צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
כמו שנאמר, לא תמיד יש צורך בחרוזים. נדמה לי שהמשוררים המודרנים המפורסמים הישראלים של המאה העשרים ואחת הם מעבר לזה.
השיר יפה מאוד. אין צורך לספר את האמת שבסופו. ניתן להניח אותו בלעדיה.
[ליצירה]
שאלה ליוני
מה הופך לטינית פרוזה ללטינית שירה ? אני לא רואה חרוזים בלטינית ונדמה לי שלא שומעת מקצב. הידוע לך על פי מה קבעו הקדמונים מתי היא הופכת לשירה או מה נעלם ממני ? ושמא הטעות בידי ואולי כאן התרגום הוא תרגום של פרוזה ? (שנה לטינית מהאוניברסיטה - לא משהו אך מספיק כדי להתעניין בתרגום ולשאול)
ליאורה
[ליצירה]
אביבסתו. שורות 13-14 של סונטה חייבות להתחרז. בכלל יש לסונטה מבנה חריזה בר תוקף שכאן הוא: ABAB BCBC וכולי. שתי השורות האחרונות יתחרזו. כל השורות חייבות להיות בפנטמטר איאמבי - כלומר, חמישה פנטמטרים. אני תרגמתי די חופשי ולא מילה במילה, אך שמרתי על הפנטמטר האיאמבי (כלומר חמש פעימות של טִיטָה (ודגש על ה"טה) אם כי לא חרזתי בדיוק כמו שצריך. אך דיי נצמדתי למבנה. מתרגמים ישראלים עטורי פרסים לא תמיד נצמדו למבנה הזה, הוסיפו ימבוסים לשורות (שש נקישות במקום חמ) והצדיקו זאת בדרכים שונות.
מכל מקום, כולם ועולם התחרז היטב ולא מצאתי פתרון אחר ולא יכולתי לפסוח על הפתרון הזה שהיה קיים.
על מבנה הסונטה ראה למשל:
http://home.vicnet.net.au/~poems/ps/html/sonnet.html
[ליצירה]
היה היה משורר
שנים רבות כתב
שירים סתומים כרימון
שלא פקעו דפנותיו
וכולם איחלו לו טובות
וכולם הקיפו עליו
וכולם המתינו לראות
שיגיע ו בציר וסתיו
עד שבאה ציפור
כנראה שקראו לה מיכל
ניקרה בדופן הפרי
שרטה לו פה ומילה
גרגרים השתפכו לאין סוף
כאשד ארגמני מתוק
וכולם הקיפו עליו
וכולם טבלו אצבעות
וליאורה ושי וגם כלנית
ושאר מחברי היצירות
רקדו סביב לאותו עץ
אוחזים יד ביד לופתים אצבעות
פטפטו על שמשון ונשיקות רתוחות
וגם פרוייד שם נוכח בגאון,
שואל את מנחם אם יש מה לומר
ומה לספר רצונו.
ויצירה ספונטנית זו
לעולם לא תובן בכלל
אם לא תקראו את שירו של מנחם
ואת כל תגובות הקהל
תם ונשלם
תגובות