אָהַבְתִּי אֶת פְּנֵי הַלַּיְלָה
חֲלָקִים וַאֲפֵלִים אֶל בְּשָרִי
וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם.
מַדוּעַ בָּרָאתָ אֶת הַיּוֹם?
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אמר רבי הלל הזקן על דאטפך אטפוך וכל מטייפייך יטופון ... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה וקולט את האווירה. אם כי זה לא הקטע שלי .וחוץ מזה אני אוהבת חתולים ומתנגדת להשמצתם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזהה נימה של נו נו נו אלה חומרים מהחיים, לא ? כאן באתר יש הרבה כאלה אני אוהבת לכתוב על מה שמטריד אותי כמו שרבים כאן באתר עושים ולפי דעתי למרות שאני לא עתונאית או מטיפה בשער אפשר לכתוב גם על דברים כאלה. "אנשים טובים בדרך מיותרים - עופות בגריל - הולכים על אדמה נגמרת אני שמחה או מצטערת - על ראשם קולח נר כף רגלם רומשת תהום..." וכן הלאה. לילה טוב ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] Liran is *my* grandaughter and on Thursday I will be seeing her in Canada. This is actually a personal poem but aboput the Jewish people, five generations, and all over the world. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמונה תחיה חיים - תודה לך. מכל מקום, אני משתמשת ברבמילים לניקוד ובודקת מילה מילה. אליבא דרבמילים: חוֹף שֵם ז' (חוֹפֵי) שפת הים, האגם וכד'; חוֹף שֵם ז' (חוֹפִים) shore, coast כך שרואים שלעתים יש מן התועלת בהאחדה הנובעת ממחשוב. אם כולם היו משתמשים ברבמילים שהוא גם אנטראקטיבי וגם הולך ומתפתח - לפחות באשר לניקוד - הייתה מתפתחת האחדה. ברבמילים הם שמים בהערות גם נוסחים מקובלים על פי הדיבור ושאינם מקובלים על פי השפה. שיהיה שבוע טוב לכולנו [ליצירה]
- [ליצירה] מרתק נכנסתי ביום חום מעיק ואמרתי לעצמי - אעבור כאן על כל היצירות. מצאתי מעין עבודה סמינריונית - וגם כתוב שמדובר בפרק שלישי. שני דברים לי: כשלמדתי באוניברסיטה אמר לנו פעם אחד המורים שלא ניתן להגדיר את ההבדל בין השירה לפרוזה. כיצד נקבע מהו שירה ומהו פרוזה ? אתן לכם דוגמה העולה בדעתי (אם כי מהשפה האנגלית). כשקוראים את הספר אנקת גבהים של אמילי ברונטה, יש בספר קטעי פרוזה שהם שירה. מה הופך אותם לכאלה (לפי דעתי )? לא אדע את ההגדרה. וסרקתי בעיני לאורך המאמר אולי יתפנה חגי קמרט לסוגיה זו. והוא אמנם נגע בה - ובאמת באופן לא מדעי אלא מטאפיסי - רוחני. ומה אמר ? "כתיבה טכנית מול כתיבה מתוך השראה מובן שגם הכתיבה הטכנית יכולה להוליד שיר טוב ויותר ממנו, אך קל יהיה לו למבקר המיומן להבחין שחסרה בו בשיר אותה נשמה יתירה אותו משהו מיוחד שאנו קוראים לו השראה, ותוצאתו לדעתי היא נפש השיר או נשמת השיר." ובכן השיר מתבדל מהפרוזה בנשמתו. נשמה זה לא דבר שאפשר לייצר במבחנה או להציג במעבדה בניסוי מדעי שכל אחד יכול לחזור עליו בפני קהל. (לכן אמרתי שתשובתו מעין מטאפיסית). ואולם שימח את לבי ברעיון (שמקורו בבו) כשכתב: "עדיף שהיצירה שהיא חלק מנשמתו של היוצר תתקיים בעולם מאשר תחדל מהיות. שאם תגרום הנאה ולו רק למעט אנשים הרי שעשתה את שיוצרה ייעד לה. " אני נזכרת כעת בסבתי יוהנה האריס ברנדס, שאהבה לכתוב, וכנראה אף אחד לא התייחס לכך אז. ולא הייתה אז מרשתת. וכתבה את קורות חייה בכפר באובראולה, ואחר כך כתבה את "בין שתי מלחמות עולם" (בגרמנית) ותיאור עלית הנאצים וכיצד נמלטה מגרמניה. וכל זאת במאות דפים מודפסים על מכונת כתיבה. מחציתם באינסטיטוט להיסטוריה של המדינה בפרנקפורט, ומחציתם במכון ליאו בק. ובאמת נשמתה שרדה שם. ואני - שזכיתי לראות אותה רק פעם אחת בחיי, ולא הכרתי אותה משפחה היטב, מודה על מזלי כל יום על עליית האינטרנט ועל מזלי שהביא לי את "נשמתה" אף כי בגיל מבוגר. (את סיפורה שתורגם בעבורי לאנגלית הכנסתי באתר ליטרטורה כי כאן זה לא יעלה באתר). ולסיום - פעם אכן "גידולי נשמותיהם" של האנשים נותרו במגרות. ולפני כן מעטים מאוד ידעו לכתוב. והיו הדברים הולכים לאיבוד וכתובים אולי רק בעולמות הרוחניים (איזה כיף לכתוב כאן באתר הצורה במילים האלה באופן טבעי). והיום יש לנו אתרים וכל אחד יכול להתבטא. וזה נפלא. ואת הכותב חיפשתי בגוגל ומצאתי שהוא משורר וכותב מסות בתחום הביקורת הספרותית. האתר שלנו הוא טוב ואין בו שטויות ואני מרוצה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם כאן הכניסו לי את הוירוס שסופר מהתחלה. איך ידעו שאריאלה זו אני ? רק לי עשו כך ? [ליצירה]
- [ליצירה] הגדרתי כקטע כי אין בו לדעתי את היופי או המתק של השיר. יש כאן ביקורת או ראִיה. למרות שיש דימויים חיצוניים כמו בריכות הדלוחים וכולי. היה בי כעס. לא רציתי לקרוא לכעס שלי שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אנשים לא יודעים, אבל שקיות ניילון למשל, כשהן צפות בים, נראות לצבי הים (אלה שעדיין קיימים בעולם) כמדוזות, מעדן. ואז הצבים בולעים את השקיות ואז הם מתים. fact. אני פשוט משתדלת להשתמש במתינות בשקיות, עד כמה שזה ניתן, אפילו "למחזר" אולם לדעתי צריך לשים פחי זבל מיוחדים לדברים הללו. הייתי יכולה לכתוב על כך הרבה מאוד. [ליצירה]
