צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אז ככה -
אביבסתיו, כידוע לך קיים באיזהמקום בסייברספייס הישראלי אתר המוקדש למדע הבדיוני.
ואמנם לא ברור לי אם יקבלו שם את כתביך היפים, כיוון שהם גם בדרנִיִים וגם קצת יהודִיִים, אך נראה לי שכדאי לחשוף אותם לתוצרי אומנותך המיוחדת והיחידנית.
אני אוהבת את יצירותיך אך אני לא קהל ממוצע.
נ.ב. קראתי גם את החלק השני.
[ליצירה]
אביבסתיו - שמתי נקודות בין האותיות יוד וכולי כדי שלא יהיה שם ...
שרון חלה בסוף ימי החנוכה. והססמה מכבי היא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים יקוק" ולכן שמתי בסוף היצירה ואתם לא הרגשתם. לא התכוונתי לפגוע.
[ליצירה]
זמן רב לא הייתי בים המלח. האמת - שחגי קמרט כותב מאוד מורכב ותמיד כשהוא כותב אינו כותב על משהו אלא רואים את אותו עצמו חגי, משתקף שם באלפי שכבות.
[ליצירה]
לכל המגיבים.
מלבד העובדה הנכונה שקיים בארץ חינוך אנטי דתי ושונא דת - דבר שקשה עד מאוד לשאת וגם הורס את נפשות הילדים שמגיל אפס אין להם שום אור לנפשם אלא רק חומר ותפעול שכל - קיים מצב שבו יש אנשים עובדים, אנשים שמשרתים בצבא, אנשים שנלחמים על קיומם בארץ קשה זו, ישראל..
וכפי שמדינות רבות בעולם רואות במדינת הישראל הציונית סמל לשחיתות ולדברים איומים ונוראים ומטיפים לאנטישמיות ולהשמדת המדינה (שני סעיפים נפרדים) בעזרת ותיווך הערבים הפונדמנטליסטים - כך בתוך ישראל עצמה הציבור החילוני רואה בחרדים אשר אינם משרתים בצה"ל, אינם נוהגים לעבוד עבודה המפרנסת את בעליה (ככל הידוע לי ואם לא אני מתנצלת) וגם מקבלים כספים ממסי המדינה - מעין טפילים אנושיים החיים על חשבון הציבור החילוני , מעמסה שאינה עוזרת לקיוום המדינה במלכות - בעולם החומר - אשר טענתם היא שתפילותיהם משמשות חיילים מטאפיזיים השומרים על ישראל - ולחילונים הם משמשים סמל שעליו ישליכו אבנים מתוך עגמת נפש ותסכול, מעין אנטישמיות לא נכונה בתוך ציבור חילוני ישראלי שקשה לי לכנות אותו יהודי.
אני בטוחה שאם החיים לא היו כה קשים ומאוימים במדינתנו שכל שנה פורצות מלחמות על גבולותיה כלל לא היו מתייחסים למציאות הדתית. ומכל מקום, וזו האמת, רבים רבים מאוד אנשי הציבור החילוני שפשוט מהגרים לארצות אחרות, והדבר ביכולתם, כי הם בעלי מקצוע וידיעת השפה האנגלית.ותאמינו לי ששם לא אכפת להם לא מהחרדים ולא מהחילונים שהותירו מאחור.
אבל ואולם -
לעולם לעולם לא יקראו לבעלי הכיפות הסרוגות המשרתים בצה"ל טפילים, ואם יקרא מישהו לאדם כזה טפיל מגיעה לו סטירת לחי.
מאידך פוגע מאוד וגם מבדיל מאוד בין הדתיים לחילונים היחס של מנהלי הישובות לפיגוע הנוראי בישיבה.
ולא ידעתם כי כולנו שותפים לגורל הזה ?
אני עצמי הייתי בפיגוע (ב"ה הכול בסדר) ואף ראש ישיבה לא יצא חוצץ בעבורי ואמר שצריך לנקום את נקמתי וכולי וכולי.
וגם שואלת אני אתכם אם למשל המדינה הייתה מפסיקה לפרנס את החרדים שבמאה שערים ובבני ברק (אני מדברת מתוך אי ידע כללי ביותר) מה היו אז עושים הם והאם היו נשארים במדינה או מהגרים לארץ אחרת בה היה טוב להם יותר מבחינה כלכלית ? (אם בכלל היה מתאפשר להם זאת).
שלא נדע יותר צער וזוועות ופורים שמח לכולם.
תגובות