[ליצירה]
גמני תשרי-מאזניים... אבל למה מזל גרוע???
חוצמזה אצלי הכי שווה.. נולדתי יום לפי ערב סוכות (י"ג) ככה שחוגגים לי כמה ימים רצוף, כי תמיד בגלל החג המשפחה באה, ואז יוצא שחוגגים לי גם ביומולדת עצמו וגם בערב החג וגם בחג בבבוקר, ובכלל כל סוכות שרים לי היומיומולדת...
[ליצירה]
: )
בנית את זה על אחד השירים היותר-יפים שיש. וכתבת מצוין..! מרגש לקרוא את זה. כשהופכים את ימי ההולדת לתפילות ולא ל"אז מה אם חלפה עוד שנה/ בגלל זה מוכרחים מתנה"..
שיהיה במזל. ובשעה טובה. כל השעות טובות, ושתהיה זו במיוחד.
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
עליתם עלי...
אצלנו, בארץ "לעולם לא" גם בעת האמש - יש שמש.
מסתבר שכאן, זה עובד אחרת.
הממ, מה נעשה?
אולי נעביר את הקטע לסיווג נונסנס?
אגב, ההורים שלי (וונדי ופיטר פן) מוסרים ד"ש.
[ליצירה]
הפעם תגובה יותר מהראש
יש משהו ביצירותייך ש'תופס' אותי כל פעם מחדש.
אם אנסה לדייק ולהגדיר מהו - כנראה זוהי היכולת המופלאה להביע במס' מילים מדוד ומדוייק כ"כ הרבה שאצור : הבית הראשון, לדוגמה.
המתח שנוצר בין הריחוק, לכאורה, במילים המדודות לעוצמה המבוטאת על-ידם, משמש כשדה מגנטי ענק המושך אותי קרוב-קרוב פנימה.
(ניסיתי להגיב מהראש והלב שוב התערב...)
[ליצירה]
"על התגובה"
כמה הערות בנושא תגובה ליצירה.
מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן -
האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"?
הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב.
לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים.
כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית.
אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי.
אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר.
[ליצירה]
פלונית כי"ח
נראה לי שפספסת משהו.
מה בין עשר המילים שכתובות לעיל - לסטיגמה, הכללה, ובנים (ברבים)??
כאן יש קול יחיד של מישהי שדוברת את עצמה, ממקום שבו החוקים ואיסורים אינם אורחים קרואים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount