[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
דווקא לי עובי השפתיים היה עושה אסוציאציה הפוכה: שפתיים עבות מתחברות לי עם מלאות, עם נדיבות, עם חושניות וכו'. שפתיים דקות עם קרירות, קמצנות וכו'. או שאצלך בשיר הנשיקות מבלות את השפתיים ופוטנציאל הנתינה נשחק מנשיקה לנשיקה (ולפי זה לך יש עוד הרבה מה לתת כי עוד לא "נשחקו לך השפתיים")?
[ליצירה]
מרק יקר (תגיד, רק לי זה נשמע לא שפוי לקרוא למישו מרק יקר?) אני יודעת שכתבת את זה לפני מלמלא זמן, אבל בכל זאת:
אפשר היה להחליף את "שסק" ל"גזר", ואז הסיסמא היתה: ALL TO GEZER!
[ליצירה]
שושנת בר יקרה. אני מניחה שהמכתב הזה הוא אמיתי ולא פיקציה. ואם כך אני רוצה שתדעי שאני מעריכה אותך על האומץ להודות בדברים האלה ולהעלות אותם כך על הכתב, למרות הכאב שהם לבטח גורמים...