צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תודה מיכאל. אני מנקדת כשאני חשה שהיצירה מפסיקה להיות יצירה על רמת המקאמה והופכת לשירה. לעתים היצירה נפתחת ברמה נמוכה מדי לטעמי מכדי להיחשב כשירה פרופר ואז הניקוד נראה לי מיותר, סתם ניקודומאניה. ואז מגיעים למקום שדורש את הוספת הניקוד. אני קצת אולד פשנד.
שבת שלום.
[ליצירה]
למצלול.חלק מהתרגום לא הופיע. כעת תיקנתי. או אולי זה רק דרך המחשב שלי ? אני פותחת את היצירה וחסרות בה שורות ואז, כשהיא כבר על מחשב ה"צורה", אני מתקנת מחדש. מכל מקום כעת היא מותקנת כהלכה.
[ליצירה]
פאתוס יקר. יפה הפירוש שלך. אני השתדלתי לא להיכנס לאינסוף הפירושים ופשוט תרגמתי ככתובו והעמדתי פנים שהיא מדברת בשמו של רובה .... זה הידיד ובן הלוויה של הגבר והצייד. אך המשך הפירושים בדרגה שניה ושלישית, דהיינו מהמשוררת אל הרובה ומהרובה אל בן הלוויה של הגבר ומבן הלוויה העברה לבת לוויה לאישה וכולי וכולי לא נכנסתי כי זה לאינסוף. ובאמת רואים שאתה נכנס לשם ואני מניחה שמפרשים ומבקרים רבים נכנסו לשם. קראתי שבימי חייה רק 7 יצירות שלה התפרסמו. ובסך הכול היא חייתה כרווקה, בבידוד, כמעט לא יצאה מביתה. קשה לדעת איך פועל מוח של אישה מחוננת בשנים ההן לפני 200 שנה ואיך הוא מחווט ואיזה נתיבים יש בו ... זו יצירה שמראה את שני הקטבים האולטימטיביים בנפש ... האחת מראה את מה הייתה יכולה להיות לבן זוגה, והשניה מראה את הטרגדיה - חייה אינם בידה ואין לה את הכוח למות ...