ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- ניסן בחרציות (קובץ)
- יֵשׁ אֶרֶץ, נִשְׁמָתִי (Henry Vaughan, 1622-1695)
- קטע בגווד גיטה - שירהּ של הודו
- ידעתי שהפכתי לשקופה
- סוס לא היה לי
קשור אלי
- [ליצירה] מתנצלת - אבל מה זה "שיעור ד ?" ומהי החפיסה שמופיעות בה חסידות ונערות טאו ? אני כבר ממש לא בעניינים. [ליצירה]
- [ליצירה] תפשת את הרגע [ליצירה]
- [ליצירה] אריק - האמת שאני כותבת בעבור עצמי וגם לא כתבתי הרבה עד שהאינטרנט לא התפתח ואת יונה וולך לא קראתי לפני אותו מקרה (!) ואיני קוראת את הפנתיאון הישראלי, הישן והמודרני. המדיה מחליאה אותי. אני מניחה אבל שאלמלי הייתי כותבת שם את השורה "כוס עם שיניים" (כל הזכויות שמורות) לא הייתי מקבלת קרוב ל-200 כניסות ליצירה הזאת בליטרטורה. אחר כך מחקתי את היצירה (ואת ההערות - שאולי נמצאות שם באיזה מקום) והכנסתי אותה שוב ומחדש. בקשר לזה שאתה רוסי - שיהיה לך לבריאות. ואני חצי אפגנית וחצי יקית. אז מה ? הכי חשוב שיהיה לך גם מקצוע טוב, מלבד הכתיבה, כי קשה להתקדם בארץ. [ליצירה]
- [ליצירה] רגע קט נקי [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי כותבת את 9 השורות הראשונות ואת השאר מעלימה, שיישאר מסתורין. מאוד יפות 9 השורות האלה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, מרים. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] כן [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי רוצה לחיות יום אחד דרך העיניים והלב של עינת. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה אמילי. אני דווקא לא הייתי בטוחה שזו שירה ולא הייתי בטוחה אם בכלל להכניס אותה לאתר ואם אולי לא נמוג פלג היצירה שלי. עד שלבסוף חשבתי, אולי את היא שהשתנית, ליאורה, אבל אולי מה שזאת אומרת הוא שגם מהמראה שאת רואה מסביב (של שחיתות וטינופת ורשע וחמדנות ועולם שמכלה את עצמו וזולל את עצמו) אולי עדיין את מסוגלת "לשיר" [ליצירה]
תגובות