סִכּוּם מַצָּב  (8.8.2014)

עַד שֶׁאֲנִי קָמָה בַּבֹּקֶר
וּמְסַיֶּמֶת אֶת  עִנְיָנַי 
כְּבָר מֵתוּ אַלְפֵי אֲנָשִׁים
וַתִפְרַח נִשְׁמָתָם
אֵי שָׁם בַּמִּדְבָּר אוֹ בִּקְרָב
אוֹ בְּרָעָב אַחֵר וְנוֹרָא
וּמֵאוֹת אַלְפֵי פָּרוֹת נִשְׁחֲטוּ
וְגַם הָעֵצִים מֵתוּ וְנֻסְּרוּ
עַד שֶׁאֲנִי קָמָה בַּבֹּקֶר
וּמַצְלִיחָה לְהִתְרוֹקֵן מִצְּרָכַי
וּלְהוֹרִיד אֶת הַמַּיִם