ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שמואל.כתוב שיר יפה על היהדות. בלי הציונות ובלי פוליטיקה. סתם. יהדות. אתה אוהב יהדות ? אתה מתווכח אתה כל הזמן. זה לא שהיא לא קיימת אצלך. כיוון שאתה מתווכח עם היהדות ומבקר את היהדות היא מתעמתת אתך מתוך לבך. על כן אני מבקשת שתכתוב שיר יפה על היהדות כאילו היא נמצאת על כוכב אחר ואתה מתבונן בה. כי הרי לכתוב יפה אתה יכול. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום. גניבה לא משתווה לי עם "תאווה" "הנחש" "הממית". יכול לכתוב סיומות כרצונו אך גניבה בסופרמרקט אינה - "תאוות הנחש הממית". [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה הייתה כאן [ליצירה]
- [ליצירה] *בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין. אני לא בטוחה שניתן לגזור מ"שכל" וכמיהה "להשכיל" את שם העצם הכללי "השתכלות" כי זה מזכיר לי את השכול (לא עלינו).התרגום כולל שמירה על מקצב ועל צליל (חריזה קרובה). רק שהנושא עצמו לא מדבר אלי. [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] יחי מדינת ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] פרנצסקה החתולה שלי כעת בת 19 והיא שוכבת לי כאן על המקלדת ומפריעה לי. בפייסבוק מתנהל כעת מסע נגד ניסויים בשימוש במוחות של חתולים במצב ערות שעורך אחד דוקטור עופר דונקין באוניברסיטת באר שבע. כשאני חושבת שלפגיה בבית החולים בדרום אין כסף ושהנוער משתכר 19 ש"ח לשעה אבל ניסויים על המוח תוך שימוש בחתולים להם יש כסף למעבדות אינני מוצאת את המילים המתאימות. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה. אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו. ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת. תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא אוהבת שירים עם שאלות שיר יפה עם נופים, מילים, שאלות ודימויים מעניינים. זה שיר עם המון פוטנציאל [ליצירה]
תגובות