צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
מעבר לכך. יש גס. יש ארוטי. יש אוהב. ולאף אחד מהם לא התכוונתי. האמת היא שהדיון הזה עוזר לי להבין אתך מה שכתבתי. כי מי שצריך בלילה ליפול על המיטה רצוץ כאבן מעמל היום היא האישה המתוארת בשיר ולא הגבר. ובשום פ]נים לא חשבתי על האהבה היפה המתוארת ברבים מהשירים של כותבי האתר כאן. אני פשוט תיארתי את האישה מנקודת מבטו של סוג מסויים של גבר, אשר מגדיר אותה רק דרך הצרכים של עצמו. ואילו ה"נאנח" היא תוספת של הכותבת, שהיא אישה [אני] והיא מרחמת על הטיפוס הזה, שאותי הוא דוחה. לא בא בחשבון שום דבר הקשור למין או סקס בין עם מחוספס או עדין במקרה הזה. זו תמונה מכיוון אחר לחלוטין.
אבא שלי ז"ל, שגם הוא היה טיפוס דומיננטי, אך נאור ובלתי כפייתי, היה אומר שעם אישה יש לדבר ברכות, ואישה היא כמו פרח בדש הבגד, מלבישים אותה בגדים יפים ומתנאים בה. טוב. אני מניחה שיהודים של פעם עוד שרד בהם החינוך היהודי.
[ליצירה]
ללגור וגם לאברהם. ייתכן שהתייחסתי בכוללניות גם מתוך התרשמות ליצירות קודמות שלו ועל כך הסליחה. מתנצלת. אברהם שיין כותב יפה מאוד. והוא גם כותב מהבטן - בלי הנחות. אלא שהוד מעלתו המוות מסתובב הרבה ביצירותיו - וגם כן בלי הנחות ובלי רומנטיקה. משהו גברי כזה שלא מפרגן לעצמו.
אני לכשעצמי מנסה לחיות כאילו אני בת אלמוות. (אף כי אי פחדנית ונזהרת). פעם אמרה לי מישהו דתייה עד מאוד שאנו מסוגלים לחיות בכלל כי הנשמה בת אלמוות היא ולכן אינה מאמינה בחדלונה.
תגובות