יום א ז` באייר תש"ח 16.5.1948
שהתקיימה בתל אביב
נוכחים: חברי הממשלה: ד. בן-גוריון, מ. בנטוב, פ. ברנשטיין, הרב פישמן, א. ציזלינג, א. קפלן, פ. רוזנבליט, ד. רמז, ב. שטרית, מ. שפירא, מ. שרתוק.
ד. הורוביץ, ז. שרף.
ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
נפתח את הישיבה הראשונה של הממשלה הזמנית. נשמע דו"ח ממשה שרתוק. אני מניח כדבר מובן מאליו, אם כי אין על זה החלטה: כל דיבור בישיבות אלו בין שהוא חשוב או לא, הוא בהחלט סודי ואיש אינו רשאי למסרו אף לאיש, גם לא לידידיו הכי-קרובים ולאנשים הכי נאמנים, כי אלה הם עניניה של המדינה ולא של האנשים המשתתפים בישיבות אלו.
דו"ח על המצב בחזיתות
ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
המצב בתל-אביב ידוע - הרעשות. אין לי פרטים מההפצצה האחרונה. הבוקר נהרגו ארבעה פועלים בנמל. העבודה נפסקה לשעה קלה. נתתי הוראה שידאגו להמשכת העבודה, כי זה ענין של הצלת הישוב. כרגע מפרקים נשק.
מנגב יש לנו ידיעות קשות. הטורים המצריים מתקדמים מהדרום. יש ידיעה שלא נתאמתה על נחיתה ימית בסביבות מג`דל. בנגב פוזרו כרוזים הדורשים מהיהודים להכנע. שיירה של 200 מכוניות הגיעה לבאר-שבע. בעמק הירדן מרעישים אותנו מתותחים. הוקל הלחץ בדרך לירושלים ובסביבותיה. כבשנו את לטרון, אבל הוציאונו משם. בידי הערבים נפל שלל - אחד התותחים חדשים, מכוניות משוריינות אחדות. הלילה כבשנו מחדש את לטרון, את דיר איוב, קאבב. הלחץ רפה - הם העבירו, כנראה, חלק מכוחותיהם למקום אחר. כבשנו כמעט את כל ירושלים, מלב הכנסיה ...... והעיר העתיקה. העיר העתיקה נצורה על ידי היהודים כמעט מכל הצדדים. היהודים בעיר העתיקה נצורים על ידי הערבים. נכבש מקום שיש לו ערך רב - אלנבי ברקס בדרך לארמון הנציב. לא ברור מה גורל הארמון. הוא היה צריך להיות של הצלב האדום. אם יימסר לצלב האדום - לא נפגע בו. בצהריים הגיעה ידיעה לא מוסמכת, שהוא כאילו בידי הערבים. אם כן - ניקח אותו. עטרות פונתה בשלום. כולם הועברו לנוה-יעקב והתבצרו שם. בכפר-עציון לא נשארה משפחה יהודית. אנשי רבדים ועין-צורים נלקחו בשבי. משואות יצחק נלחמה עדיין הבוקר. הצלב האדום מטפל בשבויים ונראה כי שלום להם.
הטייס המצרי שהופל נחקר ומספר, כי הפליטים הערבים מהארץ מפיצים סיפורי זוועה על היהודים: שוחטים, אונסים ושודדים. הם מספרים על אפסות הכוח היהודי. בשבילו היתה זו מכה לדעת, שהיהודים עומדים.
המצב חמור בעיקר מחוסר נשק. האופטימיזם השורר בירושלים מוגזם - אין הם יודעים את המצב בכל הארץ. בעמק הירדן חמור מאד המצב.
אין די רובים. אין נשק כבד. קבלנו תותחים אנטי-אוויריים, הם פועלים ומפחדים מפניהם. סיפרו לי בשדה התעופה הבוקר, שבפעול התותחים פחדו המטוסים לצלול וטסו בגובה רב. כאשר התקלקל התותח - צלל המטוס וזרק את מטענו.
