צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים.
לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה).
זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720
בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן.
כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול.
[ליצירה]
הבג"ץ ממילא הוא רק בג"ץ לעשירים, עשירים שמאלנים ועשירים ימנים, אבל רק אנשים עם כסף. זה מין כלי שלטוני שאדם רגיל בכלל לא יכול לשאוף להתערבותו או לעזרתו, כי עד שמגיעים לבג"ץ חולפים יובלות, וגם אם נניח שאותו אדם פרטי היפוטטי יזכה בבג"ץ נגד מישהו עם משקל וכסף, אזי הצד הנגדי יפעיל כבר את החברים שלו ואז יארגנו בגץ מחודש עם חמישה שופטים, ואם זה לא ילך אז עם 8 שופטים, ואחר כך עם 11 שופטים, וכן הלאה, עד שלבסוף האדם הפרטי שכבר לדעתי אין לו מקום במדינה יישבר וייתיאש.
ובכלל, איך יודעים אם במהלך השנים וההתנהלויות של הדיונים הללו השופטים לא חלו אולי, רחמנא ליצלן ? אולי יושב שם שופט בהרכב הסופי שהוא בדרך לאלצהיימר ואף אחד לא יודע ? הרי הוא יושב כבר בדין כל כך הרבה שנים? כשיסתיים הבגץ יוציאו אותו לגמלאות ויעשו לו טקס מפואר ומי שאכל אותה אכל אותה ? וכן הלאה.
באשר לפסק הדין עצמו, אני מתנגדת שאנשים המכריזים על עצמם במוצהר שצריך להשמיד אותנו ייכנסו למדינה ויהיו אזרחיה. זה פרדוקס מתוך עצמו.
כי כאן לא מדובר במקרי איחוד משפחות רגילים דמוקרטיים הומאניים, מפני שאף אחד לא מעוניין להתאחד במשפחתו ולגור בעזה. ואת זה הם לא עושים, כשהם חושבים על עזה האהבה ותשוקת ההתאחדות נעלמות. ובעזה גם אין בית משפט גבוה לצדק.
כלומר - יש כאן אינטרס של ניצול מדינת ישראל. ואם מדובר באינטרס כזה על ידי אנשים הטוענים שיש להשמיד את המדינה לא נראה לי אפילו שצריך בג"ץ בשביל זה.
וחוץ מזה, נדמה לי שבמדינתנו קיים חוג נגד ביגמיה ואני עוד לא ראיתי שמפעילים אותו כאן.
אז מר ירושלמי, עם כל הכבוד לך, במקרה הזה נדמה לי שאתה דורש מאיתנו לוותר על הרצון להתקיים ולשרוד בצורה האלמנטרית ביותר.
אני חושבת שכדאי לך לגור בעזה מספר שנים ואז אולי תעריך את קיום מדינת ישראל שקבלה אותך לחיקה.
תגובות