צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
תודה.יש להודות לעורכת שטרחה וקראה ובחרה.
צר לי עליו מאוד מאוד. במיוחד שכעת לאחר מסע הבאתם של החללים שומעים אמרות שכעת לא כדאי יותר להחליף חיילים בשבויים. כאילו המדיה שאבה את הכל לכיוון של גולווסר ורגב ז"ל וכלום לא נשאר לגלעד.
[ליצירה]
מזלנו שהעברית היא שפה איזוטרית שמועטים השולטים בה באמת. קחו לדוגמה את תורת הקבלה ותורת הסוד - עד כמה שהשרישו אותה באומות אחרות הרי שלא יהיו מסוגלים לעקוב אחרי כל משמעויותיה. שלא לדבר על כך שהמילים משמשות גם בכתבי קודש ובתפילות ובמשנה ובתלמוד וכולי ובכל מקום שם הן עומדות הן מדיפות ריח אחר בגן אחד שלם.ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. יש אומרים עברית שפת קודש ואין לדבר בה. ואני שמחה שהתמזל מזלי ואני דוברת עברית, ובודאי אבות אבותי אחורנית עד לחורבן בית שני (וגם איני יודעת באיזו שפה השתמשו הם אז) תוהים למילים היוצאות מפי והנכתבות כאן בחשמל ובויברציה ואולי הנפשות מתאספות בתור ואומרות - נחכה לשעת לילה וכשתישן נפציר בה שתלמד גם אותנו.
[ליצירה]
ל-אנוכי ק. אני חושבת שעינת היא משוררת גם כשכותבת פרוזה והקטע הזה יצא ממקום של שירה ולא פרוזה ועל כן הדברים שאתה (את ?) מציינ(ת) כחסרים לא שייכים שם לעניין. רק הרגע, מגע האבנים , הוויה מתמשכת.
תגובות