צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
איזה שיר יפה - עבורי. רואה את הנערה בעיניו של הגבר ומה היא עבורו. זה אינו שיר על יצרים או תשוקות או שתלטנות - מין אור בהיר על מצב ויש בו סוג של השלמה וקצת עצב.
יש פתגם carpe diem שמשמעותו היא שהרגע הוא הרגע, לחיות את הקיים.
[ליצירה]
אנשים לא יודעים, אבל שקיות ניילון למשל, כשהן צפות בים, נראות לצבי הים (אלה שעדיין קיימים בעולם) כמדוזות, מעדן. ואז הצבים בולעים את השקיות ואז הם מתים. fact.
אני פשוט משתדלת להשתמש במתינות בשקיות, עד כמה שזה ניתן, אפילו "למחזר" אולם לדעתי צריך לשים פחי זבל מיוחדים לדברים הללו. הייתי יכולה לכתוב על כך הרבה מאוד.
[ליצירה]
לסופר סתם
לא בטוחה שזה אירוני. וביצירה הזו יש שתי שורות "כמו רבקה לעין" והשורה הקובעת "איה מחמל נפשה" שבאמת לא תכננתי אותה ולכן היא קובעת כי הופיעה מעצמה. ורוצה לומר, שכל אשה יורדת לעין שלה, במודע או שלא במודע. ולכל אשה צריך שיהיה את אליעזר שלה, השדכן האלקי, שיחבר אותה עם מחמל נפשה. ובכל העולם מסתובבות נשים ששואלות "איה מחמל נפשי" ואני מניחה שגם גברים, ( אליעזר יצא למלא שליחות בעבור יצחק.) אלא שבחלום שאני מתארת אני יורדת אל העין ומסתכלת ומסתכלת ואין שם אדם. ולמילה עין שני פירושים, מעיין, וגם עין שמסתכלת סביב סביב.
תגובות