צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מכירה את המנגינה. אך לא את המילים. אני אוהבת יותר יצירות קלאסיות. טוף - אולי מישהו יקנה ממני את היצירה הזו וישיר אותה ? אבל היא יש בה שני פנים ...
תודה - איך בחרת ב"קארפה דיאם ?" יש לי יצירה שמסתיימת במילים האלו - בשם "עוד מעט יפרח הקיץ"
[ליצירה]
אז ככה -
אביבסתיו, כידוע לך קיים באיזהמקום בסייברספייס הישראלי אתר המוקדש למדע הבדיוני.
ואמנם לא ברור לי אם יקבלו שם את כתביך היפים, כיוון שהם גם בדרנִיִים וגם קצת יהודִיִים, אך נראה לי שכדאי לחשוף אותם לתוצרי אומנותך המיוחדת והיחידנית.
אני אוהבת את יצירותיך אך אני לא קהל ממוצע.
נ.ב. קראתי גם את החלק השני.
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
תגובות