.JPG)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שכנה שלי הייתה *שם* והיא הראתה לי, ביום השואה, טלאי צהוב אמיתי. מזכרת (מצמררת). מעניין מה הם היו אומרים. יישר כוח [ליצירה]
- [ליצירה] אם הצלחת להגדיר את עצמך כך, דיינו [ליצירה]
- [ליצירה] הדס. אבל כעת זה לא ימי שלישי כמדומני. וחוץ מזה שאלה סתם - איך ידעת על הכתר הכפול ? הרי את כמדומני (שוב) ילדה קטנה ? [ליצירה]
- [ליצירה] אירופה המאוסה רוקדת ושרה שומרת על עצמה מתייפיפת מול המראה תוכה לא כברה ברה לא כתוכה מיהודים התרוקנה וזר לא יכנס בה רק הפועל הערבי יסחוב שקי המלט רק הזכר הערבי יקסום לנערותיה אירופה הז--ה מבבל יושבת על מים רבים ציפורים זרות עוד יטוסו בשמייך הכהים [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לדוד. זה רומן ארוך עם עלילה מפותלת במספר תת עלילות [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד [ליצירה]
- [ליצירה] לסופר סתם לא בטוחה שזה אירוני. וביצירה הזו יש שתי שורות "כמו רבקה לעין" והשורה הקובעת "איה מחמל נפשה" שבאמת לא תכננתי אותה ולכן היא קובעת כי הופיעה מעצמה. ורוצה לומר, שכל אשה יורדת לעין שלה, במודע או שלא במודע. ולכל אשה צריך שיהיה את אליעזר שלה, השדכן האלקי, שיחבר אותה עם מחמל נפשה. ובכל העולם מסתובבות נשים ששואלות "איה מחמל נפשי" ואני מניחה שגם גברים, ( אליעזר יצא למלא שליחות בעבור יצחק.) אלא שבחלום שאני מתארת אני יורדת אל העין ומסתכלת ומסתכלת ואין שם אדם. ולמילה עין שני פירושים, מעיין, וגם עין שמסתכלת סביב סביב. [ליצירה]
- [ליצירה] ערב סוכות, שהקב"ה יוציא אותך מעבדות לחרות גלעד. אמן. 2.10.2009 [ליצירה]
- [ליצירה] הדס. במפגש היוצרים שי דודיס הציע לכתוב יצירה על תמונת ילדות. ובמקרה שלי - שאני תמיד מסתכלת קדימה ולא אחורה - זה בלבל אותי והחלה משתלשלת היצירה הארוכה הזו שיש לה עוד חלק אחד שאינו גמור. השטיח הוא כמו שטיח החיים והדורות. לא רק השטיח שלי. באשר לשורה 12 - בימים ההם לא היה אולטראסאונד ולא ידעו מה יהיה מין הילוד. אני הייתי לבסוף בת יחידה. אבא נתן לי שם שני את שם אמו. [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים. לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה). זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720 בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן. כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול. [ליצירה]
תגובות