ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ומדוע על פי האגדה סירס את הלווייתן ואת הנקבה המית והמליח בשרה לעתיד לבוא וכל זאת כדי שלא יתרבו ולא יחריבו את העולם ? [ליצירה]
- [ליצירה] כישרון. אבל החום הכולל מְשַׁטֵּחַ את הפרספקטיבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב, ילדה.כן, זה הגיל שסוגרים את החלונות. מותר. אתם רקדו עד הבוקר. ואנו הזקנים - מי שרוצה , אין כפייה - פותחים את החלון ומשקיפים לו בעיניים .... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי הדסי. ברוך יהיה הכישרון שלך. שנה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] אל תסתתרי מאחרי התרגום (בדף יוצר שלך כתוב שזה תרגום). מי כתב את הפסודו-מאמר הזה שכביכול את מתרגמת אותו ? מדוע בחרת לתרגם אותו ? מדוע את מסתירה את שם הכותב או הכותבים ? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי [ליצירה]
- [ליצירה] סוד טהור ויפה [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי רוצה לדעת מימדי היצירה. שלווה ורומנטית. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים. לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה). זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720 בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן. כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הדיון למעלה וכבר כתבתי שהתלבטתי ביני לבין עצמי אם צריך לסווג את היצירה כשירה או כמשהו אחר, יותר חולין. האמת היא שאני עוברת שלב משברי מסוים גם, לאחר שקראתי פה ושם מספר שירים של משוררים צעירים ונחשבים ומודרניים, ולאחר שקראתי שורה בספר בלשי מתורגם את המשפט "מישהו בסביבה היגג על לוח שידורי הסתיו של הטלוויזיה ..."וחשבתי שזה יפה מאוד, להגג(!)(הגיגים ?) ומי מנוֹער הכתוביות של הטלוויזיה יבין זאת ? ובקיצור ולסיכום - את התחושות שלי אני מכירה אך את השפה הזו כבר לא בדיוק. יש פרופסור שטוען שצריך לתרגם את כל התנך לשפה הזו החדשה ... תודה לאמילי שהגדירה כ"זאנר של שיר פרוזה פיוטי". אני חושבת שאכתוב קצת שירי חבשוש כדי לבדוק אם אני עדיין מסוגלת לעשות דברים אחרים (~){-:) [ליצירה]
תגובות