צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מסכימה עם איה שחר. וגם - הדברים שכל כך נלקחים כמובנים מאליהם מועמדים ביצירותיך במרכז הבמה ואור נשפך עליהם. הם הופכים למיוחדים. גם ביצירתך "אנטומיה מושלמת" כשהארת אור על מבנה הגידים והיתרים בגוף אהובתך .... והכוח שלהם הוא בכך שהם דברים פעוטים טריוויאליים כביכול, ולא מדברים פה על סערות נפש, אומללויות וניכורים, לא באופן ישיר מכל מקום, ובכל זאת הם מוצבים במרכז הבמה ובעל י משקל ערכי מוחלט משלהם.
הדבר היחיד שמטריד אותי לאור שיריך המרובים הוא אם נכתבו למספר מועט של נערות או למספר מרובה ...
וגם הייתי חוששת לבוא במחיצתך כי אז כמו בראי הייתי משתקפת ...
[ליצירה]
מעניין שלא היו שם בסביבה כלל שום גברים שלבן היה יכול לתת להם את בתו לאה בשכר של נדוניה גדולה. והיה מוכן להמתין שנים כה רבות כשבאותה תקופה לא חיו שישים שנה והיו יכולים למות מכל צרה ופגע ומחלה.
וגם כשהנביא ירמיהו אומר, רחל מבכה את בניה - את מי היא מבכה ? היא מבכה גם את בני אחותה ? אלו שניסו לרצוח את בנה ?
וגם יריבות מראים בין הנשים וכל אחת נותנת את שפחתה ליעקב. כלומר - לא מדובר כאן בקנאה מינית, הייתי אומרת שהיחס גבר הוא באמת כאל - סליחה - בהמה שאם נותנים לו אישה אז כיף לו ולא משנה מה.
ספרי התנ"ך נכתבו ביושר ובאמת ולא מסתירים. שם בסיפור רב הנסתר על הנגלה. אך יפה אהבתו של לבן לבתו. הוא ידע להעריך היטב את המצב.
[ליצירה]
תודה רבה. אני שמרתי את היצירה הזו להזדמנות מיוחדת, ובאמת, לא ברור לי כיצד, אך היא עושה לי טוב על הלב וזה מה שחשוב. בדרך כלל אני כותבת דברים עצובים או ביקורתיים.
שוב תודה וחג פסח כשר ושמח לכולם
ליאורה
תגובות