ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הרי הכול מראית העין
- השירים שלי (יצירה ישנה שלא הייתה בצורהלדעתי)
- וכל הארץ
- לילות, א.דיקינסון. Wild Nights, Dickinson
- אַל תֵּצְאִי אֶל הָאוֹר, אֶצְבְּעוֹנִית
קשור אלי
- [ליצירה] אוי חיים. קב"ה ידע מה עושה כשהגביל את מידת שהותנו כאן. [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי כ. יש מחוז "ארדן" באירופה. [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר יקרה. איני מסכימה אתך לחלוטין. בעולם העשייה אני נמצאים בקצה קרן הבריאה ואילו החלומות נמצאים במקום אחר. כאן הכללים הם אחרים . אם הכל היה כדברייך לא היה צורך בתפילה ובכמיהה כי הכל היה ניתן להשגה כאן. אך באופן עקרוני את צודקת מאחר שלחיות לגמרי בעולם אחר זה פספוס של החיים. פעם כתבתי יצירה שנקראת "איפה הייתי כל השני" והיא לא ב"צורה" כי אני לא לגמרי מרוצה ממנה. אך אני אשלח עותק שלה לך ולהדס. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים. לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה). זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720 בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן. כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. החיים מורכבים מרגעים, וכל עוד אנו חיים, מוס שוקולד, מוס שוקולד .... זה מה שקובע. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת נשמעת יצירה אישית. ואומרת די הרבה. מספרת על אהבה, על אי-הבנה, ונחרצת בהכרזה שאינה מעוניינת לסבול. ובודאי שאם מלכתחילה רואה אדם שמגישים לו סלע קשה במקום לוח לב רך כדאי לו לשקול את המקרה יותר מפעמיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מִזְדַּהָה עם [ליצירה]
- [ליצירה] שלום לך ארז ליטמן. מזמן לא קראתי את שיריך היפים והרומנטיים. במיוחד אהבתי את השורות: לֹא אֲדַמְיֵין דְּפִיקוֹת בַּדֶּלֶת וְאֶגַּשׁ לִפְתּוֹחַ לְמַרְאֶה הַחֲשֵׁכָה [ליצירה]
- [ליצירה] היי. תודה. אך זאת דרך כל בשר. לא הייתי רוצה שיהיה בשום דרך אחרת. טוב לי שהתנתקו ממני ושיש להם חיים אחרים. והם שונים ממני. ולא תמיד זה כך. אך לעתים, כל אדם חווה את הנבדלות שלו, אפילו מהקרובים אליו ביותר. אני שמחה שכתיבתי מוצאת חן בעיניך. אך בחיים אנשים כמוני לעתים יחָשבו לשונים, על פי דרך התנהגותם ודיבורם. חג פסח כשר ושמח. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ללגוד. אז ככה. המוח שלי מחולק לשני חלקים. אחד ארצי מעשי ויש לו חשבון בנק והוא מתוחם בזמן ובמרחב והשני עצמאי לחלוטין שולח את נפשו לפרוש כנף לשחקים להרהר ולא מתחשב בתבונה\שכל\מוח שזועקים שם ניוטון ניוטון ניוטון לחזור הבייתה מיד.(וזה גם לא תלוי בי מתי הוא מחליט לפרוש כנף). וקיימת האמרה כמו בעליונים כך בתחתונים. וכתוב גם אצלנו כמו בתחתונים כך בעליונים. ומה שאתה כותב על יצחק אבינו רק מחזק את השרטוט של אדם שהוא אינו יהודי והוא כן יהודי. [אני מבינה שאברהם ויצחק חוו את תהליך ההתגיירות.מישהו פעם סיפר לי שכשמגיירים גוי הוא בסוף התהליך שומר שבת אחת במשפחה שומרת מצוות ולפני צאת השבת מבקשים ממנו להדליק גפרור!! כדי שנפשו, שעדיין בנויה אחרת מנפש היהודי, לא תיפגע ולא "תישרף" מאור השבת.] מכל מקום, אם מנסים לעשות השוואה וזיהוי נראה לי שדבריך תומכים בהשוואה\ניסיון זיהוי שהבאתי בכאן. [ליצירה]
תגובות