ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הן בוכה הזית לאור הירח - For the Olive is weeping under the moonlight
- וכששוטטתי בשעריך
- ראיתי במשרד הדואר
- סוד החרפוש
- על ספר על ספסל (מישהו דומה לי)
קשור אלי
- [ליצירה] על לא דבר מנחם. וניקדתי לכבודך..... [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו כבר עשינו את זה. קראתי במאמר של ביביסי (שדבר אינם כותבים על שדרות - רק על הנקבה והדגל והאומללים) - מאמר על פלסתיני שחי בלבנון במחנה פליטים, יש לו כבר ילדים ונכדים. וספרו שם במאמר שטען גם שביום קום המדינה היו 700000 פליטים דבר שהוא דיסאינפורמציה מובהקת - ספרו שם בין השאר שאינם מקבלים בלבנון שוםפ אזרחות ואסור להם לעבוד בשום עבודות מלבד משהו כמו פינוי זבל. מאוד הכעיס אותי. כי המיעוטים שלנו, הארד ישראלים, צריכים לנשק את הנקבה שלהם שהעניקה להם ארץ עם יהודים, שהעניקה להם תעודות זהות ופספורטים, שהעניקה להם כמות ניכרת של העם שוחר צדק שדורש לתת להם את כל הזכויות, שהעניקה להם את מר אחמד טיבי סגן יו"ר הכנסת כמדומני. לגבי ה-700000, אבי ז"ל בזמנו התלונן בפני "למה היו 250000 פליטים והם אומרים שיש 400000 ? הוא גם הסביר זאת שזה בגלל הגמלאות והתרומות שמקבלים, לכן הם צירפו למעמד הזה את כל מי שיכלו. וזה מקובל עלי שזה נכון כי שמעתי שכאשר יש בארץ פיגועים (כשהיו בתל אביב) היו מגיעים אנשים מכל קצוות העיר ומשליכים עצמם על הרצפה ואומרים - נפגעתי בפיגוע. אני כתבתי לבי בי סי תחת שם בדוי ומחיתי בפניהם על שאינם אומרים שישראל נתנה פספורט ותעודת אזרחות למה שהם מכנים dislocated palestinians in Israel, וכי המספר של 700000 הוא דיסאינפורמציה. וגם כתבתי להם ביושר כך: You are strong. Yes ! I despise you. ומעניין שבאותו ערב אמרו בחדשות שראש ממשלת בריטניה עצמו התערב ואמר שבריטניה תומכת בזכותנו להתקיים. היה לי אז מהפך של קריעת צעיף מהעיניים. הבנתי לי אז לתומי כי אולי מלכתחילה הבריטים הרומנטיים עם המנדט שלהם ועם לורנס איש ערב שלהם חשבו שהארץ מגיעה כולה לתושבים המוסלמים, וכי ניסו לכן בכל דרך למנוע מניצולי המחנות להגיע לכאן, ונלחמו בו. וחשבתי גם - מדוע את מפרידה בראשך את אנגליה מאירופה ? אנגליה ואירופה הן אחת, ועוד יותר מתמיד מאז שיש להם את המנהרה שלהם. וגם כמו אירופה רק נלחמו עם שאר הארצות המקיפות כל הזמן וגם היו מפסידים במלחמת העולם השניה בדיוק כמו צרפת אלמלי התערבות ארה"ב. ואין זה פלא שאנשים ברחו מאנגליה לעולם החדש כדי לבנות שם מקום יפה יותר מהארץ האנגלית הזאת. ממש נמלאתי רגש שלילי מאוד. וחשבתי לעצמי - טוב לכם שאתם מוקפים ים כמו שעזה מוקפת בחומה ושיש לכם מנהרה מתחת לים כמו שלעזה יש את המנהרות שלה ושלא תחשבו שתשמרו על התרבות שלכם, שחופי אלביון הלבנים הם כעת מחומצנים ומתחתם שחורים. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם - מנחם - חמישה כוכבים מינוס (שתי השורות האחרונות לא הסתדרו לי) אבל מה זה מיוחד. ועוד המאכל הביתי שכולם אוהבים ומכירים ושאי אפשי בלעדיו ובמסעדה הרי לא נזמין כמוהו ואין כזה (אולי רק במסעדה ביתית צמחונית בפריפריות) - כזה יש רק בבית ! [ליצירה]
