צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
[ליצירה]
ציון עשר. נ.ב. המדד של העוני כנראה לא נראה למישהו למעלה החליטו לבצע פעולת הסחה ומהי:
"שש המלצות צוות יצחקי לגיבוש מדדי עוני נוספים, ... פורסמו הבוקר." וזה בעיתון הארץ האלקטרוני היום. הרבה מלל ושום חלוציות.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=955792&contrassID=1&subContrassID=0&sbSubContrassID=0
[ליצירה]
רון, פניתי למנחם בשאלה מדוע השירה מופיעה בפסקאות כפולות (רווח כפול) אך כעת נראה לי שאין להטיל בו את האחריות על התכנות וכי זו בחירתך מאחר ויש יצירות המופיעות בשורות בודדות. אשמח לדעת מה חושבים האחרים לגבי יצירות ארוכות הכתובות ברווח כפול על המסך האלקטרוני. (כלומר, האם זה נוח ועדיף או קצת מפריע לעין ולטווח הריכוז)
שבוע טוב ושמח לך. ליאורה
[ליצירה]
כן, יצירה קצת נמתחת. וגם השפה האנגלית בה אינה קשה לתרגום (האם היה נדרש מטניון לכתוב משהו יותר מפויט ? )
טניסון כתב את ה"אידיליות של המלך" יצירה ארוכה על הלך ארתור. והוא גם היה משורר של המלכה מה שמכונה פואט לאוראט. ואני תרגמתי באתר אחר קטע קטן מיצירתו האחרת הזו:
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=14377
וגם עוד משהו משלו:
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=20894
לא יודעת מדוע משך אותי לנסות.
תודה על ההערות.
[ליצירה]
רב תודות לשי על ההמלצה. לא ברור לי איך הגעתי ליצירה זו של המשורר קִיטס.
אולי מכיוון שבזמנו תרגמתי את יצירתו של הַארדי על העֶפְרוֹנִי של המשורר שֶלִי http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=40640&code=1626
ומשם, בדרך כל דרך הגעתי לאודה לזמיר של המשורר קיטס.
ויסלחו לי כל אוהבי הספרות - אך את שירו הקטן של הארדי על הציפור - שמזמן הפכה לקומץ עפר ונעלמה במהלך הזמנים ולא היה לזכרה קיום אלמלי יצירתו של שלי - והשיח שלו עם המשורר שלי שחי כמאה שנה לפניו, הם שמשכו את לבי.
שלי וקיטס נולדו בהפרש של כ-3 שנים אחד מרעהו וייתכן שהתחרו ביניהם מי יכתוב שיר נאה יותר על ציפור נאה יותר. מכל מקום - את השיר השלישי (של שלי) לא נראה לי שאתרגם.
תגובות