גן האהבה, וויליאם בלייק (1757-1827),Wiliam Blake
מאת: ליאורה ברנשטיין
22/07/2009 מתוך: תרגום

עָלִיתִי לְגַן הָאַהֲבָה
וְנִתְקַלְתִּי בְּמַרְאָה חָדָש וּמֻפְלָא
בֵּית תְּפִלָּה הִתַּמֵּר מִלִּבּוֹֹ
שָׁם פַּעַם שִׂחַקְתִּי בָּאָחוּ.

נְעוּלִים הָיוּ שְׁעָרָיו
"לֹא תַּעֲשֶׂה" עַל הַדֶּלֶת נִכְתַּב
אָז פָּנִיתִי אֶל הַגַּן עָצְמוֹ
אֶל פִּרְחֵי הַחֶמְדָּה שֶׁפָּרְחוּ בּוֹ

וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בִּקְבָרִים
מַצֵּבוֹת נִצְּבוּ בְּגֻמּוֹת הַפְּרָחִים
טוּר כְּמָרִים בְּשָׁחֹר שָׁם  סָבַב בִּתְפִלָּה
אוֹסְרִים אָשְׁרִי וְיִצְרִי - בְּנֵזֶר קוֹצִים.

וויליאם בלייק (1757-1827)

I went to the Garden of Love
And saw what I never had seen:
A Chapel was built in the midst,
Where I used to play on the green

And the gates of this Chapel were shut,
And "Thou shalt not" writ over the door;
So I turn`d to the Garden of Love,
That so many sweet flowers bore,

And I saw it was filled with graves,
And tomb-stones where flowers should be:
And Priests in black gowns were walking their rounds,
And binding with briars my joys & desires
William Blake (1757-1827)