הזה מדאיג. כדאי לשמור את הספר הזה סגור.
[ליצירה]
גם השיר הזה נכתב ככה ? אולי גם אני יתחיל לעשות ככה חוץ מהלקום מוקדם קצת קשה מדיי... סתם נראלי זה בכי חשוב העיתוי הזה לפני שכל העולם ואשתו מתעוררים ..יפה מאוד אהבתי שיר מעורר השראה.
[ליצירה]
תגובה לשיר
שיר יפה שמשקף גם את הרגשתי כשאני ישראלי שגר בפריז ומדי פעם בא לביקור מולדת ומרגיש את זה באופן אישי.רציתי לדעת באיזה ניסיבות כתבת את זה.
[ליצירה]
כן.תודה.אכן תחילה סיווגתי כ"שירה" ואחר כך העברתי ל"שיר ילדים".
יש לי באמת סוס כזה שמצא חן בעיני וקניתי בשוק הפשפשים וכולי. ולקראת ראש השנה כשניקיתי נגבתי ממנו את האבק וצחצחתי. זה משהו בערך בגודל של 30 על 20 ס"מ אך נראה חי לחלוטין. ושבה את לבי.
אני מניחה שבעולמנו הפנימי יציר כזה יכול לסמל דברים רבים מאוד מהחומרים של האישיות או של תת ההכרה שלנו, וזה גם מעין סמל של תת ההכרה הקולקטיבית כי הוא קורא לאנשים רבים ולא רק לי.
אני רציתי לתאר אותו ביופיו ובעוצמתו וגם עם התוספות שאני כאדם מוסיפה עליו כאן בעולם המלכות. ונראה לי שגם ילדים יכולים לקרוא אותו כי אין שם דברים שבטעם רע.
[ליצירה]
כל הכבוד לדריידל. אביבסתיו - עליך להוציא ספר אלקטרוני בשם: הרפתקות דריידל - ואם השם ילדותי מדי אולי לקרוא לזה The Dreidel Phenomenology . אולי ב"צורה" יוציאו ספרים אלקטרוניים ?
דריידל הוא משהו משהו.
ליאורה
[ליצירה]
מרתק
נכנסתי ביום חום מעיק ואמרתי לעצמי - אעבור כאן על כל היצירות.
מצאתי מעין עבודה סמינריונית - וגם כתוב שמדובר בפרק שלישי.
שני דברים לי: כשלמדתי באוניברסיטה אמר לנו פעם אחד המורים שלא ניתן להגדיר את ההבדל בין השירה לפרוזה. כיצד נקבע מהו שירה ומהו פרוזה ? אתן לכם דוגמה העולה בדעתי (אם כי מהשפה האנגלית). כשקוראים את הספר אנקת גבהים של אמילי ברונטה, יש בספר קטעי פרוזה שהם שירה. מה הופך אותם לכאלה (לפי דעתי )? לא אדע את ההגדרה. וסרקתי בעיני לאורך המאמר אולי יתפנה חגי קמרט לסוגיה זו. והוא אמנם נגע בה - ובאמת באופן לא מדעי אלא מטאפיסי - רוחני. ומה אמר ?
"כתיבה טכנית מול כתיבה מתוך השראה מובן שגם הכתיבה הטכנית יכולה להוליד שיר טוב ויותר ממנו, אך קל יהיה לו למבקר המיומן להבחין שחסרה בו בשיר אותה נשמה יתירה אותו משהו מיוחד שאנו קוראים לו השראה, ותוצאתו לדעתי היא נפש השיר או נשמת השיר."
ובכן השיר מתבדל מהפרוזה בנשמתו. נשמה זה לא דבר שאפשר לייצר במבחנה או להציג במעבדה בניסוי מדעי שכל אחד יכול לחזור עליו בפני קהל. (לכן אמרתי שתשובתו מעין מטאפיסית).
ואולם שימח את לבי ברעיון (שמקורו בבו) כשכתב:
"עדיף שהיצירה שהיא חלק מנשמתו של היוצר תתקיים בעולם מאשר תחדל מהיות. שאם תגרום הנאה ולו רק למעט אנשים הרי שעשתה את שיוצרה ייעד לה. "
אני נזכרת כעת בסבתי יוהנה האריס ברנדס, שאהבה לכתוב, וכנראה אף אחד לא התייחס לכך אז. ולא הייתה אז מרשתת. וכתבה את קורות חייה בכפר באובראולה, ואחר כך כתבה את "בין שתי מלחמות עולם" (בגרמנית) ותיאור עלית הנאצים וכיצד נמלטה מגרמניה. וכל זאת במאות דפים מודפסים על מכונת כתיבה. מחציתם באינסטיטוט להיסטוריה של המדינה בפרנקפורט, ומחציתם במכון ליאו בק. ובאמת נשמתה שרדה שם. ואני - שזכיתי לראות אותה רק פעם אחת בחיי, ולא הכרתי אותה משפחה היטב, מודה על מזלי כל יום על עליית האינטרנט ועל מזלי שהביא לי את "נשמתה" אף כי בגיל מבוגר.
