ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- אַל תֵּלְכִי פְרַנְצֶ´סְקָה
- אִמְרִי שָלוֹם (נפשי הגרה מכאן)
- לִחְיֹות ֹשִבְעִים ֹשָנָה
- א.בראונינג, Theocritus, ..from the Portuguese
- לירן בריח יסמין
קשור אלי
- [ליצירה] "דמו דוהר לשוא במיתרים" איזה דימוי. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] תאור יפה ומעניין. הטבע. הגוף. החלום. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. החיים מורכבים מרגעים, וכל עוד אנו חיים, מוס שוקולד, מוס שוקולד .... זה מה שקובע. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף ק. טעות עשית כשאיחדת את שירי עם שירך באתר http://www.sign4y.org. ובניגוד להסכמתי לאיחוד הלא קדוש הזה. ביקשתי ממך בפירוש לא לאחד את השירים. וכעת אומר לך בפירוש: שיר זה הוא שיר על אישה מוכה. זאת אישה ששמים אותה גבוה על איצטבא, אם היא תזוז היא תיפול ותישבר. והיא לא הגיעה לשם בעצמה. מישהו שם אותה שם. זאת אישה שאינה יכולה לזוז, אולי אין לה מכונית, אולי היא קשורה, זאת אישה שלמעשה כלואה בביתה ואם תזוז היא תיפול ותישבר כי שם אותה הגבר כאגרטל על איצטבא במקום גבוה ומסוכן עבורה ועליה להיזהר. ובנוסף, הגבר שדד את פנימיותה ולא נותר ממנה הרבה, רק שאריות. וזה כתוב בשיר בפירוש "שאריותיה" ומה הוא עושה בשאריותיה ? הוא חובט אותן. וכך כתוב: "והיא כבדה, לזוז לא יכולה והוא חובט בה את שאריותיה." כל זה מתרחש בבית של המשפחה האידיאלית הזו. אולם כלפי חוץ - איזה יופי, ששון ושמחה, כולם משבחים ומקלסים, היא השולחן, הבית, היא כבוד, איזו בעלת ביית. וחוץ מזה, היא גם חתיכה לא נורמלית משהו, כל כך נשית - "ריח של אישה על ירכיים", וגם הוא הגבר מנצל אותה עד הסוף , את המסכנה שכלואה למעלה על האיצטבא כבדה ולא יכולה לזוז ורק שארית - בלילה הוא עושה בה את מעשיו. אני ביקשתי ממך לא להשתמש כך בשיר .עשית מעצמך צחוק כי אינך קורא שירים עד הסוף, רק באופן סלקטיבי, והתעלמת משורות קובעות לגבי המשמעות, ובמיוחד מהשורה "והוא חובט בה את שאריותיה" שאינה משתמעת לשתי פנים. אני מציעה לך להסיר את השיר משם. ליאורה שבת שלום [ליצירה]
- [ליצירה] אמילי ומסר: יש מחלה בעולם. מה שאנו רואים במקומותינו אינו ספציפי לארצנו. אלא שאנו חיים את חיינו כאן. בכל העולם זה מתרחש. ובאשר לחוויה שעברתי - האמת ? דמיינתי לעצמי שאני נמצאת בבלגיה באיזשהו יריד ...... [ליצירה]
- [ליצירה] לפרידמן אז מה הוא אמר ? זה קאנון שמופיע בויקיפדיה. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%91%D7%9F איך נדע מהי דעתך אתה אם לא נידע מהי דעתו ? מוכרחים לקרוא עיתון ? [ליצירה]
- [ליצירה] יש מספר בתי קפה (בנהריה ?) שסוגרים להם את השולחנות על החוף (לא ישתמשו בחוף) כי הצבים מטילים שם. אך הם מתנגדים. ויש גם דיונות יפות שגם בהן לא יטילו יותר ביצים. קדיש לצבים. [ליצירה]
- [ליצירה] הבעיה תוקנה והיצירה מופיעה בשלמותה [ליצירה]
- [ליצירה] שי מאמי, אתה הורג אותי בחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. קח בחשבון שהקליטה של תמונה היא בלתי מבוקרת לחלוטין מאשר הקליטה של מילים ולדעתי מתפזרת במוח לא באופן לינארי (כמו משפט ארוך, טורי), אלא כמו פיצוץ כמו אבן שנופלת למים ושולחת מעגלים לכל הצדדים. הדוגמה שבוודאי רוב המדינה ורוב העולם ראה היא הדוגמה כעת במהומות במצרים שם רואים איש עומד בידים מורמות למעלה מול טנק ופשוט יורים בו והורגים אותו כשאנשים מסביב רואים. התמונה הזאת הקפיצה מיליארדי צופים. אם זה היה מאמר כותב המאמר היה יכול להשתמש במילים כאלה או אחרות, להטות את הקורא בעד או בנגד, להכניס בפנים שילובים של תירוצים או הסברים. אך כך יש פשוט התרשמות ישירה וגם רגשית מאוד חזקה. אבל ללא מילים. [ליצירה]
