צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אני מזדהה אך אין להוציא את משה רבנו מהקשרו. ככל הידוע לי רק השומרונים שומרים היום את דת משה של החומש (והם גם טוענים שהיהדות נקבעת לפי האב) כך שהיית צריך להביא כדוגמה את עזרא והוא הגיע לארץ ישראל רק עם כתב רשות מהמלכות ולא בכיבוש.
שבת שלום.
[ליצירה]
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
[ליצירה]
כן. שמעתי שהפסיפלורה חומר מרגיע. אבל יפה כל כך. ממרפסת ביתי רואים את דרך נמיר, והצמח הזה שהופיע כאילו מאין, רק מכיוון ששמתי כמה גרגרים באדמה, מתנה נפלאה של העולם ללא קשר אלי, בלי כסף, בלי ףמעצב צמחים וכולי, והפרחים היפים שלא ידעתי שהם כאלה. בן אדם יכול להיות פרופסור למדע הכי מורכב בעולם (לא אני) ולא לדעת שיש צמח צנוע כזה בשם פסיפלורה עם פרחים כל כך יפים. ועל זה כבר אמר ודבריו לנצח אמת: "כי אראה שמיך, ףמעשה אצבעותיך ....." שבת שלום.