ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- The Soul Selects her Own Society - א. דיקינסון
- מִי שֶׁבָּרָא
- בחלומות (בָּחֲלוֹמוֹת)
- L.S.Bernstein, She who is Hated לשנואה
- בימים שצריך לעשות את כל הדברים הקטנים
קשור אלי
- [ליצירה] מזל שלו שהיה עם אנשים ישרים ... [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, כן. צריך להיות מציאוּת [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כשתהחלתי לקרוא את זה הרהרתי ביני לביני שהיא כותבת יפה גם כשכותבת על דברים מציאותיים. ובהדרגה התחיל החומר "לנזול" והופיעה אותה דמות וחשבתי לי שגם כאן יש מספר מישורי מציאות אחד על רעהו ולבסוף, כשרחצה ידיים, הבנתי שהייתה בבית קברות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקווה ? כך זה בצרפתית ? כי כמדומני שם היצירה הוא "חדר האזנה..." איך אומרים מקווה בצרפתית ? bain du rituel ? [ליצירה]
- [ליצירה] לורד. לא היה שמץ של נימה של ביקורת בתשובתי. כן. כי גם אני התפלאתי באוטובוס כשראיתי אותה עם זר ענק של אנפי גרניום, גדול בערך כמו שתי חסות ערביות בגודל של 60 ס"מ לפחות ארוכות ומטופחות. ושאלתי אותה בלי בושה מה היא מתכוננת לעשות עם זה. ולכן גם השארתי ביצירה. אין לך מה להרגיש לא במקום. אני שמחה שעוד מישהו שואל שאלות על העניי. ושתדעי לך שאני - תה מגרניום עוד לא הכנתי. ובמה שקשור לשמנים אתרים מגרניום - הצמח הזה במיצוי גורם לי לכאב ראש. באסטה. די [ליצירה]
- [ליצירה] בבה בובה חביבה - מלבד הביטוי "אושר אקראי" שלא היה נראה לך - לי אישית לא נראה שהשפלתי את השכנה המבוגרת, אשר הצעיר המתבונן מהקומה השלישית מתפלא לאושרה אשר אכן *אקראי* הינו כי זה לא אושר של ארנק או הזמנה של כרטיס תיאטרון, זה קליק של רגע. וכשהצעיר אומר וְעַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה - עֶרְגָּה כָּזוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי גַּם לֹא עַל פְּנֵי יַקִּירָתִי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַּמִּטָּה לדעתי יש פה רגע גדול ומכובד. כי אותה אישה על מרפסת חיה מאוד מאוד. גם התגובות של הקוראים הצעירים חביבות ונעימות. באשר לאביבסתיו, לדידי יכול להרשות לעצמו במה שנוגע לי כל מיני lapsus lingua ואין לו כוונות רעות. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] שי, זה יפה מאוד ונוגע ללב. הייתה לי שכנה כזאת, למעלה מ-90, אך היא הייתה אומרת: "אלקים שכח את מספר תעודת הזהות שלי." שנה טובה ומתוקה ליאורה [ליצירה]
תגובות