צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
נוגע ללב. טיפה ארוך מדי, כי הרגש חזק ואולי התקשת להציג אותו בפחות מילים. והפיתרון הרי מצוי בשיר עצמו, במילים:
"לגלות מחדש
את כול מה שלא היה לי אף פעם"
איך אפשר לגלות משהו שלא היה קיים מעולם ?
מבדידות
[ליצירה]
קראתי את שיר גור. וכעת ההצתה המאוחרת: מיכל הנסיכה ? "ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר ותבז לו בלבה."
טוב, מה כבר היה למיכל המסכנה מלבד טיפטיפה התנשאות שהגנה על לבה באמצעותה נגד הגבר היפהפה והאהוב הזה שהיו לו נשים ופלגשים לרוב ולבנו בכלל אלף נשים היו. גברים כאלה מעולם לא אהבו אשה ממש.
מתנגדת לאסוציאציה.
[ליצירה]
שיי דרלינג. אני לא יודעת מה אורך הזנב של השנואה שלי. אולי זה כמו זנב של לטאה שקוצצים אותו וצומח שוב ? או כמו הראש של ההידרה שכורתים אותו ויוצאים שלושה במקומו ?
העיקר שיש דברים שלא ניתן לקנות בכסף, כמו זמן, אהבה, וליאורה.
[ליצירה]
ליוסף, רק תדע ששיר זה כתבה מישי לפני אולי יותר מעשרים שנה. אז לא כתבתי שירים ווגם כל מספר שנים ניקיתי את המגירות. בערך כשבוע לפני ששמתי את היצירה בצורה, במיטה לפני השינה, צנח עלי השיר מזכרוני כמו מטבע לתוך חריץ של מכונה. קמתי בבוקר ולאחר התלבטות קצרה ושמתי באתר. בשיר במקורו היה כתוב "במים ובדולח קומלת" אך זו אינה ההטיה הנכונה של הפועל והחלפתי ב"נובלת". אולי אם הייתי שלונסקי ואלתרמן הייתי מרשה לעצמי את ה poetic license.
תגובות