ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- פרוטוקול הישיבה הראשונה של ממשלת ישראל (1948)
- הוּא עָטַף אוֹתָה בְּטַלִּית
- רודף העפיפונים - סרט
- פניך אבדו לי מזמן
- חומס - Homs
קשור אלי
- [ליצירה] צחית חביבה. קראתי בתשומת לב ואז חשבתי, כדי להבין, אלך ליצירותיך. ואני רואה שרובן יצירות "במשפט אחד".כך שאני מאמינה שיש בינינו שוני מהותי . טוב. בואי נעזוב את זה. חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית חביבה, לאחר הסבריך על ההבדל בין משורר למתרגל אשאל אותך מה ההבדל בין יוצר למבקר כי נראה לי שהביקורת יותר בתחומך, לאור יצירותיך עד כה [כמובן שזו רק דעתי] במיוחד שאת עמוסה כל כך במדדי ביקורת ובמונחים ובביקורת את מוצאת את יכולת הביטוי שלך. לא צר לי שאיני הולכת לסדנאות ושאני גוזלת כך מפרנסתם של מארגני הסדנאות למיניהם, וימקצעו עד כמה שישתדלו את הכתיבה היוצרת. נ.ב. בכמה שמות את או אתה מופיעה או מופיע כאן בפורום הזה ? [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי... זו לא פעם ראשונה שאני קוראת את זה, אבל אחרי האירועים ביומיים האחרונים זה מעלה לי כל מיני מחשבות... חג שמח. [ליצירה]
- [ליצירה] לכבוד הוא לי להיות המגיב הראשון. המילים מאוד הולמות ומשרות אווירת חג. הנופך האישי שבסוף עושה חסד עם השיר והופך אותו מתיאור למשאלת לב. יפה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים. צבעת את ארבעת המינים בצבעים חדשים וממורקים מנקודת עינך כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות. אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיובוקר טוב. הביטוי "צדיק כתמר יפרח" תמיד עניין אותי, גם כחילונית. ואצלנו ברחוב מי שבנה את השכונה בשנות הששים נטע עצי תמרים כנראה זכרים ונקבות והם פורחים ומניבים וגם מתפרצים לחצר ויש צורך לקצוץ ולגזו. על עץ התמר קשה להשתלט כי הוא דוקר ופוצע. ואז הבנתי במה מדובר שאמרו "צדיק כתמר יפרח" שלמעלה הוא פורח ולמטה הוא מוגן והוא עוקץ [לחישתם ונכישתם] ולא כל כך קל לטפס עליו ולקטוף מפריו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי עד עכשיו את החריזה שלך, וממש לא משנה שהקשר בין הבתים רופף- כל עוד אתה יכול לחבר אותו בראש שלך לשיר אחד. ושיר יפה מאוד, אגב. ובקשר לשפה- יש גם ספרים יפים שכתובים בשפה ערכאית, והם עדיין יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה אני מתלבטת רבות לפני כתיבת שורות אלו כיוון שאני מרגישה בעבודותייך באופן כללי שיש לך כשרון כתיבה,בשלות מחשבה,ודמיון אך כשאת מביאה חומר שכתבת את "מעמיסה ידע" וצורניות משתנה בתוך השיר נראה לי למשל ששיר זה יכול להתפצל ולהיות כמה שירים אין הצדקה מוחשית לאורכו, כיוון שיש משהו שלא ממש מתחבר בין הבתים,למרות השימוש החוזר שלך במילה:"בסוכות" בתחילת כל בית שהיה אמור לקשר בכוח וליצור "מחנה משותף"... [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה היקרה שכתבתי שאני לא מסכימה עם אריכות השיר התכוונתי לשיר מסוים זה אין לי בעיה עקרונית עם שירים ארוכים אני חושבת שכאן האריכות מחבלת בשירך נראה לי טוב שיש לך חשיבה עמוקה ושאת נהנית לבדוק דברים מכיוונים שונים אך האריכות כאן יוצרת תחושה שאת לא ממש החלטת מה את רוצה להגיד ומה מעניין אותך ממש ממה שכתבת נראה לי שכדאי לך לגבש את מכלול הרעיונות שעוברים בראשך לכדי שיר ואם קשה אז ל "סדרת שירים" ההבדל בין "משורר" ל"מתרגל" היא שמתרגל הולך בעקבות האסוציאציות שלו ומבסוט מהברקה פה ושם ואילו משורר בוחר ובורר מילים אריכות לא תמיד שווה טיב [ליצירה]
