[ליצירה]
גמני תשרי-מאזניים... אבל למה מזל גרוע???
חוצמזה אצלי הכי שווה.. נולדתי יום לפי ערב סוכות (י"ג) ככה שחוגגים לי כמה ימים רצוף, כי תמיד בגלל החג המשפחה באה, ואז יוצא שחוגגים לי גם ביומולדת עצמו וגם בערב החג וגם בחג בבבוקר, ובכלל כל סוכות שרים לי היומיומולדת...
[ליצירה]
: )
בנית את זה על אחד השירים היותר-יפים שיש. וכתבת מצוין..! מרגש לקרוא את זה. כשהופכים את ימי ההולדת לתפילות ולא ל"אז מה אם חלפה עוד שנה/ בגלל זה מוכרחים מתנה"..
שיהיה במזל. ובשעה טובה. כל השעות טובות, ושתהיה זו במיוחד.
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
תגובה למ. סבתא
קודם כל, תודה על התגובה האוהדת.
ולגבי סוגיית סיווג הקטע -
פה נכנס הדיון מהי שירה. אני מודה שבקיאותי בנושא היא דלה, ואני מסתמכת רק על ידיעותי כחובבת המילה הכתובה והחרוזה.
אני מאמינה שבעידן המודרני החוקים שמאפיינים שיר (משקל, זרימה מסויימת, חריזה) הורחבו ונמתחו, ותחת ההגדרה של שירה יכולים להתקבץ יצירות שונות זו מזו במבנן הטכני.
בכל זאת, בחרתי להגדיר את הקטע שלעיל כ"קטע" בכדי לא להיות צמודה כלל למערכת חוקים, מצומצמת או מורחבת ככל שתהיה, בצורת ההגשה.
כך יכולתי לנקוט חירות גדולה יותר בבחירת המילים, בשינוי המקצב ועוד.
בגדול- משתדלת ללמוד ללכת לפני שאתחיל לרוץ :-)
[ליצירה]
מקסימה אחת
קראתי את השיר שלך, ומיד חזרתי לרשימת היצירות שלך וקראתי כמה מהן (את האחרונות) ברצף.
את כותבת נהדר, את מרתקת. פותחת צוהר לתוך עולם מלא - אבל אני שחסרה את מפת הקוד, יודעת שאת המילים אני אמנם לא מבינה, אבל את הדמעות שפתאום זורמות לי על הפנים - אני מבינה ועוד איך.
[ליצירה]
הרשה לי להיות טכנית בלבד
אהבתי את העובדה שיש לך סגנון מגובש (יחסית) בהגשת יצירותיך.
ניתן לזהות את החתימה האישית. הסרבול המכוון (או שלא?), זה שדורש לקרוא לפחות פעמיים כל משפט ולגלות בו משמעויות נוספות, שבקריאה ראשונה אולי פוספסו.
הרבדים - בהסרת כל שכבה מתגלה עוד אחת, אוצרת בתוכה מטענים נוספים, הצובעים את המילים בגוונים נוספים.
העומק.
האומץ.
ואפסיק כאן.
[ליצירה]
פלונית כי"ח
נראה לי שפספסת משהו.
מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)??
כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
הפעם תגובה יותר מהראש
יש משהו ביצירותייך ש'תופס' אותי כל פעם מחדש.
אם אנסה לדייק ולהגדיר מהו - כנראה זוהי היכולת המופלאה להביע במס' מילים מדוד ומדוייק כ"כ הרבה שאצור : הבית הראשון, לדוגמה.
המתח שנוצר בין הריחוק, לכאורה, במילים המדודות לעוצמה המבוטאת על-ידם, משמש כשדה מגנטי ענק המושך אותי קרוב-קרוב פנימה.
(ניסיתי להגיב מהראש והלב שוב התערב...)