צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לפני שבוע קראתי מעין "חיקוי רעיוני" לשיר של אריה סיון בעיתון , מאת רוני סומק כמדומני. גם כן התייחסות לעיר כאל נקבה ברגעיה האינטימיים ללא איפור. יוצרים כאלה הם לא רומנטיים לטעמי. הייתי רוצה שיתייחסו לנקביותי רק כאל נשקפת בראי קסום. נו. טוב.
[ליצירה]
ואילו אני זכיתי לראותך
במכנסיים קצרים וסנדלים
יושב בביתך כאיש משפחה
אוכל, אולי סלט חצילים,
ואף פעם ומעולם לא סיפרתי
ולא אמרתי מילה
לא לנילי,לתום,ובודאי לא לך,
מהי עבורי השירה.
ורק את פניך אזכור,
טובים כרגבי אדמה
ותלתלים שהיו פעם זהובים
ועיניים של מילה טובה
נוח בשלום על עפרך
נתן יונתן מאוולון
בדוגית זהב ומפרשי משי
לשם יישאוך הפיות.
[ליצירה]
הדס. במפגש היוצרים שי דודיס הציע לכתוב יצירה על תמונת ילדות. ובמקרה שלי - שאני תמיד מסתכלת קדימה ולא אחורה - זה בלבל אותי והחלה משתלשלת היצירה הארוכה הזו שיש לה עוד חלק אחד שאינו גמור. השטיח הוא כמו שטיח החיים והדורות. לא רק השטיח שלי. באשר לשורה 12 - בימים ההם לא היה אולטראסאונד ולא ידעו מה יהיה מין הילוד. אני הייתי לבסוף בת יחידה. אבא נתן לי שם שני את שם אמו.
תגובות