צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מסכימה עם איה שחר. וגם - הדברים שכל כך נלקחים כמובנים מאליהם מועמדים ביצירותיך במרכז הבמה ואור נשפך עליהם. הם הופכים למיוחדים. גם ביצירתך "אנטומיה מושלמת" כשהארת אור על מבנה הגידים והיתרים בגוף אהובתך .... והכוח שלהם הוא בכך שהם דברים פעוטים טריוויאליים כביכול, ולא מדברים פה על סערות נפש, אומללויות וניכורים, לא באופן ישיר מכל מקום, ובכל זאת הם מוצבים במרכז הבמה ובעל י משקל ערכי מוחלט משלהם.
הדבר היחיד שמטריד אותי לאור שיריך המרובים הוא אם נכתבו למספר מועט של נערות או למספר מרובה ...
וגם הייתי חוששת לבוא במחיצתך כי אז כמו בראי הייתי משתקפת ...
[ליצירה]
וגם קטע של תובנה חדשה הרווחתי מקטע אנושי זה. אמת שאנו משוחחים לעתים עם המתדלקים והם בתקן דומה לשל הספר (במספרה) ששומע את כל הרכילויות ומצבי הרוח.
נקודת המפנה מהקדורנות אל האור בקטע כה צנועה ויפה, כשהמספרת מסוגלת להביט כלפי חוץ ומבחינה בשמו של המתדלק, יעקב, הופך למשהו אישי, וכל העולם נעשה יפה יותר כאילו כעת העולם מכיר אותנו ולא יפגע בנו
תגובות