לאניה נושאת התותחים קרה דבר משונה. האנגלים תפסוה, הביאוה לחיפה והחזיקוה שם עד חצות 14.5. אין ספק שהם ידעו, שיש בה נשק. כל הנשק הכבד שלנו אלו הן מרגמות, אנו דלים וריקים בנשק כבד. חילקנו את התותחים האנטי-אויריים. המומחים דורשים שלא לפזרם יתר על המידה - חטיבה צריכה לכלול 6-5 תותחים.
מספר המגויסים כבר עולה על 30 אלף, אולם מזוינים כ40%- בלבד מחוסר רובים. הם מרעישים בתותחים ואוירונים ומשתמשים בטנקים ולנו יש טנק אחד ומספר של טנקים למחצה מאנגליה. מחר יוצאים שני אנשים לחו"ל לזרז עד כמה שאפשר. בינתיים התברר שחסרים אמצעים. בעד נשק מוכרחים לשלם בדולרים במזומן. עשינו סדור עם הקרן-הקיימת שיש לה עוד אוצר של דולרים. באירופה בלבד יש לנו 30 אוירוני קרב. העברתם קשורה בתחנת חניה בדרך. נצטרך, כנראה, לפרקם ולהעבירם באוירונים גדולים. ברור שהפירוק וההרכבה יקחו זמן. נחוץ לנו כוח אוירי גדול. אילו יכולנו להפציץ את דמשק, רבת-עמון וערי מצרים - יתכן שהיינו מפסיקים את כל העסק. הם מפציצים שדות תעופה, רוצים למנוע מאתנו בסיס אוירי. עלינו לבצר את שדה התעופה שלנו בעקרון. האוירונים שברשותנו מנוצלים בשביל הובלת מזון למקומות נצורים, שמספרם פחת עכשיו.
מלבד הדברים שנרכשו באמריקה ואין עדיין חשבון עליהם (חלק גדול נמצא כבר בדרך, בתוך זה הרבה כלי רכב), עשינו חוזים באירופה על 19 מיליון דולר. מזה שילמנו 15 מיליון. דברים שלא שילמנו בעדם לא כל כך דחופים בשבילנו.
שאלת הים חמורה מאד. למצרים אין כוח ימי גדול, אבל משהו יש לה. אניה שאין לה דגל מוכר היא הפקר. המצרים איימו להטביע אניות עולים. לדעת היועץ הימי שלנו (יהודי אנגלי שהתקשרנו אתו רק לתקופת הכהונה של הממשלה הזמנית) ומומחים אחרים הדגל שלנו הוא דגל אם ממשלה אחת בלבד תכיר בנו. כמובן, אין זה מבטיח מפני המצרים, כי הם לא הכריזו מלחמה.
אם תהיה לנו אפשרות לרכוש אוירונים וציוד כבד לאחר שעוד ממשלות יכירו בנו, תעמוד באופן חריף מאד שאלת הדולרים. אם כי ענין ירושלים הוא חמור מאד והוחלט שג. מאירסון תעסוק בירושלים - הגעתי למסקנה שענין הדולרים הוא כה דחוף, שהיא תצא מיד לאמריקה. היא פעלה באופן מוצלח מאד - שום איש לא השיג מה שהיא השיגה. היא יכולה להגיד להם מה הביאה תרומתם - בעזרתם נרכשו רובים, מקלעים, מכונות כבדות, אשר חוללו מהפכה בזמן האחרון. היא תגיד להם שאנחנו מותקפים ונחוצים לנו אוירונים וטנקים. בטוחני שבמשך שבוע תקבל את 15-10 מיליון דולרים שנחוצים לנו.
