ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- פניך אבדו לי מזמן
- ביתו קטן כראש סיכה- אגדת זרע החרדל ב'- Mustard seed II
- The Soul Selects her Own Society - א. דיקינסון
- חיי היו רובה טעון נצור אל הפינה - אמילי דיקינסון. Dickinson
- אני רואה אותם מבעד לטלוויזיה
קשור אלי
- [ליצירה] בארץ זה לא קרה. בארץ אין מגדלורים ומיטות מהמאה ה-18 אינן זמינות כך לזוגות נאהבים. גם השם ארדן אינו מכאן. זה סיפור יפה ואני חושדת בנוסף שהסיפור נכתב ע"י מישהו\מישהי שכותב\בת תחת שם אחר באתר. [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים מקסימים [ליצירה]
- [ליצירה] לביא, בפירוש לא חשבתי אז על קיבוצניקים. נראה לי שחשבתי על יוצרים ועל בראנז'ה. [ליצירה]
- [ליצירה] ביתיה, תודה לך. הסוגריים הרבועים הם מעין ניסוי כזה. לא ראיתי סוגריים רבועים בשום יצירה. הבית האחרון הוא אכן מעין התרחקות. לא יודעת מדוע זה קורה לי כך. גם ביצירה שלפני זו, שנקראת "בתל אביב העצים כמשים לאטם בקיץ" קרה לי דבר כזה בבית האחרון. שמחה שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] שנה טובה ומתוקה להדס. וקצת אבקת פיות של הרבה אושר ונעורים לסיפור. הכי טוב להיפרד מהבקתה עם המפתחות והחלומות ולעבור לארץ אחרת. או לפתוח את כל החלומות בכל המפתחות ולתת לחלומות לפתור את עצמם בעצמם בעולם המציאות וכך ה-keeper of dreams יכול להיפרד מהאחריות לדברים האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] גולו חביב. לדעתי שום כימותרפיה אכן לא תוכל לרפא כי מועטות מאוד המשפחות שאחד מחבריהן אינו נגוע ומטבע משפחה להגן על חבריה ועם מקורות הכנסתם. באשר למדוע אני חיה כאן - אני כבר מבוגרת וכבר חייתי את הרגעים הגדולים. יש רבים מבוגרים כמוני בארץ, אשר "שומרים את המדינה" לילדיהם שהגרו מכאן. ילדים שהחיים עוד לפניהם והם מאמינים שיוכלו לעשות אתם משהו. מכל מקום, אתה מדבר אתי בנימוס. ראיתי פעם תוכנית טלוויזיה (לפני מספר שנים). התעורר שם ויכוח על המדינה. הייתה שם קבוצה של אנשים תרבותיים ומנומסים ששפכו את לבם והייתה בפנל עוד גברת, פרכה (סליחה על הביטוי) והיא פשוט מחקה אותם ואת תחושותיהם. היא לא נסתה להתקרב לדבריהם אלא אמרה, "אז יאללה יאללה, תעזבו מכאן." וזאת הייתה הגישה עד כה לדעתי במדינה. לא מוצא חן בעינך מה שקורה כאן ? הכללים שלנו לא מסתדרים לך ? אז יאללה יאללה תלך מכאן. אנחנו יודעים שאתה לא מסוגל (חי חי) כי אין לך השכלה, אינך יודע אנגלית, אינך יודע מתמטיקה, אין לך כסף ואין לך שכל ופרוטקציה אז תשתוק. אבל כלפי חוץ אתה חופשי. יאללה יאללה, תסתלק. ואכן, עובדה היא שרבים בעלי השכלה עוזבים. ומשאירים את המדינה ללא ראש.(ללא השכל שלה). לא מספיק רק להתפלל להקב"ה. וכבר אמר רבי הילל הזקן "אם אין אני לי מי לי" וכל ישראל חברים. איני יודעת מה יהיה הפיתרון. בידי שמיים. [ליצירה]
- [ליצירה] ואני לא כותבת שירים בזמן האחרון, אמלט אל הבדיון הבלתי מציאותי ... [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיו נוהג גם לכתוב סיפורת מכל מיני.... לכן ... [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
תגובות