צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
פאתוס יקר. יפה הפירוש שלך. אני השתדלתי לא להיכנס לאינסוף הפירושים ופשוט תרגמתי ככתובו והעמדתי פנים שהיא מדברת בשמו של רובה .... זה הידיד ובן הלוויה של הגבר והצייד. אך המשך הפירושים בדרגה שניה ושלישית, דהיינו מהמשוררת אל הרובה ומהרובה אל בן הלוויה של הגבר ומבן הלוויה העברה לבת לוויה לאישה וכולי וכולי לא נכנסתי כי זה לאינסוף. ובאמת רואים שאתה נכנס לשם ואני מניחה שמפרשים ומבקרים רבים נכנסו לשם. קראתי שבימי חייה רק 7 יצירות שלה התפרסמו. ובסך הכול היא חייתה כרווקה, בבידוד, כמעט לא יצאה מביתה. קשה לדעת איך פועל מוח של אישה מחוננת בשנים ההן לפני 200 שנה ואיך הוא מחווט ואיזה נתיבים יש בו ... זו יצירה שמראה את שני הקטבים האולטימטיביים בנפש ... האחת מראה את מה הייתה יכולה להיות לבן זוגה, והשניה מראה את הטרגדיה - חייה אינם בידה ואין לה את הכוח למות ...
[ליצירה]
תמיד תודה הדס.
נ.ב. יש לי שתי הודעות אישיות שלא יכולה לפתוח (מי ששלח שידע) מלבד שיר שהמחשב מחק ולא יודעת אם זה מנחם (כי זהיה שיר חזוני כזה) או התוכנה.
[ליצירה]
את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה.
.
[ליצירה]
אני סתם לא הבנתי לא לכאן ולא לכאן ולתומי אני מפרשת שמישהו בימינו מזדהה עם הטרגדיה של המלך שאול, מלך בעל כורחו, ודחוי על ידי הרואה. אמנם יש ביצירה דברים שנסתמו ממני אך פסחתי עליהם כמו על השריטות בכיסא המלך ...
תגובות