צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
לעם פלשטין מוקדש
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי;
עם, שצורת מטבע לא יִדע.
זוהי חבורת נבערים
וחלולי מֹח,
שמעצמה לא איכפת לה. וכל היום מתפוצצת
עיניהם, מביטות בקנאות לעבר גן העדן ושהידים
בעוורון חושים מלא,
במולֶך בוטחים. ובדגון
המלחמה ואויפוריית גדלות מדומה
בם אוחזת;
ובכל מקום שם רגלם דורכת היא פורצת.
חרף שהכל אל פי הפחת קְרֵבִים.
אַין עוד עם אחד כזה פרימיטיבי!
[ליצירה]
[ליצירה]
כן. אמיתי. גשמי. כמו פעם. לא טלוויזיה ולא מתח, סתם חיים ארציים. תודה רבה.
[ליצירה]
המילים יבואו כשתתאזן בארצך החדשה ארז. הן לא נעלמו. כמו שאומר שי - גם כשקוברים דברים בטוריה הם צומחים, ושלך העדינות בודאי ובודאי. רק סבלנות, תהנה מהזמן.
ליאורה
תגובות