צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מחזוריות והתפתחות יפים מאוד אשר מובילים את הקורא כחלק מהיצירה הנוסף לתוכנה, והסיום אשר מעלה לתחיה מחדש את היונה "בלב ילוד נבואי". [ שורה שניתן לנחש את משמעותה בדרכים שונות]. והייתי מוסיפה - ללא קשר ליצירה - ורק באשר לדימוי ולצבע הלבן:
ויש יונה לבנה אחת
שוכנת, נכמרת ונשמרת
בלבם האדום של בני העדה
הזהב השחור של בת ישראל
וארץ מולדת
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ללא ספק אין המין השני רגיל לראות עצמו בראי האישה. לדעתי אין במדינה יוצרות שהציגו את הגבר באור שונה מהאור המקובל של - כמו למשל שירה של שרית חדד - הפרח בגן הגבר.
וגברים אומרים שטויות שלא יתוארו כשקוראים יצירה זו, ועוד יצירה נוספת שלי שאינה באתר הנוכחי והיא למעשה יצירת מחאה על המתרחש במדינה בימינו.ונמצאת ב- http://www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=9257.
אומרים שטויות לא מפני שהם שטותיים, אלא מפני שאין להם באותו רגע תשתית רעיונית להגיב בצורה נבונה ותבונית והם מגיבים כמו ילדים.
לגבי ההחלטה בין נאנח לבין גונח.
אני כלל לא חשבתי על השלכות של מעשה תשמיש - דברים כאלה אני משאירה לאתרים אחרים אשר שם (אני חיה כחילונית אך כנראה שאני לא) מתוארות פעולות פיזיות בצורה גרפית ובלתי רוחנית ולעתים דוחה.
ומסיבה זו לא בחרתי במינה "גונח". בחרתי במילה "נאנח" כדי להראות את כוחה של האישה, כאשר הגבר משתמש בה לעיצוב כל עולמו, היא הכלי והקרקע שבתוכו הוא מכה שורש, והיא גם המקום שבו הוא מסוגל לנוח בתום יום מפרך או חיים קשים, הוא נאנח - פורק מעליו את הכאב והעייפות ונרדם.
שיר זה הוא שיר מחאה ושיר זיכרון לכל אישה שלראשונה בחייה וכעת בסופם מספרים עליה בחדשות, ברדיו ובעיתונות ובטלוויזיה לאחר שנרצחה בידי בעלה.
לפעמים אני חושבת שגורלן היה טוב יותר אם לא היו חיות בתוך תדמית כללית חברתית שכזו של התמסרות עד התבטלות לבן הזוג.
[ליצירה]
הגדרתי כקטע כי אין בו לדעתי את היופי או המתק של השיר. יש כאן ביקורת או ראִיה. למרות שיש דימויים חיצוניים כמו בריכות הדלוחים וכולי. היה בי כעס. לא רציתי לקרוא לכעס שלי שיר.
[ליצירה]
ליאורה דברה על גוש 6679 ליד ארסוף ושפיים !!!! אשר מהיום שהיא מכירה את עצמה מנסים בכל מיני דרכים לגזול אותו ממשפחתה.
וכתבה על כך ב
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=21532
עם פירוט דברי השופטת וכולי והלינקים שמופיעים שם בכתבה, ואפילו התעצבנה שם והציעה את האדמה למכירה למיליונר ערבי מי שלא יהיה, כי כאשר האדמה תשתייך לערבי ברור ששלום עכשו תצא להגנתו, מה שהיום אינם עושים, רק מגינים על הקיבוצים.