צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אנשים לא יודעים, אבל שקיות ניילון למשל, כשהן צפות בים, נראות לצבי הים (אלה שעדיין קיימים בעולם) כמדוזות, מעדן. ואז הצבים בולעים את השקיות ואז הם מתים. fact.
אני פשוט משתדלת להשתמש במתינות בשקיות, עד כמה שזה ניתן, אפילו "למחזר" אולם לדעתי צריך לשים פחי זבל מיוחדים לדברים הללו. הייתי יכולה לכתוב על כך הרבה מאוד.
[ליצירה]
לסופר סתם
לא בטוחה שזה אירוני. וביצירה הזו יש שתי שורות "כמו רבקה לעין" והשורה הקובעת "איה מחמל נפשה" שבאמת לא תכננתי אותה ולכן היא קובעת כי הופיעה מעצמה. ורוצה לומר, שכל אשה יורדת לעין שלה, במודע או שלא במודע. ולכל אשה צריך שיהיה את אליעזר שלה, השדכן האלקי, שיחבר אותה עם מחמל נפשה. ובכל העולם מסתובבות נשים ששואלות "איה מחמל נפשי" ואני מניחה שגם גברים, ( אליעזר יצא למלא שליחות בעבור יצחק.) אלא שבחלום שאני מתארת אני יורדת אל העין ומסתכלת ומסתכלת ואין שם אדם. ולמילה עין שני פירושים, מעיין, וגם עין שמסתכלת סביב סביב.
[ליצירה]
אבל קבר יהיה לך רוז הקטנה, את תהיי לסמל ותופיעי בעיתונים ובמותך אולי תפני תשומת לב למאות ואלפים ילדים שחיים ללא כבוד מהוריהם. ויהי זכרך ברוך. ושלא נצטרך ושלא נדע ...
[ליצירה]
איזו הזדהות מיוחדת מן הלב ...
משה נשלח בתיבה על היאור ומשו אותו מן היאור והיה לו קשר עם מים ואת הים הוא חצה לשניים. ואולי חלק מהסמליות הזו היא עניין הגמגום, הפה שנפער ונסגר ואינו מוציא מילה. כמו הדג, אשר חי במים ואת קולו לא שומעים וכאשר מושים אותו רק פותח וסוגר באלם.