צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תגובה שקיבלתי מחברה ששלחתי לה את הקישור ליצירה של רינה שבאתר הצורה:
יופי של רעיון, ....... תודה שחשפת אותה לעינינו, גם אצלי יש כמה קטעים שרינה הקדישה לי בזמנו בימי הולדת, אם אמצא אותם במגירות שלי אני מעבירה אליך לצרפם לקובץ שלה--
שלך
אילנה
[ליצירה]
קשה לתרגם שיר כזה. נשאלת השאלה גם מה משך אותך בשיר.
אני אוהבת שירים עם מקצבים, ולא תמיד מתרגמת במדוייק את המילים כמו שמעוניינת במשמעות ובלחן הפנימי.
תודה על הניתוח, לא הייתי מודעת לרמה הנוספת הפנימית שם הדנה בחיי האדם לאורך חוט הזמן.
לא מכירה את האוזמן.
לעתים משורר כותב במילים פשוטות וכשמתרגמים לעברית קשה להעביר את השירה אם עדיין משתמשים במילים פשוטות.
לגבי הבית השני, ניסיתי לאלתר לך, (הוא קל יותר לתרגום. הבית הראשון יותר קשה) ואתה תראה שניתן להעביר ביקורת רבה גם על המקצב וגם על החריזה.
למשל:
קשור, ענוב, קרב לשעתו,
עמד סופר את הדקות, קילל את גורלו,
ואז מחוג הזמן מעל אסף כוחו,
הגיעה עת, נשמע הפעמון.
[ליצירה]
תמיד תודה הדס.
נ.ב. יש לי שתי הודעות אישיות שלא יכולה לפתוח (מי ששלח שידע) מלבד שיר שהמחשב מחק ולא יודעת אם זה מנחם (כי זהיה שיר חזוני כזה) או התוכנה.
[ליצירה]
זה מקסים.
והערה סתם.
פעם שמעתי בהרצאה שלקבל ללא מחיר את כל הפירות האסורי והמותרים של "ארץ הדימיון" זה "לחם ביזיון" (הרצאות פופולריות כאלה. לא ניכנס לזה.)
ולכן אנחנו במצב של "אותה תראה ואליה לא תבוא."
אך לדעתי אם ניקח בחשבון שמתוך 24 שעות ביממה יש מספיק זמן כשנחים או לפני השינה להיכנס לשם, זה כלל לא נורא. כל עוד לא מבקשים משהו כמו כסף או זהב שאי אפשר לקחת משם ולהביא לכאן. אבל בעבור ידע אפשר להתפלל.
[ליצירה]
אוי.יצירה זו יש לשמור ביומן.
אם רוצים להציק למישהו, סופר או משורר ( אהוב או להיפך ), אותה אפשר לשלוח על כרטיס ברכה.
היא כתובה היטב ובקיצור (לטעמי), בחוש הומור ולעומק, ואין בה שלמות ללא בן זוג שעליה היא תשתלח או משתלחת.
למרות הנסתר כאן של הממוען או הממוענת, יש לי הרושם שאלישע הועלה לרמות התדר הפיוטי פה על פסגת תדר גל מבזיק וזועם במקצת .....
תגובות