אין ספק שנוכל להחזיק מעמד עד הגיע העזרה. אולם דעת כל אלה המטפלים בשטח זה היא, שהענין שלנו כרגע הוא לא הגנת נקודות ואי-פינויין אלא להכות את האויב, לפגשו. ואל תזדעזעו אם תשמעו שנעזבו נקודות. נוכל לעמוד יותר משבועות אם נקבל 80% מהנשק שכבר נקנה ועוד כמה אוירונים. לדעתי, נוכל ללמדם לקח כזה שיזכרוהו לדורות. אולם עכשיו המצב חמור מאד.
בענין ירושלים היו חילוקי דעות חמורים מאד. דרשתי להבקיע את הדרך. המומחים סבורים שזה אי-אפשר במצב הנוכחי. שלחתי אתמול איש ובקשתי ממנו תכנית איך לעשות את הדבר. הוא יצא לדרך והביא תכנית, אשר נתקבלה על דעת כולנו. לפי תכנית זו שאפשר להחזיק בדרך בכוח פחות משהוחזק עד כה. הוא הציע שיירות לא גדולות מדי ורק בלילה. השיירה הגדולה האחרונה הצילה את ירושלים - אלמלא נשלחה היתה ירושלים רעבה ללחם. אולם כעת שיירות גדולות אינן באות בחשבון. המכוניות צריכות להיות מהירות. לפי תכניתו מסדרים עכשיו שיירה. יש תקוה שהיא תבוא ותלך בעוד שלושה ימים. הדרך נמצאת בידינו. היום עברה שם שיירה צבאית שלנו. כנראה, נצטרך לכבוש את כל השטח וגם את רמאללה. הצבא הבריטי דרש מאתנו לא להתקיף את רמאללה כל זמן שהם בסרפנד. עתה הם יצאו ונכנסו ערבים.
שר העבודה והבינוי מ. בנטוב:
בר אש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
יש, אבל איננו יכולים להוציא אף אוירון מהארץ. האוירונים הכבדים שיש לנו בחו"ל נחוצים לנו להבאת מטוסי קרב.
התיקים
ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
עד עתה דובר על 12 תיקים: ערבים ומשטרה - שיטרית, משפטים - רוזנבליט; ירושלים - הרב פישמן; תעשיה, מסחר, אספקה - ברנשטיין; עליה - שפירא; עבודות, עבודות ציבוריות, כוח האדם - בנטוב; חקלאות - ציזלינג; תחבורה - רמז; כספים - קפלן; פנים - גרינבוים; חוץ - שרתוק; בטחון - בן-גוריון. כל הסידור הזה נעשה בלי גרינבוים ואינני יודע מה הוא יאמר. יכול להיות ערעור בענין התיק של שטרית. הרב פישמן מציע להוסיף על ירושלים - דת; אשר לתיק הבטחון הודעתי שלא אקבלהו באופן סופי עד שלא יבוררו כמה פרטים שהם בשבילי תנאי לקבלתו ובכלל להשתתפות בממשלה. יש שאלה של הרב לוין שטרם הוצע תיק בשבילו. הודעתי למעונינים שאנו נדון בשאלות אלו.
שר העליה ושר הבריאות מ.ח. שפירא:
אני מציג את שאלת הרכבת המנגנון. כל אחד עושה לפי ראות עיניו.
שר הדתות ונפגעי מלחמה י.ל. הכהן פישמן:
דרשתי וחקרתי והתברר לי שיש מחלקות שכבר החלו בעבודה. ויש אנשים שכבר קבלו תיקים. אינני מתרעם על כך, אולם רואה אני שאני היחידי יתום (ד. בן-גוריון: היית בירושלים!) - כן, אני יודע את הקושי. עשיתי היום הכל כדי להביא את גרינבוים וראיתי שלפי שעה אין סיכויים. אני רוצה למסור לכם שדברתי עמו והוא מקבל את התנאים. הוא חוזר לעבודה. ורק אני נשארתי בלי תיק. את ירושלים נתנו לי מבלי לשאול את פי. בכלל, היתה תכנית שזה יהיה ענינה של גולדה מאירסון. ירושלים יקרה לי מאד, אך לא אקבל אותה. לו ידעתם את ההתעללות בענין זה (ד. בן-גוריון: האיש קבל נזיפה חמורה) - זה כבר לא יועיל. אני דורש את תיק הדת. אין לי טענות למפ"ם - טענותי מכוונות למפא"י. דרשתי סגנים לתיקים ידועים. אמר לי בן-גוריון: אתה רוצה סגן לתיק שלך? אמרתי שכוונתי היא רק לתיקים חשובים. אמר לי: תיקך חשוב מכל. אילו ידעתי שלא כן - הייתי מוציא מסקנות מענין זה בישיבת הועד הפועל הציוני.
