ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- הַפֵיוֹת ֹשָבוּ לַבַּיִת שֶׁל עֶדְנָה
- בשבת, החיים הביולוגיים שלי
- וְשׁוּב חָלַף שָׁבוּעַ
- ביתו קטן כראש סיכה- אגדת זרע החרדל ב'- Mustard seed II
- התנתקות
קשור אלי
- [ליצירה] *בוקר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה הדס. ותיקנתי טעות הכתיב. [ליצירה]
- [ליצירה] ביתיה, תודה לך. הסוגריים הרבועים הם מעין ניסוי כזה. לא ראיתי סוגריים רבועים בשום יצירה. הבית האחרון הוא אכן מעין התרחקות. לא יודעת מדוע זה קורה לי כך. גם ביצירה שלפני זו, שנקראת "בתל אביב העצים כמשים לאטם בקיץ" קרה לי דבר כזה בבית האחרון. שמחה שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב טוב, שפה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גיל, אם תחפש רוברט פרוסט בגוגל ישראל תגיע ללינק http://forums.nana.co.il/Article/?ArticleID=109307 שם יש מספר נסיונות של אנשים שונים. ייתכן שהתרגום הישן שלי עוד שם אם כי ביקשתי ממנה להחליף. רוברט פרוסט ידוע בפשטותו, כן. שינוי מהותי שיש בתרגום הוא המילה "צהוב" שהוספתי גם בסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן. מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?) והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא. מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו. אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל. ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם. אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] בפנים האם המילים "מתעב" "שנקשר" "אשר בם" מסמלות שניים קצרים ואחד ארוך ? ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אביבסתיו, שיריך יפים גם כשאינם נוגעים בטבע [ליצירה]
- [ליצירה] הכתיבה המיוחדת של הדס. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. לפעמים חמניה אחת גוברת על כל שירי המחשבות והטרוניות האנושיות ומסלולי ופתילי המוח שהשירה המודרנית כל כך רהוטה בהם. ואני - חושבת "חמניה" - ומיד יש לי אור בעיניים והתעלות בלב.זאת צריכה להיות עבודתו של שיר וזה מה שעושה לי החמניה. מי שלא ראה חמניה לא ראה דבר נפלא מימיו. [ליצירה]
תגובות