ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- גן האהבה וויליאם בלייק (1757-1827),W.Blake, Garden of Love
- מכבי שרותי בריאות ודגי הזהב- מזל טוב או מזל רע?
- אינו יודע שפת אדם
- זה מכתבי אל התבל - דיקינסון - Dickinson - This is my letter
- קונן החתול - ישן עם הבובות
קשור אלי
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך. לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת. נ.ב. בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את זה, אבל אחרי האירועים ביומיים האחרונים זה מעלה לי כל מיני מחשבות... חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון. המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים. צבעת את ארבעת המינים בצבעים חדשים וממורקים מנקודת עינך כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות. אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיובוקר טוב. הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו. על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע. ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד. ושיר יפה מאוד, אגב. ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון אך כשאת מביאה חומר שכתבת את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר התכוונתי לשיר מסוים זה אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר ואם קשה אז ל "סדרת שירים" ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם ואילו משורר בוחר ובורר מילים אריכות לא תמיד שווה טיב [ליצירה]
- [ליצירה] שי המקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] המילים יבואו כשתתאזן בארצך החדשה ארז. הן לא נעלמו. כמו שאומר שי - גם כשקוברים דברים בטוריה הם צומחים, ושלך העדינות בודאי ובודאי. רק סבלנות, תהנה מהזמן. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אני אוהבת את הסיפורים שלך אביבסתיו. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיויקר-כתבתי שניים [ליצירה]
- [ליצירה] הבג"ץ ממילא הוא רק בג"ץ לעשירים, עשירים שמאלנים ועשירים ימנים, אבל רק אנשים עם כסף. זה מין כלי שלטוני שאדם רגיל בכלל לא יכול לשאוף להתערבותו או לעזרתו, כי עד שמגיעים לבג"ץ חולפים יובלות, וגם אם נניח שאותו אדם פרטי היפוטטי יזכה בבג"ץ נגד מישהו עם משקל וכסף, אזי הצד הנגדי יפעיל כבר את החברים שלו ואז יארגנו בגץ מחודש עם חמישה שופטים, ואם זה לא ילך אז עם 8 שופטים, ואחר כך עם 11 שופטים, וכן הלאה, עד שלבסוף האדם הפרטי שכבר לדעתי אין לו מקום במדינה יישבר וייתיאש. ובכלל, איך יודעים אם במהלך השנים וההתנהלויות של הדיונים הללו השופטים לא חלו אולי, רחמנא ליצלן ? אולי יושב שם שופט בהרכב הסופי שהוא בדרך לאלצהיימר ואף אחד לא יודע ? הרי הוא יושב כבר בדין כל כך הרבה שנים? כשיסתיים הבגץ יוציאו אותו לגמלאות ויעשו לו טקס מפואר ומי שאכל אותה אכל אותה ? וכן הלאה. באשר לפסק הדין עצמו, אני מתנגדת שאנשים המכריזים על עצמם במוצהר שצריך להשמיד אותנו ייכנסו למדינה ויהיו אזרחיה. זה פרדוקס מתוך עצמו. כי כאן לא מדובר במקרי איחוד משפחות רגילים דמוקרטיים הומאניים, מפני שאף אחד לא מעוניין להתאחד במשפחתו ולגור בעזה. ואת זה הם לא עושים, כשהם חושבים על עזה האהבה ותשוקת ההתאחדות נעלמות. ובעזה גם אין בית משפט גבוה לצדק. כלומר - יש כאן אינטרס של ניצול מדינת ישראל. ואם מדובר באינטרס כזה על ידי אנשים הטוענים שיש להשמיד את המדינה לא נראה לי אפילו שצריך בג"ץ בשביל זה. וחוץ מזה, נדמה לי שבמדינתנו קיים חוג נגד ביגמיה ואני עוד לא ראיתי שמפעילים אותו כאן. אז מר ירושלמי, עם כל הכבוד לך, במקרה הזה נדמה לי שאתה דורש מאיתנו לוותר על הרצון להתקיים ולשרוד בצורה האלמנטרית ביותר. אני חושבת שכדאי לך לגור בעזה מספר שנים ואז אולי תעריך את קיום מדינת ישראל שקבלה אותך לחיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] להציץ והקיץ: על משאית זבל ירוקה בתל אביב הופיעו המילים: אז חוורון גדול האיר את הרחובות והשוקים. עמד נטוי על פני העיר נחשול שמים ירוקים. אלתרמן - ואכן ציטטתי זאת כאן ב: http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=27815&code=3497 ולדעתי יש מצבי קליטה של העולם אשר השפה של בני המערב אין לה מילים בעבורם ..... [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים כאלה הם כמו יצורי מעבדה שמעולם לא עמדו בפיתוי.מה לך לקנא בהם ? תמיד שמרו עליהם. הם נולדו מסודרים מראש ושומרים עליהם ועל עצמם כמו על בגד לבן בתוך כספת מבוצרת שכל מגע עם העולם יתיר עליו כתמים בלתי ניתנים לניקוי. ועוד קוראים לעצמם, כמו לבגד הבלתי שימושי הזה, שהוא יקר, שהם יקרים וחשובים. את לא צריכה אף אחד כדי לחזור בתשובה. ברכת נרות השבת מספקת והיא שלך בלי טובות של אף אחד.את יהודיה ממילא וזאת זכותך. לפחות זה בעולם האנטישמי שלנו. אל תלכי איפה שלא רוצים אותך. והיי שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חיים. ותאר לך שעוד *התאפקתי* לא להיות בוטה מדי והלכתי על הגבול. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת כתיבה מאוד נקייה בעלת תום עם קריטריונים אידיאליים והיא אינה נוגעת בנושא המדיה, הפופוליזם, הנפוטיזם, כוכבי האופנתיות, וכיוצא בזה. ומקבלת את כל היוצרים אל חיקה כשווים בין שווים ומדברת אליהם בשקט. [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי והייתה לי אחות בכורה כמו דוברת היצירה. ואני בת יחידה להורי. [ליצירה]
תגובות