צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
[ליצירה]
אם אנחנו היינו הם והם היו אנחנו מה הם היו עושים לנו ?
אם להם היה את הנשק שלנו יש ולנו היה את הנשק שלהם יש כמה מיליונים מאיתנו כבר היו מתים ?
אם מדינת ישראל תפשוט את הרגל, אירופה תממן אותה ?
אם ימותו ארבעה ישראלים בטעות, קופי ענן יגיש תלונה לראש ממשלת לבנון ?
אם אנחנו היינו מתחילים להפגיז בקטיושות ובקסאמים את תושבי דרום לבנון ואת תושבי עזה היית אז משבח אותנו ?
[ליצירה]
את היצירה הזו הכרתי לראשונה בקטעי ציטוטים בספר ילדות מקסים שנקרא היה "אילן גדל בברוקלין" על חיי מהגרים אירים בניו יורק בחצי הראשון של המאה העשרים (גם סרט עשו ממנו) ומולי מאלון כיככבה באותו סיפור בו האב היפה ג'וני, שאהב את הטיפה המרה, נהג לשיר את היצירה הזו. וגם באנגלית יצא ששמעתי אותה וכעת גיליתי אותה אצל אביבסתיו. שתרגם היטב ורק חבל שלא ניתן תרגום זה לשיר [בעיברית] לפי המנגינה שאני מכירה.
.
[ליצירה]
מחזוריות והתפתחות יפים מאוד אשר מובילים את הקורא כחלק מהיצירה הנוסף לתוכנה, והסיום אשר מעלה לתחיה מחדש את היונה "בלב ילוד נבואי". [ שורה שניתן לנחש את משמעותה בדרכים שונות]. והייתי מוסיפה - ללא קשר ליצירה - ורק באשר לדימוי ולצבע הלבן:
ויש יונה לבנה אחת
שוכנת, נכמרת ונשמרת
בלבם האדום של בני העדה
הזהב השחור של בת ישראל
וארץ מולדת
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לורד. אכן תה מגרניום על פי דברי הגברת האלמונית. האמת - היא לא הייתה שייכת ליצירה וכל הזמן התלבטתי אם להשמיט את הבית ההוא או לאו אך היא הייתה שייכת לסיפור ולנסיעה באוטובוס. היה לה צרור ענפי ג'רניום ענק והיא הייתה מאושרת בו. ואני שמחתי בשמחתה. שקבלה משהו מהיקום ולא עלה לה כסף והעולם היה טוב אליה אותו בוקר. בהחלט לא סיפור של אליטות ושל ורסאצ'י וכיוצא בזה.
תגובות