[ליצירה]
גמני תשרי-מאזניים... אבל למה מזל גרוע???
חוצמזה אצלי הכי שווה.. נולדתי יום לפי ערב סוכות (י"ג) ככה שחוגגים לי כמה ימים רצוף, כי תמיד בגלל החג המשפחה באה, ואז יוצא שחוגגים לי גם ביומולדת עצמו וגם בערב החג וגם בחג בבבוקר, ובכלל כל סוכות שרים לי היומיומולדת...
[ליצירה]
: )
בנית את זה על אחד השירים היותר-יפים שיש. וכתבת מצוין..! מרגש לקרוא את זה. כשהופכים את ימי ההולדת לתפילות ולא ל"אז מה אם חלפה עוד שנה/ בגלל זה מוכרחים מתנה"..
שיהיה במזל. ובשעה טובה. כל השעות טובות, ושתהיה זו במיוחד.
[ליצירה]
חחחחחח
הלבד הוא ערס! גדול... אפשר להמשיך את הרעיון בזה שהבדידות היא פריחה, והשניים התאהבו...ואז המחשבה שאפילו ללבד ולבדידות יש בן זוג מכניסה לכזה דיכאון שיושב מול המחשב ואוכל גלידה עם תפוצ'יפס- חנון כזה... אחד כזה שיודע כל מה שאפשר לדעת על העולם.
[ליצירה]
אז ככה:
זה סוג כתיבה שבחיים לא הייתי מגיעה אליו.
לא רק בגלל העושר הלשוני, אלא בעיקר בגלל היכולת הזאת להעביר תחושה X בלי שהמילה תגביל אותה או תצמצם אותה.
אני לא יודעת *בדיוק* איזו סיטואציה אישית זה בא לתאר אבל אני בטוחה שהרבה אנשים ימצאו ביצירה הזאת את ה"פעימה" שלהם.
לי זה הזכיר פעימה של לידה. של התחדשות חיים.
עדיין לא חויתי. עדיין לא ממש יודעת. אבל זה נראה לי זה.
בהצלחה פה :)
[ליצירה]
מקסימה אחת
קראתי את השיר שלך, ומיד חזרתי לרשימת היצירות שלך וקראתי כמה מהן (את האחרונות) ברצף.
את כותבת נהדר, את מרתקת. פותחת צוהר לתוך עולם מלא - אבל אני שחסרה את מפת הקוד, יודעת שאת המילים אני אמנם לא מבינה, אבל את הדמעות שפתאום זורמות לי על הפנים - אני מבינה ועוד איך.
[ליצירה]
אכן אפלטוני
כשהם היו בני 16 הקשר היה אפלטוני. את יודעת - "ידידות".
אבל כשהוא היה ב"הסדר" והיא בשירות לאומי , הם קלטו שיש כאן משהו קצת מעבר....
[ליצירה]
"על התגובה"
כמה הערות בנושא תגובה ליצירה.
מתוך היותי קוראת (בעיקר) באתר זה, וכותבת (מדי פעם), עולה בי שאלה לנוכח תגובות מסוימות ליצירות המתפרסמות כאן -
האם אפשר להגיב ליצירה משהו ברוח -"אני חושב/ת שאת/ה טועה"?
הרי יצירה מורכבת מתמהיל רב-רובדי של רגש, הלך נפש ורוח, סיטואציה, גירויים פנימיים וסביבתיים וכיו"ב.
לנוכח עובדה זו, אני תוהה על תגובות המתייחסות ל"נכונותה של ה'אמת'" המובאת ביצירה, וההתייחסות ליצירה כאל במה להבעת דעה אישית של היוצר בעניין מסויים.
כשאני קוראת יצירה אני מקשיבה להדהוד שהיא יוצרת בי, לא ברמה המילולית, השכלית.
אני משתדלת להאזין, למנעד הרגשות שהיא מעוררת בי ולמקומות שמוארים לפתע בתוכי.
אין כאן *אמת* אחת. אין מה שהוא *נכון* יותר.