- [ליצירה] דבר טוב זה דבר טוב וזה טוב לשמוע ולקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים [ליצירה]
- [ליצירה] נאה [ליצירה]
- [ליצירה] מים זוכרים הוא עקרון הרפואה ההומיאופתית אשר לפיו מרטיטים מים עם חומר, מוציאים משם מאית ומוזגים בבקבוק חדש, מרטיטים, וכן הלאה, עד שמגיעים למצב שבו אין במים כלום, כאילו פרודה אחת תיאורטית או שום דבר ממנה נמצאת בכל מימי האוקיינוסים, ועדיין המים מרפאים כי המים זוכרים. זהו עקרון ההומיאופתיה. ולי נראה שאם כך הדבר כל מים שבעולם זוכרים את הכל ואולי מסוגלים גם לרפא את הכל שהרי הם הורטטו באופן טבעי, על ידי גלי הים, מטס הארץ והסתובבותה במהירות עצומה סביב עצמה וסביב השמש בחלל. ויש בכך גם סתירה לעקרון ההומיאופתיה. וזה העיקרון של המים הזוכרים. [ליצירה]
- [ליצירה] משורר הטבע שאינו נלאה ומשלב גם את האדם ביופי [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שיר גור. וכעת ההצתה המאוחרת: מיכל הנסיכה ? "ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר ותבז לו בלבה." טוב, מה כבר היה למיכל המסכנה מלבד טיפטיפה התנשאות שהגנה על לבה באמצעותה נגד הגבר היפהפה והאהוב הזה שהיו לו נשים ופלגשים לרוב ולבנו בכלל אלף נשים היו. גברים כאלה מעולם לא אהבו אשה ממש. מתנגדת לאסוציאציה. [ליצירה]
- [ליצירה] הגדרתי כקטע כי אין בו לדעתי את היופי או המתק של השיר. יש כאן ביקורת או ראִיה. למרות שיש דימויים חיצוניים כמו בריכות הדלוחים וכולי. היה בי כעס. לא רציתי לקרוא לכעס שלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה [ליצירה]
- [ליצירה] התנועה הפמיניסטית התנועה הפמיניסטית הרסה לי את כל ההנאה משירים יפים כאלה. שיר כה יפה, כה ציורי וטהור ונקי כרוח המדבר. וליאורה רק חושבת -איזה אגואיסט, נתן לה להשקות גמלים. גמלים !! ועוד על הידים אצעדות כבדות ומכבידות. ועוד שואל אותה בחוצפתו אם לא קשה לה. ואחר כך הוא מתייחס אליה כאל מוצג מפרפומריה שצריך לבשם לו ולהאיר לו ולעשות לו טוב. ומה אתך ? מדוע אתה לא עוזר לה ? ותארו לכם שמדובר אם איני טועה ברחל אמנו או בדומה לה. רחל, סמל לעמנו המנוצל בעולם ובהסטוריה אשר גם היא בחייה נצל אותה אביה ולאחר מותה בני אחותה ניסו לרצוח את בניה. והשיר עצמו כה יפה באמת יפה. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] זה מנחם דוידי טיפוסי. מנחם. אתה מתבקש להצמיד את כל השורות לשורה אחת ואחר כך להפריד אותן על ידי שיפט אנטר ואז לא יהיו לך רווחים שכאלה. מנחם, אני חיפשתי את הטופס שלך בגוגל (17386/4 א) ולא מצאתי אותו. גוגל הביא לי רק את היצירה שלך מחדש כמו במעגל חוזר. מנחם - אף פעם לא הבנתי על מה בדיוק אתה חושב. אבל זו יצירה מקסימה. [ליצירה]
תגובות