ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- חיי היו רובה טעון נצור אל הפינה - אמילי דיקינסון. Dickinson
- האנשים שמנהלים את העולם
- הוא שם אותה כאגרטל על אצטבה
- שישים שנה על מיכאל ....(על פי זמר עממי של י.קצנלסון)
- קונן החתול - ישן עם הבובות
קשור אלי
- [ליצירה] כִּיף כֵּיף [ליצירה]
- [ליצירה] מעורר מחשבה רבה ... [ליצירה]
- [ליצירה] *בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] אני דוקא חושבת ששמוליק הוא טיפוס. וכל עוד הוא לא נכנס לפוליטיקה של השמאל והימין אני מזדהה אתו באופן כללי. הנה היום, ה-6 באפריל 2008, אמרו בחדשות שמיליון !!!!!!!!!!! איש יזדקקו לעמותות לחבילת מזון לסדר פסח. רוצים אתם לומר אם כן שאין טיפה של צדק בתלונותיו ? ובאשר ל"המונים" ול"גולאג" [רוסיה הסובייטית כאן לא נזכרה] - אני מעדיפה להתייחס אליהם כאל מטאפורות שלו, או שרידים מהשפה בה גדל וחונך כי נראה לי שאינה עברית. ואיזה יופי של מילים. שאלו ילד בחינוך הממלכתי היום מה זה ליסטים והוא יגיד "אהנהה ?" פעם הראתי לילדה את המילה "חנוני" [שכחתי לכתוב בכתיב מלא] והיא אמרה לי בשמחה: "חנוּנִי". [ליצירה]
- [ליצירה] אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה. אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו. ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת. תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] . [ליצירה]
- [ליצירה] כל פעם מפתיע אותי מחדש [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך מיוריאל. היום 1.1.05 בצל הצונאמי במזרח הרחוק. המבול שלהם. [ליצירה]
- [ליצירה] חג שמח לכל באי האתר מליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] המילים יבואו כשתתאזן בארצך החדשה ארז. הן לא נעלמו. כמו שאומר שי - גם כשקוברים דברים בטוריה הם צומחים, ושלך העדינות בודאי ובודאי. רק סבלנות, תהנה מהזמן. ליאורה [ליצירה]
תגובות