(את סיפורה שתורגם בעבורי לאנגלית הכנסתי באתר ליטרטורה כי כאן זה לא יעלה באתר).
ולסיום - פעם אכן "גידולי נשמותיהם" של האנשים נותרו במגרות. ולפני כן מעטים מאוד ידעו לכתוב. והיו הדברים הולכים לאיבוד וכתובים אולי רק בעולמות הרוחניים (איזה כיף לכתוב כאן באתר הצורה במילים האלה באופן טבעי). והיום יש לנו אתרים וכל אחד יכול להתבטא. וזה נפלא.
ואת הכותב חיפשתי בגוגל ומצאתי שהוא משורר וכותב מסות בתחום הביקורת הספרותית.
האתר שלנו הוא טוב ואין בו שטויות ואני מרוצה.
[ליצירה]
חתלתול ושי תודה. חתלתול - לשאלתך - בקשר לפזמון - החריזה אינה קלה לי ואני פעמים רבות חורזת אותיות קרובות ולא זהות. בבית השני הסתדר לי כך עם הפזמון וגם עם המילה "שדוד" שלא רציתי לוותר עליה, מילה תנכית. גם "זרועו תחת ראשי וימינו תחבקני" (?? ציטטתי נכון ?) לא חפצתי לוותר על מוטיב האהבה, גם כן מופיע בשיר. אך את/אתה צודק/ת שבשיר אין השורה האחרונה כזאת בבית השני. אך אם היו מחברים את שתי השורות האחרונות בכל בית ולא קוטעים אותן זה היה מתקבל על הדעת.
מכל מקום - ה poetic license שנעמי לקחה על עצמה כשהפכה את הפואמה לשיר מושר היה גדול הרבה יותר וגם הוסיפה בית. ליאורה
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
עברתי כל כל 5 או 6 היצירות שבכאן של מני.
לי אין סידור בבית ואיני מכירה תפילה מלבד ברכת נרות השבת ושש מילים של שמע.
פעם לפני שנים רבות קרה לי מקרה שהייתי זקוקה לתפילה ולהגנה והבנתי אז שאין לי תפילה.
זכור לי שהתחלתי למלמל את כל מה שזכרתי מבית הספר כשלמדו אותנו בימים ההם בחינוך הממלכתי בשעורי התנ"ך מורים שעדיין הגיעו מאן שהגיעו ורובם חבשו כיפות והיינו חייבם בלמידה בעל פה של פרקי תהילים קטעים נבואיים. כן.
לכן אני מתפעלת מכל מי שמסוגל לייצר תפילות משל עצמו ואינו נחרד או כבול וממוסד במבנה התפילות של אלפי שנות מסורת.
ומי שיש לו את כל תפילות ספר הסידור ואולי יש עוד תפילות וספרים שאיני יודעת עליהם (זה בטוח) ועדיין ועל אחת כמה וכמה מאמין שהתפילה שלו הפרטית תגיע למעלה והוא מספר גם לנו, זו תופעה יפה.
אלא ש-מני, כמדומני כאן באתר לא שמים יותר משלוש יצירות בכל פעם. אולי כדאי - כרגע אם אתה נמצא בתקופה של פרץ יצירה, כשיש לך מספר יצירות בנות קשר ביניהן, לקבץ אותן יחדיו., כקובץ אחד.
באשר לניקוד - יש אתר ושמו סנופי SNOOPY והוא מנקד מילים מועטות (משהו כמו 200 כל פעם). לפעמים נופלות בו שגיאות. אך אם רוב המילים שלך תנכיות תיכנס לאתר של מכון ממרה ובריבוע החיפוש תבקש את המילה.
http://www.mechon-mamre.org/i/0.htm
חיפוש באתר: http://www.mechon-mamre.org/searchfh.htm
אני מאחלת לך משפחה אוהבת והרבה חברים
ליאורה
[ליצירה]