צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תשובה לשואלים. כן. זה התאים להם. הם יכניסו את זה לספר יצירות וירשו לי לקנות עותק בשנים עשרה וחצי סטרלינגים שזה זול יחסית למה שעושים בארץ בעבור הזכות להתפרסם.
[ליצירה]
מים זוכרים הוא עקרון הרפואה ההומיאופתית אשר לפיו מרטיטים מים עם חומר, מוציאים משם מאית ומוזגים בבקבוק חדש, מרטיטים, וכן הלאה, עד שמגיעים למצב שבו אין במים כלום, כאילו פרודה אחת תיאורטית או שום דבר ממנה נמצאת בכל מימי האוקיינוסים, ועדיין המים מרפאים כי המים זוכרים. זהו עקרון ההומיאופתיה. ולי נראה שאם כך הדבר כל מים שבעולם זוכרים את הכל ואולי מסוגלים גם לרפא את הכל שהרי הם הורטטו באופן טבעי, על ידי גלי הים, מטס הארץ והסתובבותה במהירות עצומה סביב עצמה וסביב השמש בחלל. ויש בכך גם סתירה לעקרון ההומיאופתיה.
וזה העיקרון של המים הזוכרים.
[ליצירה]
Imho a distinction should be drawn between an unclean soul and an unclean body.
And it is seen i n this work.
Both consider the woman`s *body* there unclean.
But their thoughts and minds are different.
[ליצירה]
ליאורה דברה על גוש 6679 ליד ארסוף ושפיים !!!! אשר מהיום שהיא מכירה את עצמה מנסים בכל מיני דרכים לגזול אותו ממשפחתה.
וכתבה על כך ב
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=21532
עם פירוט דברי השופטת וכולי והלינקים שמופיעים שם בכתבה, ואפילו התעצבנה שם והציעה את האדמה למכירה למיליונר ערבי מי שלא יהיה, כי כאשר האדמה תשתייך לערבי ברור ששלום עכשו תצא להגנתו, מה שהיום אינם עושים, רק מגינים על הקיבוצים.
[ליצירה]
לצחית יקרה, את לא הראשונה. בני אמר לי "זה סתם מילים לא מחוברות ואין בזה כלום." "הקודם" [התכוון ל'שכנה שלי יושבת במרפסת'] אמר, "היה יותר טוב." כך שאני מקבלת את דברייך ברוח טובה. האמת - כבר אמרו לי לא לחרוז, ואמרו לי לא להאריך, ועוד דברים אמרו לי. לא ברורה לי הקונצפציה הכללית של מהות השירה בדור שלנו, אני חושבת - אולי טיפות טיפות של מיצויי מחשבה או הגות.
אלא שלדברייך, חושבת אני גם שאני פשוט מורגלת למחשבות ארוכות ומורכבות. בימינו לא נראה לי שאורך שורה יכול להיות יותר מ 13 מילים, כך מציעים המתמקצעים למיניהם וכך גם בערך אורך הכתוביות מתחת לטלוויזיה. יוצרים של פעם שהיו כותבים באריכות לא היו מתקבלים היום ולדעתי בעוד כמה עשורים כלל לא יהיו מובנים והעברית שלהם תיהפך בהדרגה למעין ובדומה לערבית הספרותית של היום, שתי שפות יווצרו (תיווצרנה ?). אחת עונתית ואחת ספרותית "קלאסית" ואחת משהו באמצע.
תגובות