יונים הסתובבו בשברון לב
סביב צמרות כרותות על הכביש
זרוקות בגיבוב ענפים ושריגים
כקברים ירוקים.
חתולים הציצו בהן
במבט צונן ומכוון, גם הוא ירוק,
ויש מהם ששיחקו במחבואים
בסובך
 שעדיין הדיף ריח חיים שנגוזו
אחד שלף משם גוזל ביש מזל
כולו נוצות ופרפורים,
מטעם, לעיני אמו הציפור.
האדמה כבר נרצחה מזמן
אם כי עדיין לא ידעה זאת
כסלו נפרש על רקיע צחיח
והגשם התמהמה,
פרחי גן עדן  שתולים,
התעצמו בחצרות הבתים
מסיחים דעתי כביכול
מייסורי העצים הנובלים
בפרברי העניים,
גוועים בגומות יבשות.
ואני נסעתי לקנות
שתי שישיות בקבוקים
של מים מותפלים
ובדרכי הרהרתי
כי בלילה אחמוק
עם מספריים ואקטוף,
אבזוז מהפרחים ההם
הזורחים בחצרות
אסתיר בדירה ואהנה
מהיופי הגנוב,
ואהרהר בצמרות הקצוצות.