צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
זה כתוב יפה ורב מזלך שיכולה את ליהנות ממראות הסתיו באשר את נמצאת. ואני שגרה בעיר על שפת הכביש הגדול מגיפה את החלונות ומפעילה את המזגן או המאווררים.
כשאני קוראת יצירות של אישה שיש לה אמונה טהורה, כמו של ילד המתבונן בעינים גדולות פקוחות משתאות ועל פניו אין חיוך אלא תמיהה, והקב"ה הוא "אתה האוחז במכחול ימים", אני מתפעלת ממשהו נוסף שאינו קשור לכתיבה. ערך מוסף מוסף.
כל טוב.
[ליצירה]
החיפוש אחרי הנפש התאומה, ה soulmate, שמחפשים אותו כמו מוכי אמנזיה, אולי פגשו בו בגלגול קודם ושכחו בגלגול הזה ומחפשים בין הטיפות, שֵׁם, מקום, ניחוח ולא יודעים מה.
[ליצירה]
נוגע ללב. טיפה ארוך מדי, כי הרגש חזק ואולי התקשת להציג אותו בפחות מילים. והפיתרון הרי מצוי בשיר עצמו, במילים:
"לגלות מחדש
את כול מה שלא היה לי אף פעם"
איך אפשר לגלות משהו שלא היה קיים מעולם ?
מבדידות
[ליצירה]
מזלנו שהעברית היא שפה איזוטרית שמועטים השולטים בה באמת. קחו לדוגמה את תורת הקבלה ותורת הסוד - עד כמה שהשרישו אותה באומות אחרות הרי שלא יהיו מסוגלים לעקוב אחרי כל משמעויותיה. שלא לדבר על כך שהמילים משמשות גם בכתבי קודש ובתפילות ובמשנה ובתלמוד וכולי ובכל מקום שם הן עומדות הן מדיפות ריח אחר בגן אחד שלם.ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. יש אומרים עברית שפת קודש ואין לדבר בה. ואני שמחה שהתמזל מזלי ואני דוברת עברית, ובודאי אבות אבותי אחורנית עד לחורבן בית שני (וגם איני יודעת באיזו שפה השתמשו הם אז) תוהים למילים היוצאות מפי והנכתבות כאן בחשמל ובויברציה ואולי הנפשות מתאספות בתור ואומרות - נחכה לשעת לילה וכשתישן נפציר בה שתלמד גם אותנו.
[ליצירה]
לפרידמן.
מספרים שגדולתה של ג'יין אוסטין הייתה בכך שכתבה רק על חומרים מהחיים. היא הייתה רווקה, לא נשואה, חייתה כמדומני לצד אחותה, אולי כמו התוכונה שהיו מביאים לתוכון המגעיל רוצח הנשים שכל כך עצבן אותך (מדוע ?)
והצליחה ג'יין אוסטין לברוא מהעולם היומיומי ואני מתארת לי הצייקני והדתי (כמדומני גיסה היה כומר, אך לא קתולי) עולם המדבר באנושיות האדם באשר הוא.
מכל מקום, מאיר, רק תחליף את המילה תוכונים במילה גבר, אישה, אז תראה שאישה שבעליה מתים, אומרים עליה שהיא קוטלת גברים, וגבר שנשותיו מתות, בסיפור הזה מכל מקום - שמדבר רק בתוכונים, יקנו לו תוכונה חדשה, כי כל אחד צריך לחיות ממשהו.
אז יש אנשים שרואים בסיפורים את דפי זהב. ובתוכון אולי צלי תרנגולת בגריל.
ויש אנשים שרואים כל מיני דברים בהם.
אתגר לך - כתוב נא אתה סיפור ואנו כאן באתר נקרא אותו בעניין.
תגובות