צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תודה תודה. כן, הייתי בקנדה וראיתי את נכדותיי ועשה לי טוב על הלב. במיוחד הקטנה, שעדיין לא דברה כשנסעו, והייתה לכן כמו ניצן סגור שאין יודעים טיבו וניחוחו. וכעת זה אחרת. ליאורה
[ליצירה]
[ליצירה]
זה שיר מקסים שבמקסימים.
במקצב משהו לא מושלם. למשל: "למה תפחדי מהלא נודע" אם היה כתוב: "למה תִראי מהלא נודע: היה נשמע מקצב נעים יותר (לאוזני כמובן )
אבל 'תראי' אינה מילה בשימוש יומיומי או לילדים...
מקסים שבמקסימים השיר והרעיון. יש בו יופי שמתגבר על הכול. ואולי גם לחושך יש פדות.
[ליצירה]
צר, צר מאוד על מה שקרה.
נראה לי שהמשוררת, חתן פרס ישראל, שזכתה במאבק על מלכות הכיתה בביצת הבוהמה והיחצנות הישראלית שהתהבבדידותה בפסגתה.
הדיכאון כמו חלודה מאכל את הנפש.
הרי יש דברים נוספים בעולם, אם רק מוכנים לוותר קצת על המקום הראשון באולימפיאדה של התרבותניקים. יש חברים, יש ילדים, יש אהובים, יש עצים וחתולים וטבע, ולמי שיש לו תפילה יש גם אב בשמיים.
ובנוסף קיימים לכולם כעת גם פורומים ובלוגים ופופוליזם
אין מי שלא סבל. אבל יש סוגים של סבל שאינו קיים ושאנחנו מייצרים אותו בתוכנו ללא טעם כי פשוט לא מוכנים לוותר עליו. כמו גירוד של עקיצה של יתוש.
חבל. היינו יכולים לקרוא יצירות נוספות שלה.
[ליצירה]
שי ומֶסֶר. נדמה לי, שמה שיצא פה הוא מעין objective correlative . (ביטוי מעולם הספרות). הכוונה היא שבעזרת היצירה מעוררים בקורא את התחושות שעברו בכותב בעת ההתנסות. וגם אם ההתנסות שעברתי לא בדיוק ברורה או ידועה, התחושות שעולות בי צריכות לעלות גם בקורא.
תגובות