צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
הדימוי מיוחד ועם זאת מפריע לי מבחינה של פרספקטיבה. אני מסוגלת לראות את מי ש"הפך לאבן" כתוצאה מהתנהגות פוגעת ומאידך, הדימוי של הפסל שמתעופפים שחפים סביבו מעלה באסוציאציות שלי את פסלי הענק שבמאונט ג'פרסון בארה"ב, אלה פסלים של פני אדם במחצית פלג גוף (נשיאי ארה"ב) והם גדולים ביותר.
יצירה יפה. אולי באמת צריך לעשות משהו עם הכתב אך אני לא יודעת איך.
[ליצירה]
מסורת הטלת הגורלות אצל יהודים מופיעה עוד בתנ"ך. ייתכן שגם של הימורים (?) . מכל מקום, נראה לי ששחיתות קיימת לא רק במקום שאתה מציין. וגם באינטרנט קיימים ההימורים. אני מסכימה עמך שאין לעודד בשום פנים אנשים לשאוב ניחומים וחלומות מהימורים.
[ליצירה]
על לא דבר.
ל"ילדה בחצאית" קראו "מלכה'לה", והיא אמרה לי את זה בשבוע בו היה הפגוע הנורא בבית לית. הייתי אז מורה לאנגלית בשני מקומות, בבית ספר של השלום [לא אנגוב בשמות] ובמכלללה דתית לאומית. הילדים בבית הספר של השלום (כיתת תיכון) בקשו ממני שנעשה שעור על הפיגוע ואמרתי להם שאני לא יכולה להפוך פיגוע לחומר פדגוגי [באנגלית]. אמרתי להם - "בשעת מחנך .?" והם אמרו שהמורים שלהם לא מדברים על הדברים האלה. באותו ערב (בערב ביום הפיגוע) המורים היו צריכים ללכת לגיבוש במועדון - ולמחרת שאלתי בחדר המורים "הלכתם ?" והם אמרו שכן. שאלתי "איך ?" מישהו ענה לי "אבל שילמנו". ויומים אחרי כן הייתי במכללה והייתי מבואסת - זה לא מילה. והמזכירה מלכה'לה שאלה אותי מה קרה - וסיפרתי לה. והיא אמרה לי:
"ליאורה'לה, את לא יודעת שאנחנו יהודים ? שזה הגורל שלנו 2000 שנה ?"
זהו. הלב נשבר. יש כאן שני עמים, עם החילונים ועם היהודים, וכל אחד פונה הפוך מרעהו, וכל אחד דוקא נעשה קיצוני יותר, והדור שלי היה בר מזל במידה שלא תתואר.
תגובות