צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים.
לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה).
זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720
בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן.
כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול.
[ליצירה]
התנועה הפמיניסטית
התנועה הפמיניסטית הרסה לי את כל ההנאה משירים יפים כאלה. שיר כה יפה, כה ציורי וטהור ונקי כרוח המדבר. וליאורה רק חושבת -איזה אגואיסט, נתן לה להשקות גמלים. גמלים !! ועוד על הידים אצעדות כבדות ומכבידות. ועוד שואל אותה בחוצפתו אם לא קשה לה. ואחר כך הוא מתייחס אליה כאל מוצג מפרפומריה שצריך לבשם לו ולהאיר לו ולעשות לו טוב.
ומה אתך ? מדוע אתה לא עוזר לה ?
ותארו לכם שמדובר אם איני טועה ברחל אמנו או בדומה לה. רחל, סמל לעמנו המנוצל בעולם ובהסטוריה אשר גם היא בחייה נצל אותה אביה ולאחר מותה בני אחותה ניסו לרצוח את בניה.
והשיר עצמו כה יפה באמת יפה.
ליאורה
[ליצירה]
ואני תוהה תמיד היכן מתגורר אביבסתיו שלנו, אם הוא מתגורר ברחוב מגובב בתים ואת השמיים רק רואם כשביל מצומצם מעל הכביש או אם הוא גר על רמה נישאה ומשקיף משם לפלאי הבריאה או שיש לו ראי נפש מסתורי ובו הוא מתבונן כמו בבריכת קסמים. כמה יפה וכמה רומנטי. רק חבל שהיו צריכים ליפול אלף כוכבים ע שנגיע לכוכב האלף ואחד.
באמת רומנטי ויפה.
[ליצירה]
נ.ב.למצלול. בקשר ל"עִיבְרוּת". כן, זה עלה בדעתי אם כי איני יודעת אם שנינו מתכוונים לאותו הדבר. אני מתכוונת למשפט "משוט בארץ ומהתהלך בה" וביצירה מופיע במשפט "ויש ימים ביער עד נשוט ונהלך". אך לא תמיד זה מתאפשר ואין זה עקרוני לי. איך שיוצא.