.jpg)
בוני
ליאורה ברנשטיין
-
צברית, שם נעורים אברהמוף, בוגרת הגמנסיה הרצליה. מאז פלא האינטרנט וזמינותו לכול כותבת שירים.
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?show=authors&id=1715
לקט יצירות
- בתחנת החלל
- ביתי קטן כראש סיכה אגדת זרע החרדל א The Mustard Seed*
- נַקְבָּה – Naqbah
- שטיח פרסי (3)
- פלאפל
קשור אלי
- [ליצירה] תודות רבות לעורכת "ערוגה" שהצליחה להכניס את התמונה לאתר לאחר שאני לא הצלחתי. מדובר בחתול שהבעלים מת, הילדים מכרו את הדירה וזרקו את החתול. חתול בוגר, מסורס, *ללא ציפורניים*. היה חולה זמן רב והתעקש לשבת בכיור, שם היה קריר ונעים. התיאור של חייו השמחים כעת מופיע ביצירה השניה שביצירה "חתול שלי יושב על המזגן". זה חתול ענק, מתרוצץ במדרגות, מתחנף לדיירים (שלא כולם אוהבים אותו) עולה במעלית ומחזר אחרי נשים צעירות (כן.) [ליצירה]
- [ליצירה] מייאו! [ליצירה]
- [ליצירה] צער בעלי חיים!! ... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה? תמהני. אם כתבת עליו שיר או קטע, אפשר לצרף אליו את התמונה. אבל כיצירה? אני לא רואה אומנות בצילום - יותר מדי רקע, אין מיקוד, אין שום זוית מעניינת, סתם תמונה ביתית רגילה... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמת כל חי, אתה צודק. על המסך במחשב שלי התמונה נראית מיוחדת. כאן היא נראית קטנה מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בת :( כדאי לך לחתוך את התמונה רק מסביב לבוני, ולשלוח מחדש. כך תהיה התמקדות בחתול, וגם זה יהיה גדול יותר... דברי גם עם מנחם או ערוגה שיכניסו בפורמט גדול יותר... דבר שלישי - אם זו לא תמונה אומנותית (שוב, אין כאן אלמנט מיוחד, זוית ייחודית, פרספקטיבה, קומפוזיציה וכו'), אולי בכ"ז כדאי לשלב את זה ביצירה אחרת על החתול? בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני אחפש אותו. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] "זה מנחם דוידי טיפוסי. מנחם. אתה מתבקש להצמיד את כל השורות לשורה אחת ואחר כך להפריד ביניהן על ידי שיפט אנטר ואז לא יהיו לך רווחים שכאלה. חיפשתי את הטופס שלך בגוגל (17386/4 א) ולא מצאתי אותו. גוגל הביא לי רק את היצירה שלך מחדש כמו במעגל חוזר. (~) יצירה מקסימה." [ליצירה]
- [ליצירה] וכעת קראתי מחדש, ונהניתי [ליצירה]
- [ליצירה] Hey Hadas, You really write well On this level sometimes the story evens out with the language and the language supports the story. Liora [ליצירה]
- [ליצירה] לא סיפרת שאת מאושרת. סיפור מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים הסיפור על השם הוא כל מה שאנו יודעים על בן אדם. סבי ז"ל שמעולם לא פגשתי, ושמו יעקב, מסתבר שלא היו לו ילדים שנים רבות. הייתה לו רק בת אחת. והוא התנדב להיות שמש בבית כנסת. איני יודעת אם בבוכרה או באפגניסטן. מכל מקום, הסיפור הוא שיום אחד בא לבית הכנסת איש, מגולח, אבל כנראה יהודי, והסיפור היה שהאיש קצץ לעצמו את האגודל (או את האצבע המורה ?) כדי שלא יצטרך לשרת בצבאו של הצאר הרוסי (שאז יאכל טריפה וכל מיני מה שהיה אז). וקראו לו "נפתלי". וסבי אמר: אם יוולד לי בן, אקרא לו: נפתלי. ואכן - שלושה בנים נולדו לסבי והבכור, נפתלי, היה אבי ז"ל. ואבא סיפר לי פעם את הסיפור הזה. משמע - הייתה לסיפור משמעות עבורו. וגם נפתלי האלמוני היהודי המגולח למשעי שקצץ את אצבעו כדי לא לשרת בצבא הצאר - ומי יודע מה עלה בגורלו - גם הוא מסתובב אצלי ואולי ימשיך הלאה בסיפורים אם משהו יימשך מזה כאן. ולילדיי לא סיפרתי ... [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי את שיר גור. וכעת ההצתה המאוחרת: מיכל הנסיכה ? "ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר ותבז לו בלבה." טוב, מה כבר היה למיכל המסכנה מלבד טיפטיפה התנשאות שהגנה על לבה באמצעותה נגד הגבר היפהפה והאהוב הזה שהיו לו נשים ופלגשים לרוב ולבנו בכלל אלף נשים היו. גברים כאלה מעולם לא אהבו אשה ממש. מתנגדת לאסוציאציה. [ליצירה]
- [ליצירה] הלך רוח לאחר בירורים מקיפים התבררו לי שני דברים: אחד - אם הוא נח בכנפיים פרושות הוא עש (ולכן היה עש). שניים: יש פרפרים שחיים עד שלושה חודשים. אנחנו חיים בעולם סטרילי ופלסטיקי ולא מודעים לחוקי הטבע שנבראנו בהם. אפילו למות הולכים לבית החולים. אמנם תפילות של יהודים מתייחסות לגוף (כמו תפילת הנקבים) ולמאורות. בדרך כלל מרססים את הכל. הפרפר (עש) ההוא , מסלול הגלגולים, החיים, המוות, ההתפרקות והשימוש בידי הנמלים והכל אצלי בבית, בלי שיופרע ובלי שיזיקו לו, כל הדמויות הללו שברגיל נעלמות מעין האדם ... שבת שלום גם לך [ליצירה]
- [ליצירה] לאילה: ואני לא אוהבת בלגן כזה .... [ליצירה]
תגובות