ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- היתה עונתית וחולפת
- טייס אירי חוזה את מותו, W.B.Yates
- הִיא, מַשְׂכֹּרֶת מְקַבֶּלֶת
- הדרך
- Night Goes Down on Mabillon רַד הַלֵּיל עַל מַבִּיֹון
קשור אלי
- [ליצירה] טָהור טָהור ... [ליצירה]
- [ליצירה] אהם... הכול לטובה ? הכל צפוי והרשות נתונה ? אין\יש רצון חופשי ? השגחה אישית ? זה רעיון יפה אך כשממצים אותו איך ממשיכים את הסיפור ? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה ל"מבצע סבתא" על המים להשקיית הנשמה [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן - לא ברור שהבנתי הכול אבל - אבי התייתם בגיל 13, למד בבית מדרש למורים בירושלים אצל דינור ואולי עגנון, חי כ"מתקדם" (דהיינו כחילוני), לא צם בכיפור ואכל הכול, והביטוי הדתי היחיד שראיתי אצלו היה נר נשמה שהדליק במועדים. לדעתי היה לו ריב עם הקב"ה. הוא גידל אותי ללא אם ושלושה דברים לימד אותי (אבל לא כפה עלי !!!): את ברכת נרות השבת, שש מילים של "שמע" ולהישבע ב"הן צדק". עשה את חובתו. יצא לו להיפגש עם מלכים, עם המלך אמן אללה מאפגניסטן, עם המלכה יוליאנה, עם פידל קסטרו (יש לי תמונה) ואולם חייו היו קצרים והסוף מאכזב. בידו של הקב"ה ניתן להבחין בכך שמצדה של אמי ושתי אחיותיה לא היו ילדים מלבדי, ולאבי ושני אחיו לא היו בנים, רק בנות, וכולם מלבדי בחו"ל, ולא נדבר על השאר, ורק אני יחידה, יהודיה, בישראל שטופת המלחמות נישאתי והולדתי בת ובן וכולי. מה חשב לעצמו הקב"ה כאשר לשש נפשות, שלוש אחיות ושלושה אחים לא נתן ילדים או שלל מהגזע שלהן את המשך חיי היהדות מלבדי (בלי עין הרע) ואיפשר לי לחיות כאן בדור הזה - אין בפי הסבר. אולי במהלך הדורות היו הרבה סיפורים כאלה אלא שלא התאפשר ליהודים לחיות זמן רב ביחד ולהאריך ימים כדי לדעת מה קורה במשפחותיהם. אכן הוא היה טוב אלי וגם לאבי ז"ל. אלא שאבא הלך לעולמו לפני שכל הדברים האלה התרחשו ונגללו לפני. ייתכן שכאן חלק מדרך הנפתולים של אבי. [ליצירה]
- [ליצירה] דב, זה אתה ? כל הכבוד לבעל ההומור. [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי. הנה הפרפר .... ונראה לי עדיף עלי מהופעתו ב"שוב סבו השחקים" שנכתבה כעת, 8 שנים לאחר מכן. עדיפה אני עלי כפי שכתבתי פעם ולא היום. [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר יקרה. איני מסכימה אתך לחלוטין. בעולם העשייה אני נמצאים בקצה קרן הבריאה ואילו החלומות נמצאים במקום אחר. כאן הכללים הם אחרים . אם הכל היה כדברייך לא היה צורך בתפילה ובכמיהה כי הכל היה ניתן להשגה כאן. אך באופן עקרוני את צודקת מאחר שלחיות לגמרי בעולם אחר זה פספוס של החיים. פעם כתבתי יצירה שנקראת "איפה הייתי כל השני" והיא לא ב"צורה" כי אני לא לגמרי מרוצה ממנה. אך אני אשלח עותק שלה לך ולהדס. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כל טוב. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזהה נימה של נו נו נו אלה חומרים מהחיים, לא ? כאן באתר יש הרבה כאלה אני אוהבת לכתוב על מה שמטריד אותי כמו שרבים כאן באתר עושים ולפי דעתי למרות שאני לא עתונאית או מטיפה בשער אפשר לכתוב גם על דברים כאלה. "אנשים טובים בדרך מיותרים - עופות בגריל - הולכים על אדמה נגמרת אני שמחה או מצטערת - על ראשם קולח נר כף רגלם רומשת תהום..." וכן הלאה. לילה טוב ליאורה [ליצירה]
תגובות