.JPG)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- היתה עונתית וחולפת
- הטרובדורים כבר חצו מזמן
- הזמן כבר לא שלי
- longleat, by L.S.Bernstein
- פרוסט- Fire & Ice
קשור אלי
- [ליצירה] שמחתי שנראה לך אביבסתיו. זאת היצירה שסיפרתי לך עליה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוסף, רק תדע ששיר זה כתבה מישי לפני אולי יותר מעשרים שנה. אז לא כתבתי שירים ווגם כל מספר שנים ניקיתי את המגירות. בערך כשבוע לפני ששמתי את היצירה בצורה, במיטה לפני השינה, צנח עלי השיר מזכרוני כמו מטבע לתוך חריץ של מכונה. קמתי בבוקר ולאחר התלבטות קצרה ושמתי באתר. בשיר במקורו היה כתוב "במים ובדולח קומלת" אך זו אינה ההטיה הנכונה של הפועל והחלפתי ב"נובלת". אולי אם הייתי שלונסקי ואלתרמן הייתי מרשה לעצמי את ה poetic license. [ליצירה]
- [ליצירה] על מה כתבת ? [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להיות כתוב שם: בלי מתים זולגים אבל התוכנה של האתר לא מאפשרת לבצע תיקונים [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מיסטיקה. מלאכת הבריאה - החכמה האלקית ודרווין, במחזור חיים בזעיר אנפין של חוגלה אחת ..... [ליצירה]
- [ליצירה] מתאר אותו בדיוק. אין מה לעשות רק להתחפש אליו בדיוק [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורי, לדעתי שום גן יפה אינו צומח מעצמו ללא טיפוח והגנה. וכבר מצינו שאפילו הנסיך הקטן ידע שהוא חייב להגן על השושנה שלו, עדינה ובלי קוצים. ההיית משער לעצמך שגן שושנים יכול להופיע יש מאין באמצע מדבר למשל ? ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לבקר. [ליצירה]
- [ליצירה] לאריאן - את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד כאן, לא לעורכים ולא להוצאות ספרים, לא למעניקי פרסים ולא לכותבי ההיסטריה הספרותית. ולכל אחד יש את הכישרון הקטן שלו שמתבטא באלפי צורות. לאו דוקא בכתיבה. לי נראה שהיכולת ליהנות מספרות ולאהוב ספרות שווה ואולי גם עולה על יכולתו של יוצר לכתוב. כבר כתב שייקספיר: many a flower are born to die unseen - פרחים רבים נולדו ומתו אלמונים. להצלחה בכתיבה יש משקל גם למזל ולהכרת האנשים הנכונים.. [ליצירה]
- [ליצירה] צר, צר מאוד על מה שקרה. נראה לי שהמשוררת, חתן פרס ישראל, שזכתה במאבק על מלכות הכיתה בביצת הבוהמה והיחצנות הישראלית שהתהבבדידותה בפסגתה. הדיכאון כמו חלודה מאכל את הנפש. הרי יש דברים נוספים בעולם, אם רק מוכנים לוותר קצת על המקום הראשון באולימפיאדה של התרבותניקים. יש חברים, יש ילדים, יש אהובים, יש עצים וחתולים וטבע, ולמי שיש לו תפילה יש גם אב בשמיים. ובנוסף קיימים לכולם כעת גם פורומים ובלוגים ופופוליזם אין מי שלא סבל. אבל יש סוגים של סבל שאינו קיים ושאנחנו מייצרים אותו בתוכנו ללא טעם כי פשוט לא מוכנים לוותר עליו. כמו גירוד של עקיצה של יתוש. חבל. היינו יכולים לקרוא יצירות נוספות שלה. [ליצירה]
תגובות