צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מסכימה עם איה שחר. וגם - הדברים שכל כך נלקחים כמובנים מאליהם מועמדים ביצירותיך במרכז הבמה ואור נשפך עליהם. הם הופכים למיוחדים. גם ביצירתך "אנטומיה מושלמת" כשהארת אור על מבנה הגידים והיתרים בגוף אהובתך .... והכוח שלהם הוא בכך שהם דברים פעוטים טריוויאליים כביכול, ולא מדברים פה על סערות נפש, אומללויות וניכורים, לא באופן ישיר מכל מקום, ובכל זאת הם מוצבים במרכז הבמה ובעל י משקל ערכי מוחלט משלהם.
הדבר היחיד שמטריד אותי לאור שיריך המרובים הוא אם נכתבו למספר מועט של נערות או למספר מרובה ...
וגם הייתי חוששת לבוא במחיצתך כי אז כמו בראי הייתי משתקפת ...
[ליצירה]
ליוסף, רק תדע ששיר זה כתבה מישי לפני אולי יותר מעשרים שנה. אז לא כתבתי שירים ווגם כל מספר שנים ניקיתי את המגירות. בערך כשבוע לפני ששמתי את היצירה בצורה, במיטה לפני השינה, צנח עלי השיר מזכרוני כמו מטבע לתוך חריץ של מכונה. קמתי בבוקר ולאחר התלבטות קצרה ושמתי באתר. בשיר במקורו היה כתוב "במים ובדולח קומלת" אך זו אינה ההטיה הנכונה של הפועל והחלפתי ב"נובלת". אולי אם הייתי שלונסקי ואלתרמן הייתי מרשה לעצמי את ה poetic license.
תגובות