.JPG)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לך ושיהיה פסח כשר ו*שמח*. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] איזו הזדהות מיוחדת מן הלב ... משה נשלח בתיבה על היאור ומשו אותו מן היאור והיה לו קשר עם מים ואת הים הוא חצה לשניים. ואולי חלק מהסמליות הזו היא עניין הגמגום, הפה שנפער ונסגר ואינו מוציא מילה. כמו הדג, אשר חי במים ואת קולו לא שומעים וכאשר מושים אותו רק פותח וסוגר באלם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה ראשים כאלה. הוא צריך להודות לך ולא להיפך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה טוב. מעניין איזה שפה דברו אז.ממש כמו אז כן עכשיו. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקר - תן לרוח לפוח ותנוח - הקיץ חם וקשה וכשישובו שיריך כי שוב ישובו תתאושש. [ליצירה]
- [ליצירה] בבה בובה חביבה - מלבד הביטוי "אושר אקראי" שלא היה נראה לך - לי אישית לא נראה שהשפלתי את השכנה המבוגרת, אשר הצעיר המתבונן מהקומה השלישית מתפלא לאושרה אשר אכן *אקראי* הינו כי זה לא אושר של ארנק או הזמנה של כרטיס תיאטרון, זה קליק של רגע. וכשהצעיר אומר וְעַל פָּנֶיהָ הַבָּעָה - עֶרְגָּה כָּזוֹ עוֹד לֹא רָאִיתִי גַּם לֹא עַל פְּנֵי יַקִּירָתִי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ בַּמִּטָּה לדעתי יש פה רגע גדול ומכובד. כי אותה אישה על מרפסת חיה מאוד מאוד. גם התגובות של הקוראים הצעירים חביבות ונעימות. באשר לאביבסתיו, לדידי יכול להרשות לעצמו במה שנוגע לי כל מיני lapsus lingua ואין לו כוונות רעות. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. מישהי באתר אחד בקשה מהמשתתפים להביא שיר שאפשר להקריא ליום ההולדת השבעים של אימה. והביאו מספר יצירות וגם את זו, שמסתבר שהיא ידועה בארצות האנגלית ודי "מותָגית" ומופיעה בהדפסות על מפות וצלחות וכיו"ב. ותרגמתי לי. כי אכן זו יצירה משובבת נפש ועושה טוב על הלב. [ליצירה]
- [ליצירה] כן.אפשר לצטט.זאת המדינה שלנו. אם מותר להציע - לקרוא גם על היהודי הציוני ועל השופטת [ליצירה]
- [ליצירה] לאודי יקר. כנראה שעל כך נאמר "הכול לטובה". מי היה מאמין, כשהשליכו אבנים על אליעזר בן יהודה ועל ילדיו, שהשפה העברית תהווה נס מוכח שאין להכחישו. וגם היום, למרות הפרופסור שכתב ספר והיה לו ראיון בטלוויזיה והוא טוען שאנו מדברים ישראלית ולא עברית - למרות דבריו אנחנו כן מדברים עברית. השפה הישראלית, אם היא קיית בכלל, מלבד חידושיה - ואני מדברת על שפת הרחוב ושפת השטויות ברבות מתוכניות הטלוויזיה הישראליות, היא שפה בעלת מעט מאוד רבדים, ומי שאינו מכיר את העברית של פעם, ומי שלא למד בחינוך החילוני (כן, בימים ההם) גם דף של תלמוד פעם בשבוע, וגם משנה, ואפילו כתב רשי, וגם נבחנּו על כך בעל פה כמדומני, בבחינות הבגרות - אלה אינם יודעים עברית - הם מדברים בשפת החרטוטים והשמירטוטים, ואם נפגשים במשפטים תקניים הרי אלה משפטים מתורגמים שאנו קוראים במשפטי הכתוביות המתורגמות הטלוויזיוניות . אף אחד לא יכול לגנוב את העברית מאתנו. ראו למשל את הגברת מדונה שלמדה קבלה באמריקה. ואת כל האסכולות שגנבו או אמצו או נכסו את תורת הקבלה מהיהודים על פי דרכן. ומה כבר הם יודעים ? הרי רק מי שכל ארון קודש טמון במוחו (לא אני) מכיר את העברית על בוריה על כל רבדיה וכל האסוציאציות שלה וכל הפרשנויות שלה.(וחבל שיש היום ביניהם כאלה כאלה, שמדברים רק אידיש ומתכחשים למדינת ישראל ולצה"ל.) קראתי לאחרונה תגובה שהעבירו באינטרנט, של ערביה ישראלית קוצפת, שאמרה שהמדינה איננה שלנו ואנו דבר לא עשינוולא פעלנו *מלבד השפה העברית*. תארו לכם שגם אישה או נערה זו, שכל העולם מסית אותה נגד המדינה שהעניקה לה חירות והשכלה וחשבון בנק ואינטרנט וחופש דיבור ואין מָלים אותה ולא סוקלים אותה ומשתדלים לא לרצוח אותה על כבוד המשפחה וכולי וגם לנהוג במכונית בעצמה ולבדה מותר לה - אפילו נערה או אישה זו - וכל אישה היא אחותי - אינה יכולה להתכחש לעובדה שהשפה העברית כאן היא. זה הנס שלנו. חג שמח לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] הרבה מאוד כאב לב מבוטא כאן, כאב לב על הטבע ההרוס וכאב לב על ההתקפות על המדינה. השורה "ארץ הצבא והצבר" אומרת הרבה מאוד, לדעתי, שורה מאוד מוצלחת, וייתכן שאת שתי השורות שאחריה הייתי מסירה או שותלת במקום אחר ביצירה. [ליצירה]
תגובות