ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] הלכתי בעקבות מנחם והגעתי לכאן. עוד יש דברים כאלה ? [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה דברה על גוש 6679 ליד ארסוף ושפיים !!!! אשר מהיום שהיא מכירה את עצמה מנסים בכל מיני דרכים לגזול אותו ממשפחתה. וכתבה על כך ב http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=21532 עם פירוט דברי השופטת וכולי והלינקים שמופיעים שם בכתבה, ואפילו התעצבנה שם והציעה את האדמה למכירה למיליונר ערבי מי שלא יהיה, כי כאשר האדמה תשתייך לערבי ברור ששלום עכשו תצא להגנתו, מה שהיום אינם עושים, רק מגינים על הקיבוצים. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאן - למדתי משהו מאמילי (אם הבנתי נכון ) שכאשר יצירה יוצאת מהכשרה וכל אחד מוצא בה מהרהורי לבו אזי זה מוסיף לה. אני כתבתי למעשה על מחסומי האליטות והמדיה. והם הרי חיים היום שם בוירטואליות. אולי חשבתי על דודו טופז. אולי הגבתי למאמר קטן שקראתי בעיתון. מישהו שם תרגם יצירה לכבודו של אדם שהלך לעולמו וכתב שם שאת היצירה הזו כבר תרגם X ותרגם Y וגם הוא פעם תרגם וכעת הוא מלטש ומוסיף. וזה הופיע בעיתון עם שמות כל האיקסים וה-Yים (לכך התכוונתי שהם מתכתבים [ומפרסמים\מתפרסמים] בינם לבין עצמם כל עוד הם חברים ומקושרים) והרהרתי ביני לבין עצמי שהם המכובדים המקושרים מהעיתון וממקומות אחרים מתכתבים אחד עם השני ונעזרים בשמותיהם של אחד והשני וזו מין רשת וירטואלית שכזו. ולמחרת ספרו בטלוויזיה שגם האנציקלופדיה הוירטואלית ויקיפדיה - מסתבר שנשלטת על ידי 1500 מיוחסים, ומי שאינו ביניהם יקצר ממנו הסיכוי להוסיף לה. ונשאלת השאלה היכן המציאות, כאן - במקום בו אני יושבת - או שם במקום בו הם יושבים ? כי אנחנו הרי עולים\עולות על אותו GRID רעיוני ומשתתפים בו כולם, כמו בעולם של רעיונות ומחשבה, אלא שאת הקושאן על הדלת והמנעול לאותו מקום הם המחזיקים ולא אנחנו. ומסיבה זו מניחה אני כולם מגיעים לטוויטר ולפייסבוק. לא ניכנס לזה. וזו הייתה יצירה כועסת. תודה לכן אריאן ומלודי על דבריכן הנעימים וכי אתן רואות את היצירה על תקן של שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי לתומי שרק אני כזאת [ליצירה]
- [ליצירה] דויד המלך ורבי עקיבא שניהם לא היו במקור מזרע ישראל. דויד סבתא רבתא שלו הייתה רות המואביה, וגם רבי עקיבא, סבו לא היה יהודי.ועל אגריפס (השני?) אמרו בני ישראל: "אחינו אתה, אחינו אתה". והקדוש ברוך הוא אולי נתן ליהודים תורה ומצוות והם קוברים איפה שמצווה עליהם, אך ברקיע נשמות הגיבורים שלנו כאבני יקר מתנצנצות על כס הכבוד ושם אין גדר. [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לשואלים. כן. זה התאים להם. הם יכניסו את זה לספר יצירות וירשו לי לקנות עותק בשנים עשרה וחצי סטרלינגים שזה זול יחסית למה שעושים בארץ בעבור הזכות להתפרסם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. זה טוב לקבל תגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן. מרוב שאנשים חיים בממד הוירטואלי ולמדיה ולמילים יש עוצמה כל כך רבה אזי רשת המילים מסוגלת ללכוד דגיגונים רבים. צייד המילים הקלאסי (אם כי לא כמו ביצירה הזו כמובן,) היה שחור העור אותלו, גיבורו של שייקספיר, שסיפוריו על עלילות קרבות כבשו את לבה של דסדמונה היפה. להבדיל מצייד הלילות זה שבכאן... [ליצירה]
- [ליצירה] ושבת שלום וברוכים הבאים. ומחכים לפריעת החובות של העט [ליצירה]
תגובות