ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- פרוטוקול הישיבה הראשונה של ממשלת ישראל (1948)
- זוֹ הָיְתָה חֲבוּרָה מְפֹאֶרֶת
- Shakespeare XVIII. שייקספיר, הסונטה ה 18
- שכנה קשה
- קֹרַח וַעֲדַת השלטון (חמשירים. מחאה)
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] דימויים דימויים מיוחדים - העכבר והחרכים, הנחש, הצמר של השמיכות - לפעמים כשאני כותבת אני שומעת קול אומר בפנים - אל תשקרי - תכניסי את המילה האמיתית - ולפעמים כך אני עושה ולפעמים לאו (הרי לא כתבתי מאות שירים) ומה שאני רוצה לומר הוא שהשיר שלך עדיין עטוף בהרבה צעיפים. אך אין בזאת מן הביקורת כי אני לא חיה בעולמך וייתכן שכאן בצורה יש קוראים רבים שכבר היו בתוך הצעיפים הללו. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] לאברהם ולחברים. כשאתם כותבים את היצירה, בסוף שורה במקום לעשות ENTER יש לעשות SHIFT ואחריו ENTER ואז השורות יהיו צמודות ולא יהיו מפוזרות כזרעונים על פני המסך. צריך להשתדל עד שלומדים. אברהם - את השיר היפה שלך כדאי לנקד. הוא הולך לאיבוד בדרך בה הוא מופיע כאן.אם אין לך מנוי על רבמילים חפש באינטרנט, כמדומני יש אתר ששמו סנופי שמאפשר ניקוד של כמות מילים מועטת מדי פעם רָאִיתִי אוֹתוֹ בֵּין חֹשֶך וְאוֹר שָׁחֹר מְכֻרְבָּל בְּרַחֲמוֹ של לֵיל מִתְפַּנֵּק טֶרֶם פְּצִיעָה... והוא עומד ושורשיו עמוקים בז לשקיעתו ומשלים עמה ומחוגיו גרומים והתנגשו הוא ביציאתו וההוא בכניסתו ונגע חושך באור. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] רק חבל שלא ניתן לתרגם את הפואנטה לאנגלית, לא בהקשר של הסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] ונעים זמירות ישראל היה האהוב עליו ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מסר. איי לאב יו. שנה טובה ומתוקה לך. מליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] ואילו אני זכיתי לראותך במכנסיים קצרים וסנדלים יושב בביתך כאיש משפחה אוכל, אולי סלט חצילים, ואף פעם ומעולם לא סיפרתי ולא אמרתי מילה לא לנילי,לתום,ובודאי לא לך, מהי עבורי השירה. ורק את פניך אזכור, טובים כרגבי אדמה ותלתלים שהיו פעם זהובים ועיניים של מילה טובה נוח בשלום על עפרך נתן יונתן מאוולון בדוגית זהב ומפרשי משי לשם יישאוך הפיות. [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר לכך. יש גס. יש ארוטי. יש אוהב. ולאף אחד מהם לא התכוונתי. האמת היא שהדיון הזה עוזר לי להבין אתך מה שכתבתי. כי מי שצריך בלילה ליפול על המיטה רצוץ כאבן מעמל היום היא האישה המתוארת בשיר ולא הגבר. ובשום פ]נים לא חשבתי על האהבה היפה המתוארת ברבים מהשירים של כותבי האתר כאן. אני פשוט תיארתי את האישה מנקודת מבטו של סוג מסויים של גבר, אשר מגדיר אותה רק דרך הצרכים של עצמו. ואילו ה"נאנח" היא תוספת של הכותבת, שהיא אישה [אני] והיא מרחמת על הטיפוס הזה, שאותי הוא דוחה. לא בא בחשבון שום דבר הקשור למין או סקס בין עם מחוספס או עדין במקרה הזה. זו תמונה מכיוון אחר לחלוטין. אבא שלי ז"ל, שגם הוא היה טיפוס דומיננטי, אך נאור ובלתי כפייתי, היה אומר שעם אישה יש לדבר ברכות, ואישה היא כמו פרח בדש הבגד, מלבישים אותה בגדים יפים ומתנאים בה. טוב. אני מניחה שיהודים של פעם עוד שרד בהם החינוך היהודי. [ליצירה]
- [ליצירה] העניין הוא, שאתה מתאר כל כך יפה ובכישרון, את המציאות הזו שאני מעדיפה להתעלם ממנה, ... [ליצירה]
תגובות