ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- וְשׁוּב חָלַף שָׁבוּעַ
- שרטטתי שמה One day I wrote her name upon the Strand
- אני רואה אותם מבעד לטלוויזיה
- טניסון אלפרד - נישואי ג'ריין
- לשופטת
קשור אלי
- [ליצירה] מנחם, בָּשורה שָׁם הֵד הֲיִי אֶל הַסָּמָאדְהִי צְאִי ניסיתי לכתוב את המילה סמאדהי בעברית, אותם צלילים, שם-הד-היי -> סם-אד-הי הרגשת ? [ליצירה]
- [ליצירה] ה-objective correlative הזה (על פי ההגדרה של ט.ס. אליוט. אינו מוצלח מאחר שהוא מתנגש עם סמלים קמאיים חזקים הרבה יותר מהיצירה. הנחש הוא סמל החטא הקדמוני בגן העדן. לאחר שאכלו מהתפוח הם ידעו שהם ערומים. הנחש הוא סמל המוות, לאחר שאכלו מעץ הדעת שממנו פיתה אותם הנחש לאכול הם הפכו לבני תמותה וכתוב בפירוש "מות תמות". ואת כל זה מאחדים עם המילה "תאווה". ולכל זה מצטרפת גם "השלווה שלאחר החטא. ....הבלים, ואתה לבד, מרחף על פסגות שלא ידעת שהן קיימותה...."הנחש מסמל כ"כ את הפאלוס וכל מיני דברים במשנתו של פרויד ובפשר החלומות. לא ניתן לנתק את הסמלים האלה שהם בני אלפי שנים ממשמעותם, ומכל המחשבות שבני אדם הגו עליהם אלפי שנים (אם יש כאן באתר אנשים שמאמינים שהמחשבות נרשמות באיזשהו מקום או יוצרות תדרים באיזשהו מקום ) ועל כן עם כל הרצון הטוב כל זה מתגבר על כוונתו של המשורר לייצר תחושה של הדבר האמיתי על ידי שימוש בסמלים אחרים. אלא שכמו שיש יוצרים המשתמשים בשם עט, וכמו שאנו משנים סוף של סיפורים כדי שיתאימו, וכמו שבאגדות האחים גרים לא שומעים את צרחות הילדים מתבשלים בתנור, כך יש ליוצר כל הזכות לייצר מה שהוא רוצה בהתאם לכוונותיו והשקפותיו. כל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] לנני אחרת תודה על ששקדת בעבורנו זמן כה רב. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] קול באישה [ליצירה]
- [ליצירה] טוב. אז בינתיים הרי זה חופשי באתר. אני מניחה שגם אם היה לי אוסף כרוך בחנויות עדיין הייתי מתנה שהיצירות ישארו באינטרנט. כי אני לא מתפרנסת מזה וקלטתי את המסר שלכם. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. מרוב שאנשים חיים בממד הוירטואלי ולמדיה ולמילים יש עוצמה כל כך רבה אזי רשת המילים מסוגלת ללכוד דגיגונים רבים. צייד המילים הקלאסי (אם כי לא כמו ביצירה הזו כמובן,) היה שחור העור אותלו, גיבורו של שייקספיר, שסיפוריו על עלילות קרבות כבשו את לבה של דסדמונה היפה. להבדיל מצייד הלילות זה שבכאן... [ליצירה]
- [ליצירה] ל-אנוכי ק. אני חושבת שעינת היא משוררת גם כשכותבת פרוזה והקטע הזה יצא ממקום של שירה ולא פרוזה ועל כן הדברים שאתה (את ?) מציינ(ת) כחסרים לא שייכים שם לעניין. רק הרגע, מגע האבנים , הוויה מתמשכת. [ליצירה]
- [ליצירה] כן [ליצירה]
- [ליצירה] כן. איך זה לפעמים שדבר תמים ודומם שכזה יש לו מפתח מסתורי ונעלם ויחידאי לזכרונות הלב ... [ליצירה]
תגובות