ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה. תרגמתי מתרגום. אותי עניין גם התוכן כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל דגי זהב מורעבים יביאו מזל רע. ואת זה אנשים יכולים לקבוע לעצמם כי האוכלוסיה כאן רדופת אמונות טפלות כמו כלבים מוכי קרציות. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה מוכשר. ויש ריחוק אסתטי . כל טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי את מה שאתה כותב (אם הבנתי...) הייתי מוסיפה שכתוב שבמקום שבעלי תשובה עומדים דתיים רגילים לא עומדים. וזה לעניין האנשים הספונים כפי שתיארת אותם. כשאני הולכת ברחוב ואם מגיח מולי שומר מצוות לבוש במדים השחורים וכולי והוא מייד מסובב ראשו לעבר השני ואולי עושה טפו טפו, (נגד השטן? נגד היצר ? נגד עין הרע?) אז עם מה הוא מתמודד. תורת ישראל שאצל הדתיים היא כל כך קשה ודורשת - מה היא שווה אם אין בה התמודדות עם היצר וחיים בעולם הזה שאומרים "ברא כדי להיטיב, ברא כדי להינות?" [ליצירה]
- [ליצירה] אני קראתי אך לא רציתי להגיב. כי איני אוביקטיבית לאחר שהרהרתי מה אתה עושה בימים אלה. לאור סדרת היצירות שלך לאחרונה באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] תלך, תלך להפגנות שי. תלך. אל תוותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיו - לדעתי כל כך נהנית (כמוני) מכתיבת זה שבכאן (כמו שאני מקריאתו) עד שאצה לך מהר לראות אותו על הצג ולפחות בחלקו זה. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שיר זמר מולדת ... [ליצירה]
- [ליצירה] בשיר השירים כתוב "רפדוני בתפוחים" ... חווה הקטנה משתעשעת עם הנחשים, הם רוגמים בתפוחים והיא משסה בהם את תאוותיה. אל תראוני שאני שחרחורת... אחרי מחשבה מעמיקה נראה לי שהשורה האחרונה אכן מצביעה על הלך רוח של חינוך מוסרי תקיף שאולי אין בו צורך כאן.... [ליצירה]
- [ליצירה] מתאר אותו בדיוק. אין מה לעשות רק להתחפש אליו בדיוק [ליצירה]
תגובות