הֲרֵי הַכָּל מַרְאִית הָעַיִן
כָּל הָרוּחוֹת, הַכּוֹכָבִים וְהַשָּׁמַיִם,
גַּם הַמִּלִּים אֲשֶׁר שׁוֹקְעוֹת מֵעֵבֶר לַיּוֹבְלוֹת
גַּם הַיָּמִים שֶׁל הָאָדָם לְאֹרֶךְ הַמֵּאוֹת
צוֹנֵחַ עֶרֶב עָל אָפְקֵי- הַיָּם
צוֹבַעַת שֶׁמֶשׁ ֹשָחַק וְעָנָן
יוֹרֵד הַלֵּיל עַל כֹּתֶל הַבַּתִּים
וְחוֹל רָטֹב נוֹשֵׁק שִׂפְתֵי גַּלִּים
בַּחֶדֶר פְּלַזְמָה מְדֻמָּה זוֹהֶרֶת
וְהֶבֶל רוּחַ קַר שׁוֹרֵק בַּחוּץ
כּוֹס יַיִן אוֹ קָפֶה לִוּוּי לְסֶרֶט
וְהַמְּצִיאוּת בַּדְּיוּנוֹת שֶׁל דַּרְפוּר
אֲנִי שׁוּרוֹת עַל אֶלֶקְטְרוֹן כּוֹתֶבֶת
וְהֵם גּוֹוְעִים שַׁם בְּרָעָב לְעֵין הַמַּצְלֵמָה
יֶשׁ אוּ"ם וְשׁוּנְרָא, כָּל מִינֵי אָלִיבִּי
לִי יֵשׁ שַלָּ"ט שֶׁמְּנַתֵּק אֶת הַתְּמוּנָה.

וְגַם אֲנִי רַק בָּבוּאָה עַל אוֹר
וְהַמִּלִּים שֶׁלִּי לֹא נֶחְשָׁבוֹת בִּכְלָל
הֵן הָעוֹלָם אִבֵּד אֶת תֻּמָּתוֹ
גֶּנִיקוֹלוֹג לִתְפֹּר שׁוּב הַבְּתוּלִים
אֵין בַּנִּמְצָא.

16-28.02.2010