יוֹנֵק הַדְּבַשׁ שוּב שָׁר מִתַּחַת חַלּוֹנִי
שׁוֹקֵד עַל שְׂפַת פִּרְחֵי הַמְּשׂוּכָה
וּמַעְתִּיר צְלִילֵי פִּנּוּק נֶעֱלָסִים
אֶל צוּף פִּיּוֹת מִתְלַהֲטִים בְּאַרְגָּמָן
עַל בְּדַל אָזְנֵי בְּקוֹל בָּהִיר קוֹרֵא לי
"קוּמִי, בֹּקֶר  כָּאן" -
סוֹרַק בָּבַת עַינִי בְּיוֹם אָפֹר לְלא יִחוּד
בְּפַס שֶׁל  צֶבַע מְמֹרָט סָגֹל  נוֹהֵר
בַּחֹרֶף עִם הַגֶּשֶׁם וְהַכְּפוֹר
אֵלַי טוֹרֵחַ, בָּא לִתֵּן לִי עֹז
זֶה הַזָּעיר הַמְּחֻצָּף
חָטוּב   כְּיַהֲלוֹם  
מוֹתָרוֹת שֶׁל   הַבּוֹרֵא  אֲשֶׁר פִּזֵּר
בְּרֹחַב יָד בְּעוֹלָמוֹ מִתּוֹךְ תֵּבַת הָאוֹצָרוֹת
"אֲנִי עוֹד כָּאן" הוּא מְשׁוֹרֵר לִי "אַל תִּירְאִי !
עוֹד לֹא בָּא הַיּוֹם".


* הערה: הכוונה ל"צופית"