צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
כן. קח בחשבון שהקליטה של תמונה היא בלתי מבוקרת לחלוטין מאשר הקליטה של מילים ולדעתי מתפזרת במוח לא באופן לינארי (כמו משפט ארוך, טורי), אלא כמו פיצוץ כמו אבן שנופלת למים ושולחת מעגלים לכל הצדדים. הדוגמה שבוודאי רוב המדינה ורוב העולם ראה היא הדוגמה כעת במהומות במצרים שם רואים איש עומד בידים מורמות למעלה מול טנק ופשוט יורים בו והורגים אותו כשאנשים מסביב רואים. התמונה הזאת הקפיצה מיליארדי צופים. אם זה היה מאמר כותב המאמר היה יכול להשתמש במילים כאלה או אחרות, להטות את הקורא בעד או בנגד, להכניס בפנים שילובים של תירוצים או הסברים. אך כך יש פשוט התרשמות ישירה וגם רגשית מאוד חזקה. אבל ללא מילים.
[ליצירה]
מים זוכרים הוא עקרון הרפואה ההומיאופתית אשר לפיו מרטיטים מים עם חומר, מוציאים משם מאית ומוזגים בבקבוק חדש, מרטיטים, וכן הלאה, עד שמגיעים למצב שבו אין במים כלום, כאילו פרודה אחת תיאורטית או שום דבר ממנה נמצאת בכל מימי האוקיינוסים, ועדיין המים מרפאים כי המים זוכרים. זהו עקרון ההומיאופתיה. ולי נראה שאם כך הדבר כל מים שבעולם זוכרים את הכל ואולי מסוגלים גם לרפא את הכל שהרי הם הורטטו באופן טבעי, על ידי גלי הים, מטס הארץ והסתובבותה במהירות עצומה סביב עצמה וסביב השמש בחלל. ויש בכך גם סתירה לעקרון ההומיאופתיה.
וזה העיקרון של המים הזוכרים.
[ליצירה]
תודה לכם.סיפור מוזר יש מאחורי התרגום הזה. פנו אלי במקרה בשאלה מה תרגמתי של דיקינסון והתברר לי שאת היצירה הזו תרגמתי מזמן אך לא שמתי באתר הצורה. זה הפליא אותי ושלוש פעמים עברתי על היצירות ולא מצאתי. אז התקנתי. אני אוהבת מאוד את אמילי דיקינסון, שכתבה מכתבים לתבל שמעולם לא כתבה לה בחזרה, מכל מקום לא בחייה. ובמותה התגלה חדר מלא פתקאות עם יצירות במגירות. אבל היא הייתה אישה חזקה ונורמלית ובעיני סמל ליצירה נקייה מהשפעה של מדיה ואנשים אחרים כי הא חיתה די בבדידות וללא השפעות חיצוניות. כ"כ הייתה אישה מאמינה כך שיצירתה יפה ונקיה.ושלישית - יש לקחת בחשבון שכתבה בתקופה שעוד לא הייתה מסורת של נשים שכותבות.
[ליצירה]
קשה לתרגם שיר כזה. נשאלת השאלה גם מה משך אותך בשיר.
אני אוהבת שירים עם מקצבים, ולא תמיד מתרגמת במדוייק את המילים כמו שמעוניינת במשמעות ובלחן הפנימי.
תודה על הניתוח, לא הייתי מודעת לרמה הנוספת הפנימית שם הדנה בחיי האדם לאורך חוט הזמן.
לא מכירה את האוזמן.
לעתים משורר כותב במילים פשוטות וכשמתרגמים לעברית קשה להעביר את השירה אם עדיין משתמשים במילים פשוטות.
לגבי הבית השני, ניסיתי לאלתר לך, (הוא קל יותר לתרגום. הבית הראשון יותר קשה) ואתה תראה שניתן להעביר ביקורת רבה גם על המקצב וגם על החריזה.
למשל:
קשור, ענוב, קרב לשעתו,
עמד סופר את הדקות, קילל את גורלו,
ואז מחוג הזמן מעל אסף כוחו,
הגיעה עת, נשמע הפעמון.
תגובות