ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מזלנו שהעברית היא שפה איזוטרית שמועטים השולטים בה באמת. קחו לדוגמה את תורת הקבלה ותורת הסוד - עד כמה שהשרישו אותה באומות אחרות הרי שלא יהיו מסוגלים לעקוב אחרי כל משמעויותיה. שלא לדבר על כך שהמילים משמשות גם בכתבי קודש ובתפילות ובמשנה ובתלמוד וכולי ובכל מקום שם הן עומדות הן מדיפות ריח אחר בגן אחד שלם.ואת זה אי אפשר לקחת מאיתנו. יש אומרים עברית שפת קודש ואין לדבר בה. ואני שמחה שהתמזל מזלי ואני דוברת עברית, ובודאי אבות אבותי אחורנית עד לחורבן בית שני (וגם איני יודעת באיזו שפה השתמשו הם אז) תוהים למילים היוצאות מפי והנכתבות כאן בחשמל ובויברציה ואולי הנפשות מתאספות בתור ואומרות - נחכה לשעת לילה וכשתישן נפציר בה שתלמד גם אותנו. [ליצירה]
- [ליצירה] חברים יקרים המחשב שלי מופרע ומראה לי רק מספרים ואותיות כך שאיני יודעת למי אני עונה. למשל: rZxJtOBxMrfdtEVXkP KQBntvXZgCwkvVkWg. [ליצירה]
- [ליצירה] חתלתול ושי תודה. חתלתול - לשאלתך - בקשר לפזמון - החריזה אינה קלה לי ואני פעמים רבות חורזת אותיות קרובות ולא זהות. בבית השני הסתדר לי כך עם הפזמון וגם עם המילה "שדוד" שלא רציתי לוותר עליה, מילה תנכית. גם "זרועו תחת ראשי וימינו תחבקני" (?? ציטטתי נכון ?) לא חפצתי לוותר על מוטיב האהבה, גם כן מופיע בשיר. אך את/אתה צודק/ת שבשיר אין השורה האחרונה כזאת בבית השני. אך אם היו מחברים את שתי השורות האחרונות בכל בית ולא קוטעים אותן זה היה מתקבל על הדעת. מכל מקום - ה poetic license שנעמי לקחה על עצמה כשהפכה את הפואמה לשיר מושר היה גדול הרבה יותר וגם הוסיפה בית. ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לעמית [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שלא היו שם בסביבה כלל שום גברים שלבן היה יכול לתת להם את בתו לאה בשכר של נדוניה גדולה. והיה מוכן להמתין שנים כה רבות כשבאותה תקופה לא חיו שישים שנה והיו יכולים למות מכל צרה ופגע ומחלה. וגם כשהנביא ירמיהו אומר, רחל מבכה את בניה - את מי היא מבכה ? היא מבכה גם את בני אחותה ? אלו שניסו לרצוח את בנה ? וגם יריבות מראים בין הנשים וכל אחת נותנת את שפחתה ליעקב. כלומר - לא מדובר כאן בקנאה מינית, הייתי אומרת שהיחס גבר הוא באמת כאל - סליחה - בהמה שאם נותנים לו אישה אז כיף לו ולא משנה מה. ספרי התנ"ך נכתבו ביושר ובאמת ולא מסתירים. שם בסיפור רב הנסתר על הנגלה. אך יפה אהבתו של לבן לבתו. הוא ידע להעריך היטב את המצב. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לבנימין ולאחרים שכותבים בקיץ המעיק.(7.7.10) [ליצירה]
- [ליצירה] אל תסיתי. אל תערבי את עניין היהודים שמוצאם אינו מאירופה עם היחס של העולם כלפינו באשר לערביים הפלסתינים. ועל תערבי סוגיה קונטמפוררית - בת הזמן - ואשר תפוג עם הזמן - עם כל מיני תיאורים היסטוריים. מדוע לא תפני אחורנית בהסטוריה אם כן ותתארי את חיסול האינדיאנים מאמריקה, את איסוף הכושים על ידי סוחרי העבדים המוסלמים באפריקה ומכירתם לעולם השלישי ? את מדורות האינקוויזיציה ? את כל חטאי והבלי העולם ? את כיבוש אלגיר על ידי הצרפתים ואת הסתלקותם מאלג'יר ? אל תסיתי. הכוונות שלך כאן אינן הגונות ואת פשוט מנסה לבצע לידת אגו והעצמתו. מי שכזה גיבור שישים בבקשה את עצמו בשמו המלא באתר ותיאור קצר מיהו ומהו. [ליצירה]
- [ליצירה] רק חבל שלא ניתן לתרגם את הפואנטה לאנגלית, לא בהקשר של הסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] יום אחד, ביום הזיכרון, נכנסתי לבית של השכנה שלי ומצאתי אותה יושבת ומביטה בתמונתו של אחד הרטכ"לים. היא ספרה לי שאותו רמטכ"ל דומה מאוד לאחיה שנספה בשואה (והיא נצלה כי הייתה במנזר, כמו הדמות בסיפורו של אביסתיו). והיא עוקבת אחרי תמונתו של אותו קצין כדי לדמיין איך אחיה היה יכול להיראות לו נשאר בחיים, כי * לא הייתה לה שום תמונה שלו ושום זיכרון וזכר*. היא ספרה שהנאצים לקחו את כולם מבית הכנסת וירו בכולם אחד אחד ליד הנהר כמדומני. ואילו היא - כחולת עיניים ויפה - ניגש אליה קצין SS ואמר לה, "את לא יהודיה, את לא יכולה להיות יהודיה," והיא רק הביטה בו ולא אמרה דבר, אבל הוא אמר לה, "לכי מפה, את לא יהודיה" וסילק אותה בכוח וכך הציל אותה. והיא הלכה משם לבית של המטפלת הפולניה שלה, שזה כל מה שהיה לה בכפר, וההיא שמה אותה במנזר. ולמחרת אותו יום היה לה פס לבן בשיערה, והיא כמדומני בת 19. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין מאוד [ליצירה]
תגובות