צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
כוכב אחד - אין מילים בפי. תמיד חשתי בודדה בעניין הזה - אבל לא.
[ליצירה]
[ליצירה]
כן.תודה.אכן תחילה סיווגתי כ"שירה" ואחר כך העברתי ל"שיר ילדים".
יש לי באמת סוס כזה שמצא חן בעיני וקניתי בשוק הפשפשים וכולי. ולקראת ראש השנה כשניקיתי נגבתי ממנו את האבק וצחצחתי. זה משהו בערך בגודל של 30 על 20 ס"מ אך נראה חי לחלוטין. ושבה את לבי.
אני מניחה שבעולמנו הפנימי יציר כזה יכול לסמל דברים רבים מאוד מהחומרים של האישיות או של תת ההכרה שלנו, וזה גם מעין סמל של תת ההכרה הקולקטיבית כי הוא קורא לאנשים רבים ולא רק לי.
אני רציתי לתאר אותו ביופיו ובעוצמתו וגם עם התוספות שאני כאדם מוסיפה עליו כאן בעולם המלכות. ונראה לי שגם ילדים יכולים לקרוא אותו כי אין שם דברים שבטעם רע.
[ליצירה]
אירופה המאוסה
רוקדת ושרה
שומרת על עצמה
מתייפיפת מול המראה
תוכה לא כברה
ברה לא כתוכה
מיהודים התרוקנה
וזר לא יכנס בה
רק הפועל הערבי
יסחוב שקי המלט
רק הזכר הערבי
יקסום לנערותיה
אירופה הז--ה מבבל
יושבת על מים רבים
ציפורים זרות עוד יטוסו
בשמייך הכהים
[ליצירה]
למעוז צור. תודה. זה כיף כשיצירה אחת מתהדהדת ברעותה. הסיבה לכך היא עקרון ה-tuning fork כלומר, "קולן" בעברית. הקולן הוא כמובן כלי מכאני ואולם גם בנפש האדם יש מיתרים - מניחה אני.
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
תגובות