זֶה רַק הַסְּתָו, אַל תִּבָּהֵל,
רְאֵה אוֹתוֹ, חוֹלֵף לְיַד בֵּיתִי
מַשִּׁיל בַּסֵּתֶר עַלְעַלֵּי עֵצִים לֵאִים
מֵצִיץ מִבַּעַד לַחַלּוֹן לְמַעֲשַׂי
בּוֹחֵן אִם שְׂעָרִי נוֹשֵׁר עַל הַמַּסְרֵק
מַתִּיר אֶת צְעִיפוֹ - שֶׁיִּגָּרֵר מֵאֲחוֹרָיו
חוֹשֵׂף פָּנִים, מַמְשִׁיךְ אֶל הַמִּדְבָּרִיוֹת
הַמְּשַׁוְּעִים לְמֶתֶק הַלַּחוּת וְאֵין
וּמְכַסֶּה בְּעַלְעוֹלֵי חַמְסִין עִקְבוֹת-בֵּחוֹל.
כָּךְ מַחְלִיק לִימֵי בְּרֵאשִׁית,
קוֹבֵר, מַטְמִין,
וְגַם אֲנִי נִסְחֶפֶת עִם רוּחוֹ
וְלֹא אֵדַע נַפְשִׁי, אַמְתִּין כִּטְרוּף סְפִינָה
נִצְמָד אֶל שֶּׁבֶר עֵץ עֲלֵי מִישׁוֹר מָלוּחַ
עַד חֹרֶף יַעֲלֶה אוּלַי יִפֹּל בְּמַזָּלִי
אֶרְאֶה צִיצֵי גִּבְעוֹל יָרוֹק מְבַצְבְּצִים
מֵחַרִיצֵי הַמִּדְרָכוֹת וּבְשׁוּלֵי דְּרָכִים
תָּבוֹא צִפּוֹר קְטַנָּה מִמֶּרְחַקִּים
תִּצְנַח עַל אֶדֶן חַלּוֹנִי.

17 אוקטובר 2009