ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- ואילו אני זכיתי לראותך
- שוב סבו השחקים (נוסטלגיה)
- ואם אמות חשבו רק זאת עלי. רופרט ברוק. Rupert Brooke
- תקוה היא הציפורת HOPE,DICKINSON
- מכבי שרותי בריאות ודגי הזהב- מזל טוב או מזל רע?
קשור אלי
- [ליצירה] כמדומני אתה צעיר. ושצעיר יכתוב דברים כאלה. אני מרגישה בת אלף. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ליוסף על תיקון הבעייה. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים כאלה הם כמו יצורי מעבדה שמעולם לא עמדו בפיתוי.מה לך לקנא בהם ? תמיד שמרו עליהם. הם נולדו מסודרים מראש ושומרים עליהם ועל עצמם כמו על בגד לבן בתוך כספת מבוצרת שכל מגע עם העולם יתיר עליו כתמים בלתי ניתנים לניקוי. ועוד קוראים לעצמם, כמו לבגד הבלתי שימושי הזה, שהוא יקר, שהם יקרים וחשובים. את לא צריכה אף אחד כדי לחזור בתשובה. ברכת נרות השבת מספקת והיא שלך בלי טובות של אף אחד.את יהודיה ממילא וזאת זכותך. לפחות זה בעולם האנטישמי שלנו. אל תלכי איפה שלא רוצים אותך. והיי שמחה. [ליצירה]
- [ליצירה] המילים יבואו כשתתאזן בארצך החדשה ארז. הן לא נעלמו. כמו שאומר שי - גם כשקוברים דברים בטוריה הם צומחים, ושלך העדינות בודאי ובודאי. רק סבלנות, תהנה מהזמן. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] ויהי היום בזהירות בזהירות כותבים שיר כזה בזהירות לנפש שסיננה אותו החוצה ביחוד אם היא צעירה כי זה קשה וכואב ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] ל-אנוכי ק. אני חושבת שעינת היא משוררת גם כשכותבת פרוזה והקטע הזה יצא ממקום של שירה ולא פרוזה ועל כן הדברים שאתה (את ?) מציינ(ת) כחסרים לא שייכים שם לעניין. רק הרגע, מגע האבנים , הוויה מתמשכת. [ליצירה]
- [ליצירה] ארז ליטמן יקר, בתוך השבלול המבוכי הזה היפה אני לא הבנתי אם האיש שמצא את מה שחיפש הבין שהוא צריך להמשיך ולחפש או מה ? מבוכה חלומית ... [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
תגובות