מזכיר הממשלה ז. שרף:
לסדר הדיון: הערב מתכנסת מועצת המדינה לדיון בפקודת ייסוד המדינה. אם הממשלה לא תכנס עכשיו לדיון זה - לא נוכל להביא את הפקודה למועצה.
שר החוץ מ. שרתוק: להבהרת הענין: עניני דת במדינת ישראל כוללים לא רק דת ישראל?
שר האוצר א. קפלן:נבקש את הרב פישמן להביא לישיבה הבאה תכנית והסברה מהו תיק לעניני דת.
הוחלט: לדחות את המשך הדיון עד לבואו של גרינבוים, אך לא למעלה משבוע ימים.
דיון בענין הכינוי לחברי הממשלה הזמנית
שר החקלאות א. ציזלינג:מתנגד למלה "נגיד" בגלל הטעם הטוב. ביהדות יש מושג של נגיד - "א. איד א נגיד". אני מציע לבחירה שני שמות שגם להם יש הד בעבר: מורשה (היו מורשים לתנועה הציונית) או נאמן.
שר החוץ מ. שרתוק: אני רוצה לדבר לא נגד ההצעה אלא נגד הנימוק. מחצית הישוב העברי הם ילידי הארץ. אין להם כל אסוציאציה עם המלה "נגיד". ובתוך המחצית השניה רבים יהודים תימנים, גרמנים וכו` שאף להם אין אסוציאציה כזו. יכול להיות שמלה זו משתמעת ממנה איזו התרברבות, אבל זו מלה עברית יפה, צלילה נאה. "נאמן" אינו מתקבל על דעתי, כי יש מושג של "טראסטי" - נאמן על פקדון; "טראסטישיפ" - נאמנות.
שר האוצר א. קפלן:מציע לנהוג ככל העמים. אם זו ממשלה, הרי חבריה מיניסטרים.
בשבילי זו שאלה מצפונית. במדינת ישראל לא אקרא בשם זר - מיניסטר.
ב. שטרית: מציע שם שישנו בתנ"ך - שר.
ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:
אין לזה שום שייכות למצפון. אך אחשוב לתעודת עניות אם ניקח מלה מגוחכת - מיניסטר. יש שתי מלים בעברית - שר ונגיד. אינני מקבל את הנימוק נגד נגיד. יש לזה צליל יפה, הד מימי הביניים. בטוחני שאחרי חודש ימים הציבור יתרגל למלה זו. .
בחירת ד"ר ויצמן כנשיא מועצת המדינה
ראש הממשלה ושר הבטחון ד. בן-גוריון:הציע להביא לאישור מועצת המדינה הצעה לבחור בד"ר ויצמן כנשיא המועצה.
שר החקלאות א. ציזלינג:
אנו מתנגדים לבחירה זו עכשיו. כשתהיה האספה המכוננת - תהיה בחירת קבע. אין לעסוק עכשיו בבחירה כשהמועצה היא מוסד מורכב.
שר העליה ושר הבריאות מ.ח. שפירא:
לא יתכן שאיש זה, שלו החלק המכריע במפעל הציוני לא ייבחר בישיבה הראשונה של מועצת המדינה הזמנית.
בתשעה קולות נגד שניים (מ. בנטוב, א. ציזלינג) הוחלט להביא למועצת המדינה הצעה לבחור בד"ר ויצמן כנשיא המועצה.
הישיבה ננעלה.
