צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
כשתהחלתי לקרוא את זה הרהרתי ביני לביני שהיא כותבת יפה גם כשכותבת על דברים מציאותיים. ובהדרגה התחיל החומר "לנזול" והופיעה אותה דמות וחשבתי לי שגם כאן יש מספר מישורי מציאות אחד על רעהו ולבסוף, כשרחצה ידיים, הבנתי שהייתה בבית קברות.
[ליצירה]
התנועה הפמיניסטית
התנועה הפמיניסטית הרסה לי את כל ההנאה משירים יפים כאלה. שיר כה יפה, כה ציורי וטהור ונקי כרוח המדבר. וליאורה רק חושבת -איזה אגואיסט, נתן לה להשקות גמלים. גמלים !! ועוד על הידים אצעדות כבדות ומכבידות. ועוד שואל אותה בחוצפתו אם לא קשה לה. ואחר כך הוא מתייחס אליה כאל מוצג מפרפומריה שצריך לבשם לו ולהאיר לו ולעשות לו טוב.
ומה אתך ? מדוע אתה לא עוזר לה ?
ותארו לכם שמדובר אם איני טועה ברחל אמנו או בדומה לה. רחל, סמל לעמנו המנוצל בעולם ובהסטוריה אשר גם היא בחייה נצל אותה אביה ולאחר מותה בני אחותה ניסו לרצוח את בניה.
והשיר עצמו כה יפה באמת יפה.
ליאורה
[ליצירה]
ואילו אני זכיתי לראותך
במכנסיים קצרים וסנדלים
יושב בביתך כאיש משפחה
אוכל, אולי סלט חצילים,
ואף פעם ומעולם לא סיפרתי
ולא אמרתי מילה
לא לנילי,לתום,ובודאי לא לך,
מהי עבורי השירה.
ורק את פניך אזכור,
טובים כרגבי אדמה
ותלתלים שהיו פעם זהובים
ועיניים של מילה טובה
נוח בשלום על עפרך
נתן יונתן מאוולון
בדוגית זהב ומפרשי משי
לשם יישאוך הפיות.
[ליצירה]
איזה שיר יפה - עבורי. רואה את הנערה בעיניו של הגבר ומה היא עבורו. זה אינו שיר על יצרים או תשוקות או שתלטנות - מין אור בהיר על מצב ויש בו סוג של השלמה וקצת עצב.
יש פתגם carpe diem שמשמעותו היא שהרגע הוא הרגע, לחיות את הקיים.
[ליצירה]
רגע ארצי חילוני אקזוטי ושירי של מומחה לדיקור. מה אפשר לעשות ? ככה זה. כמו שאומרים: שעשה אותנו חורים ונקבים ... שאם ייסתם אחד מהם יהיה אסון ...דוקא בנוי יפה ובהיר והבנתי את הכול.
[ליצירה]
הדס - הכתם הצהוב סימן במקור את המילה "הגנת" אשר רב המילים הביא בשתי צורות ואני לא הבנתי למה הכוונה במילה השניה עד שלבסוף אבן שושן הסביר שזו אותה מילה אלא שמנקדים בשתי דרכים. וכעת לאחר שהיצירה מופיעה ללא תקלות אני לא מתכוננת להיכנס ולערוך פעם נוספת רק כדי להסיר את הכתם הצהוב. שיישאר שם.
[ליצירה]
אם הבנתי את מה שאתה כותב (אם הבנתי...) הייתי מוסיפה שכתוב שבמקום שבעלי תשובה עומדים דתיים רגילים לא עומדים. וזה לעניין האנשים הספונים כפי שתיארת אותם. כשאני הולכת ברחוב ואם מגיח מולי שומר מצוות לבוש במדים השחורים וכולי והוא מייד מסובב ראשו לעבר השני ואולי עושה טפו טפו, (נגד השטן? נגד היצר ? נגד עין הרע?) אז עם מה הוא מתמודד. תורת ישראל שאצל הדתיים היא כל כך קשה ודורשת - מה היא שווה אם אין בה התמודדות עם היצר וחיים בעולם הזה שאומרים "ברא כדי להיטיב, ברא כדי להינות?"
תגובות