צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
רב תודות לשי על ההמלצה. לא ברור לי איך הגעתי ליצירה זו של המשורר קִיטס.
אולי מכיוון שבזמנו תרגמתי את יצירתו של הַארדי על העֶפְרוֹנִי של המשורר שֶלִי http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=40640&code=1626
ומשם, בדרך כל דרך הגעתי לאודה לזמיר של המשורר קיטס.
ויסלחו לי כל אוהבי הספרות - אך את שירו הקטן של הארדי על הציפור - שמזמן הפכה לקומץ עפר ונעלמה במהלך הזמנים ולא היה לזכרה קיום אלמלי יצירתו של שלי - והשיח שלו עם המשורר שלי שחי כמאה שנה לפניו, הם שמשכו את לבי.
שלי וקיטס נולדו בהפרש של כ-3 שנים אחד מרעהו וייתכן שהתחרו ביניהם מי יכתוב שיר נאה יותר על ציפור נאה יותר. מכל מקום - את השיר השלישי (של שלי) לא נראה לי שאתרגם.
[ליצירה]
וגם קטע של תובנה חדשה הרווחתי מקטע אנושי זה. אמת שאנו משוחחים לעתים עם המתדלקים והם בתקן דומה לשל הספר (במספרה) ששומע את כל הרכילויות ומצבי הרוח.
נקודת המפנה מהקדורנות אל האור בקטע כה צנועה ויפה, כשהמספרת מסוגלת להביט כלפי חוץ ומבחינה בשמו של המתדלק, יעקב, הופך למשהו אישי, וכל העולם נעשה יפה יותר כאילו כעת העולם מכיר אותנו ולא יפגע בנו
תגובות