צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
כן.
פעם כתבתי יצירה כשהייתי צעירה ואני זוכרת רק את חציה.
לא ייתכן שלא אראה יותר
את נפתלי בן יעקב, אבי,
שצל דמותו לנצח יתלווה,
אל הימים הנותרים לי בלעדיו.
גם בדמיון וחלומות נמנע ממני,
לו רק יונח לי פעם לחבקו
ואם גם אתעורר בבוקר ואזכור
שמת הוא ונמק באופל בור.
- את השאר איני זוכרת. מעין סיכום ? וזאת התגובה לתגובתך.
[ליצירה]
על לא דבר.
ל"ילדה בחצאית" קראו "מלכה'לה", והיא אמרה לי את זה בשבוע בו היה הפגוע הנורא בבית לית. הייתי אז מורה לאנגלית בשני מקומות, בבית ספר של השלום [לא אנגוב בשמות] ובמכלללה דתית לאומית. הילדים בבית הספר של השלום (כיתת תיכון) בקשו ממני שנעשה שעור על הפיגוע ואמרתי להם שאני לא יכולה להפוך פיגוע לחומר פדגוגי [באנגלית]. אמרתי להם - "בשעת מחנך .?" והם אמרו שהמורים שלהם לא מדברים על הדברים האלה. באותו ערב (בערב ביום הפיגוע) המורים היו צריכים ללכת לגיבוש במועדון - ולמחרת שאלתי בחדר המורים "הלכתם ?" והם אמרו שכן. שאלתי "איך ?" מישהו ענה לי "אבל שילמנו". ויומים אחרי כן הייתי במכללה והייתי מבואסת - זה לא מילה. והמזכירה מלכה'לה שאלה אותי מה קרה - וסיפרתי לה. והיא אמרה לי:
"ליאורה'לה, את לא יודעת שאנחנו יהודים ? שזה הגורל שלנו 2000 שנה ?"
זהו. הלב נשבר. יש כאן שני עמים, עם החילונים ועם היהודים, וכל אחד פונה הפוך מרעהו, וכל אחד דוקא נעשה קיצוני יותר, והדור שלי היה בר מזל במידה שלא תתואר.
[ליצירה]
שלום ילד
נכנסתי לדף יוצר שלך וראיתי את הססמה ואני מניחה שאם כתבת והתלוננת יש לך סיבה. טוב. לא חושבת שהייתה כוונה לפגוע. אלה תרגילים. מוזרים בהחלט אמנם. אני מעולם לא כתבתי חמשירים והם נבעו מהעט עד שנדהמתי. אך היה בטוח שללא סיבה טובה גם לא אכתוב כאלה יותר ולא תהיה לך סיבה נוספת לכעוס. החברים האלה מחפשים מטלות לגרד מתחת לאדמה, ממש קשים שעורי הבית שלהם. כל טוב ולילה טוב.
[ליצירה]
לא הייתי מתרגמת דווקא את היצירות האלה, הן קשות בעיני ולא ממש ליריות. ההתמודדות עם הבית האחרון, עם האטומים של דמוקריטוס מוצלחת.
[ליצירה]
[ליצירה]
דויד המלך ורבי עקיבא שניהם לא היו במקור מזרע ישראל. דויד סבתא רבתא שלו הייתה רות המואביה, וגם רבי עקיבא, סבו לא היה יהודי.ועל אגריפס (השני?) אמרו בני ישראל: "אחינו אתה, אחינו אתה".
והקדוש ברוך הוא אולי נתן ליהודים תורה ומצוות והם קוברים איפה שמצווה עליהם, אך ברקיע נשמות הגיבורים שלנו כאבני יקר מתנצנצות על כס הכבוד ושם אין גדר.
תגובות