- [ליצירה] אשטח תפילתי ? ומדוע תשעה תמימים ? בתשעה תמימים יבוא גואל.אמן. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, לא נעים, גם כשזה "את" וגם כשזה "אתה". חתיכת תיאור ..... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. בכל אופן חסר לי רקע כלשהו. איפה זה מתבצע ? על כוכב הגויים ? ביבשת השמינית ? משהו מסביב בבקשה. חוץ מזה יפה, אבל קשה. אני אומרת יפה כי למרות שקשה ואני לא אוהבת סיפורי מלחמה התפתיתי לקרוא עד הסוף, עם דילוגים קצת ... [ליצירה]
- [ליצירה] "יש בך משהו שמשאיר אותי שלם גם אחרי הימור גרוע, גם אחרי שהולך נאבד ....." דבר כזה אינספור ווגאס ... [ליצירה]
- [ליצירה] ללא ספק אין המין השני רגיל לראות עצמו בראי האישה. לדעתי אין במדינה יוצרות שהציגו את הגבר באור שונה מהאור המקובל של - כמו למשל שירה של שרית חדד - הפרח בגן הגבר. וגברים אומרים שטויות שלא יתוארו כשקוראים יצירה זו, ועוד יצירה נוספת שלי שאינה באתר הנוכחי והיא למעשה יצירת מחאה על המתרחש במדינה בימינו.ונמצאת ב- http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=9257. אומרים שטויות לא מפני שהם שטותיים, אלא מפני שאין להם באותו רגע תשתית רעיונית להגיב בצורה נבונה ותבונית והם מגיבים כמו ילדים. לגבי ההחלטה בין נאנח לבין גונח. אני כלל לא חשבתי על השלכות של מעשה תשמיש - דברים כאלה אני משאירה לאתרים אחרים אשר שם (אני חיה כחילונית אך כנראה שאני לא) מתוארות פעולות פיזיות בצורה גרפית ובלתי רוחנית ולעתים דוחה. ומסיבה זו לא בחרתי במינה "גונח". בחרתי במילה "נאנח" כדי להראות את כוחה של האישה, כאשר הגבר משתמש בה לעיצוב כל עולמו, היא הכלי והקרקע שבתוכו הוא מכה שורש, והיא גם המקום שבו הוא מסוגל לנוח בתום יום מפרך או חיים קשים, הוא נאנח - פורק מעליו את הכאב והעייפות ונרדם. שיר זה הוא שיר מחאה ושיר זיכרון לכל אישה שלראשונה בחייה וכעת בסופם מספרים עליה בחדשות, ברדיו ובעיתונות ובטלוויזיה לאחר שנרצחה בידי בעלה. לפעמים אני חושבת שגורלן היה טוב יותר אם לא היו חיות בתוך תדמית כללית חברתית שכזו של התמסרות עד התבטלות לבן הזוג. [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף, רק תדע ששיר זה כתבה מישי לפני אולי יותר מעשרים שנה. אז לא כתבתי שירים ווגם כל מספר שנים ניקיתי את המגירות. בערך כשבוע לפני ששמתי את היצירה בצורה, במיטה לפני השינה, צנח עלי השיר מזכרוני כמו מטבע לתוך חריץ של מכונה. קמתי בבוקר ולאחר התלבטות קצרה ושמתי באתר. בשיר במקורו היה כתוב "במים ובדולח קומלת" אך זו אינה ההטיה הנכונה של הפועל והחלפתי ב"נובלת". אולי אם הייתי שלונסקי ואלתרמן הייתי מרשה לעצמי את ה poetic license. [ליצירה]
תגובות