ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאווי נפש קוסמיים ... [ליצירה]
- [ליצירה] ברצוני להודות לרחל פינקל מהצוות של "רבמילים" על סיועה בניקוד, ובאיתור מילים. התלבטתי בשורה "הא לך לחם" ושאלתי אותה איך מנקדים את המילה "הה" והיא העמידה אותי על טעותי, כי מדובר ב"הא" וגם את הניקוד העבירה. איפה האנשים האלה ? הם המסכת הנסתרת התומכת במציאות היציבה ... ולא נשתפך [ליצירה]
- [ליצירה] אבל דגי זהב מורעבים יביאו מזל רע. ואת זה אנשים יכולים לקבוע לעצמם כי האוכלוסיה כאן רדופת אמונות טפלות כמו כלבים מוכי קרציות. [ליצירה]
- [ליצירה] שיי דרלינג. אני לא יודעת מה אורך הזנב של השנואה שלי. אולי זה כמו זנב של לטאה שקוצצים אותו וצומח שוב ? או כמו הראש של ההידרה שכורתים אותו ויוצאים שלושה במקומו ? העיקר שיש דברים שלא ניתן לקנות בכסף, כמו זמן, אהבה, וליאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] זמן רב לא הייתי בים המלח. האמת - שחגי קמרט כותב מאוד מורכב ותמיד כשהוא כותב אינו כותב על משהו אלא רואים את אותו עצמו חגי, משתקף שם באלפי שכבות. [ליצירה]
- [ליצירה] ומדוע על פי האגדה סירס את הלווייתן ואת הנקבה המית והמליח בשרה לעתיד לבוא וכל זאת כדי שלא יתרבו ולא יחריבו את העולם ? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, ביום הזיכרון, נכנסתי לבית של השכנה שלי ומצאתי אותה יושבת ומביטה בתמונתו של אחד הרטכ"לים. היא ספרה לי שאותו רמטכ"ל דומה מאוד לאחיה שנספה בשואה (והיא נצלה כי הייתה במנזר, כמו הדמות בסיפורו של אביסתיו). והיא עוקבת אחרי תמונתו של אותו קצין כדי לדמיין איך אחיה היה יכול להיראות לו נשאר בחיים, כי * לא הייתה לה שום תמונה שלו ושום זיכרון וזכר*. היא ספרה שהנאצים לקחו את כולם מבית הכנסת וירו בכולם אחד אחד ליד הנהר כמדומני. ואילו היא - כחולת עיניים ויפה - ניגש אליה קצין SS ואמר לה, "את לא יהודיה, את לא יכולה להיות יהודיה," והיא רק הביטה בו ולא אמרה דבר, אבל הוא אמר לה, "לכי מפה, את לא יהודיה" וסילק אותה בכוח וכך הציל אותה. והיא הלכה משם לבית של המטפלת הפולניה שלה, שזה כל מה שהיה לה בכפר, וההיא שמה אותה במנזר. ולמחרת אותו יום היה לה פס לבן בשיערה, והיא כמדומני בת 19. [ליצירה]
- [ליצירה] הדימוי מיוחד ועם זאת מפריע לי מבחינה של פרספקטיבה. אני מסוגלת לראות את מי ש"הפך לאבן" כתוצאה מהתנהגות פוגעת ומאידך, הדימוי של הפסל שמתעופפים שחפים סביבו מעלה באסוציאציות שלי את פסלי הענק שבמאונט ג'פרסון בארה"ב, אלה פסלים של פני אדם במחצית פלג גוף (נשיאי ארה"ב) והם גדולים ביותר. יצירה יפה. אולי באמת צריך לעשות משהו עם הכתב אך אני לא יודעת איך. [ליצירה]
- [ליצירה] פיצוץ [ליצירה]
תגובות