צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
המערה הזו - אפלטון אמר באלגוריה של משל המערה שנחנו מוּדָרִים מהמציאות בכפל מוּדָרוּת (לא יודעת אם הני דוברת עברית נורמלית כאן). מעניין מה חשב לעצמו המשורר כאן כאשר התבונן בבואתו בראי בעודו כותב את שיריו... האם הוסיף עוד מסך להרהוריו או שניסה להסיר מסך ...
[ליצירה]
זאת כתיבה מאוד נקייה בעלת תום עם קריטריונים אידיאליים והיא אינה נוגעת בנושא המדיה, הפופוליזם, הנפוטיזם, כוכבי האופנתיות, וכיוצא בזה. ומקבלת את כל היוצרים אל חיקה כשווים בין שווים ומדברת אליהם בשקט.
[ליצירה]
לכל המגיבים.
מלבד העובדה הנכונה שקיים בארץ חינוך אנטי דתי ושונא דת - דבר שקשה עד מאוד לשאת וגם הורס את נפשות הילדים שמגיל אפס אין להם שום אור לנפשם אלא רק חומר ותפעול שכל - קיים מצב שבו יש אנשים עובדים, אנשים שמשרתים בצבא, אנשים שנלחמים על קיומם בארץ קשה זו, ישראל..
וכפי שמדינות רבות בעולם רואות במדינת הישראל הציונית סמל לשחיתות ולדברים איומים ונוראים ומטיפים לאנטישמיות ולהשמדת המדינה (שני סעיפים נפרדים) בעזרת ותיווך הערבים הפונדמנטליסטים - כך בתוך ישראל עצמה הציבור החילוני רואה בחרדים אשר אינם משרתים בצה"ל, אינם נוהגים לעבוד עבודה המפרנסת את בעליה (ככל הידוע לי ואם לא אני מתנצלת) וגם מקבלים כספים ממסי המדינה - מעין טפילים אנושיים החיים על חשבון הציבור החילוני , מעמסה שאינה עוזרת לקיוום המדינה במלכות - בעולם החומר - אשר טענתם היא שתפילותיהם משמשות חיילים מטאפיזיים השומרים על ישראל - ולחילונים הם משמשים סמל שעליו ישליכו אבנים מתוך עגמת נפש ותסכול, מעין אנטישמיות לא נכונה בתוך ציבור חילוני ישראלי שקשה לי לכנות אותו יהודי.
אני בטוחה שאם החיים לא היו כה קשים ומאוימים במדינתנו שכל שנה פורצות מלחמות על גבולותיה כלל לא היו מתייחסים למציאות הדתית. ומכל מקום, וזו האמת, רבים רבים מאוד אנשי הציבור החילוני שפשוט מהגרים לארצות אחרות, והדבר ביכולתם, כי הם בעלי מקצוע וידיעת השפה האנגלית.ותאמינו לי ששם לא אכפת להם לא מהחרדים ולא מהחילונים שהותירו מאחור.
אבל ואולם -
לעולם לעולם לא יקראו לבעלי הכיפות הסרוגות המשרתים בצה"ל טפילים, ואם יקרא מישהו לאדם כזה טפיל מגיעה לו סטירת לחי.
מאידך פוגע מאוד וגם מבדיל מאוד בין הדתיים לחילונים היחס של מנהלי הישובות לפיגוע הנוראי בישיבה.
ולא ידעתם כי כולנו שותפים לגורל הזה ?
אני עצמי הייתי בפיגוע (ב"ה הכול בסדר) ואף ראש ישיבה לא יצא חוצץ בעבורי ואמר שצריך לנקום את נקמתי וכולי וכולי.
וגם שואלת אני אתכם אם למשל המדינה הייתה מפסיקה לפרנס את החרדים שבמאה שערים ובבני ברק (אני מדברת מתוך אי ידע כללי ביותר) מה היו אז עושים הם והאם היו נשארים במדינה או מהגרים לארץ אחרת בה היה טוב להם יותר מבחינה כלכלית ? (אם בכלל היה מתאפשר להם זאת).
שלא נדע יותר צער וזוועות ופורים שמח לכולם.
[ליצירה]
מעניין שלא היו שם בסביבה כלל שום גברים שלבן היה יכול לתת להם את בתו לאה בשכר של נדוניה גדולה. והיה מוכן להמתין שנים כה רבות כשבאותה תקופה לא חיו שישים שנה והיו יכולים למות מכל צרה ופגע ומחלה.
וגם כשהנביא ירמיהו אומר, רחל מבכה את בניה - את מי היא מבכה ? היא מבכה גם את בני אחותה ? אלו שניסו לרצוח את בנה ?
וגם יריבות מראים בין הנשים וכל אחת נותנת את שפחתה ליעקב. כלומר - לא מדובר כאן בקנאה מינית, הייתי אומרת שהיחס גבר הוא באמת כאל - סליחה - בהמה שאם נותנים לו אישה אז כיף לו ולא משנה מה.
ספרי התנ"ך נכתבו ביושר ובאמת ולא מסתירים. שם בסיפור רב הנסתר על הנגלה. אך יפה אהבתו של לבן לבתו. הוא ידע להעריך היטב את המצב.
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
[ליצירה]
הלך רוח
לאחר בירורים מקיפים התבררו לי שני דברים: אחד - אם הוא נח בכנפיים פרושות הוא עש (ולכן היה עש). שניים: יש פרפרים שחיים עד שלושה חודשים.
אנחנו חיים בעולם סטרילי ופלסטיקי ולא מודעים לחוקי הטבע שנבראנו בהם. אפילו למות הולכים לבית החולים. אמנם תפילות של יהודים מתייחסות לגוף (כמו תפילת הנקבים) ולמאורות. בדרך כלל מרססים את הכל. הפרפר (עש) ההוא , מסלול הגלגולים, החיים, המוות, ההתפרקות והשימוש בידי הנמלים והכל אצלי בבית, בלי שיופרע ובלי שיזיקו לו, כל הדמויות הללו שברגיל נעלמות מעין האדם ...
שבת שלום גם לך
[ליצירה]
אוקיינוס יקר. תודה. וכן, בני אמר לי שנעמי שמר ז"ל המשוררת הגדולה תרגמה - אך אמר לי לאחר שהראתי לו את התרגום הנוכחי. ואז בדקתי - נעמי תרגמה שיר כתוב לשיר מושר ועל כן חילקה את תוכן השיר לארבעה בתים מסתבר. ואילו אני תרגמתי כמו שכתוב, שלשה בתים בלבד.
[ליצירה]
אבל קבר יהיה לך רוז הקטנה, את תהיי לסמל ותופיעי בעיתונים ובמותך אולי תפני תשומת לב למאות ואלפים ילדים שחיים ללא כבוד מהוריהם. ויהי זכרך ברוך. ושלא נצטרך ושלא נדע ...
תגובות