[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
שושנת בר יקרה. אני מניחה שהמכתב הזה הוא אמיתי ולא פיקציה. ואם כך אני רוצה שתדעי שאני מעריכה אותך על האומץ להודות בדברים האלה ולהעלות אותם כך על הכתב, למרות הכאב שהם לבטח גורמים...
[ליצירה]
איפה ה"כמה נקודות מבט"?
זה נראה כמו נסיון להביט על גן עם שיחים בפריחה סגולה, דרך שמשה מעורפלת בגשם שוטף, כשמישהו צייר אותיות (?) כלשהן באצבע על השמשה מבפנים.
[ליצירה]
מאוד יפה, לדעתי. אני אוהבת במיוחד את הבית הלפני-אחרון. "אני עכשיו הפסק של טהרה"... דימוי יפה. (אני אף פעם לא הייתי חושבת ככה על הפסק טהרה...)
השיר מדבר ממקום של שלוה פנימית שנקנתה לאחר יסורים, מן בשלות ובגרות כזאת. תצליחי!
ישועות ונחמות