צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
זאת נשמעת יצירה אישית. ואומרת די הרבה.
מספרת על אהבה, על אי-הבנה, ונחרצת בהכרזה שאינה מעוניינת לסבול.
ובודאי שאם מלכתחילה רואה אדם שמגישים לו סלע קשה במקום לוח לב רך כדאי לו לשקול את המקרה יותר מפעמיים.
[ליצירה]
אם אנחנו היינו הם והם היו אנחנו מה הם היו עושים לנו ?
אם להם היה את הנשק שלנו יש ולנו היה את הנשק שלהם יש כמה מיליונים מאיתנו כבר היו מתים ?
אם מדינת ישראל תפשוט את הרגל, אירופה תממן אותה ?
אם ימותו ארבעה ישראלים בטעות, קופי ענן יגיש תלונה לראש ממשלת לבנון ?
אם אנחנו היינו מתחילים להפגיז בקטיושות ובקסאמים את תושבי דרום לבנון ואת תושבי עזה היית אז משבח אותנו ?
[ליצירה]
אביבסתו. שורות 13-14 של סונטה חייבות להתחרז. בכלל יש לסונטה מבנה חריזה בר תוקף שכאן הוא: ABAB BCBC וכולי. שתי השורות האחרונות יתחרזו. כל השורות חייבות להיות בפנטמטר איאמבי - כלומר, חמישה פנטמטרים. אני תרגמתי די חופשי ולא מילה במילה, אך שמרתי על הפנטמטר האיאמבי (כלומר חמש פעימות של טִיטָה (ודגש על ה"טה) אם כי לא חרזתי בדיוק כמו שצריך. אך דיי נצמדתי למבנה. מתרגמים ישראלים עטורי פרסים לא תמיד נצמדו למבנה הזה, הוסיפו ימבוסים לשורות (שש נקישות במקום חמ) והצדיקו זאת בדרכים שונות.
מכל מקום, כולם ועולם התחרז היטב ולא מצאתי פתרון אחר ולא יכולתי לפסוח על הפתרון הזה שהיה קיים.
על מבנה הסונטה ראה למשל:
http://home.vicnet.net.au/~poems/ps/html/sonnet.html
[ליצירה]
שנה טובה ומתוקה להדס. וקצת אבקת פיות של הרבה אושר ונעורים לסיפור. הכי טוב להיפרד מהבקתה עם המפתחות והחלומות ולעבור לארץ אחרת. או לפתוח את כל החלומות בכל המפתחות ולתת לחלומות לפתור את עצמם בעצמם בעולם המציאות וכך ה-keeper of dreams יכול להיפרד מהאחריות לדברים האלה.
[ליצירה]
אכן. מהות היצירה לדעתי נמצאת בשורות:
כי אנחנו
המתקנים
שולטים
ומי ומה הם האחרים? אלה הם הכלבים שנובחים והשיירה עוברת. הבוזגלואידים הקטנים שממדי המשכורת שלהם אפילו לא דורשים תשלום מס הכנסה.
לזה התכוונת, בין השאר.?
[ליצירה]
במילון לא כתוב שלפועל "דחה" יש מילת יחס "ל" ואני לא מבינה מה זה "לדחות על". אם הייתי מבינה הייתי יכולה לנסות להתאמץ להבין מה זה X הנעלם. ולא הייתי כותבת כאן בכלל אלמלי האתגר והכפפה שזרקו כאן גם לעורכים (כאן ב"צורה" כיבדוני בעשייה זו וזו לי הפעם הראשונה).
מקק קטן וחביב. פעם הסתובב אצלי בדירה מקק לבקן (זו אמת) הוא היה לבן לחלוטין. ואני לא יכולתי לשאת עליו את גליל הריסוס כי בדבר כזה מעולם לא נפגשתי.אז אז אני לא אינטליגנטית. אבל יש לי חשדות לגבי שמך האמיתי.
תגובות