[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
אני לא מצטרפת לשבחי קודמי. כל קיטונות הבוז הכעס המרירות - הארס שאתה שופך על הקוראים עשו לי רע מאוד. אני תמהה על כל אותם ששיבחו את היצירה, איך הם כהי רגשות במידה שמאפשרת להם להנות מהאלימות המילולית הזאת?...
פרט לכך, הסוף לא אמין. לכל אורך ה"יצירה" המספר מתאר בגוף שלישי את "כל אותם נכים שלמענם תוכנן היום", ולבסוף מסתבר שהוא אחד מהם? - אבל אחד מהם לא היה מתבטא כך. אלא אם כן זה מישהו שרק עכשיו נפגע התאונה וכדו', והוא עובר שלב של כעס עצום. אבל האירוע המתואר היה עבור ילדי CP וכאלה, שסובלים נכות זו משחר חייהם. אדם לא היה עומד בעוצמה כזאת של כעס כל החיים!
בקיצור: גם גועל-נפש מרעיל, וגם לא אמין.
ותודה לילד על ההמלצה.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
הדס-
1.אל תבלבלי בין הישות הממוסדת הנקראת "מדינת ישראל" (שיכלה להתקיים עקרונית גם באוגנדה), וביןארץ ישראל, מולדתו ונחלתו של עם ישראל לעולם. 2. חבל קטיף שנעקר הוא חלק מארץ ישראל, ומשם הגלו יהודים, נקודה. אומנם הם לא הוצאו מחוץ לתחומי הארץ אלא עברו למקום אחר בארץ ישראל, אבל *משם* הם הוגלו.
[ליצירה]
צחית,
... אבל למה ה"בנאלי" כל כך מפחיד אותנו? לפעמים אני מרגישה שכותבים משחקים עם הקוראים שלהם בתשבצי-הגיון. מרגישים צורך להיות הכי מתוחכמים, הכי ציניים, הכי מרוחקים מהתוכן הרגשי שעליו הם בעצם מדברים. ... למה בעצם? מה רע בצורת העברת מסר יותר ישירה, תמימה, פשוטה? את כותבת להרבה יוצרים שהיצירה שלהם (או פרט בתוכה) ילדותית. נו, נגיד. אז מה רע בזה?
[ליצירה]
חמוד חמוד! (רק מעניין למה בחרת בשיר שבעצם כולם מכירים ועדיין שרים? היית לוקח שיר כמו "אליך ה' אקרא" וקורא לו "אלההך השמקרא" וממציא לו סיפור. )
[ליצירה]
לא, היא לא גאה בך. ו-לא. הבכי והצעקות הן לא "מאנטרה עילגת" והיא לא "שחקנית גרועה". ו-לא, היא גם לא רוצה ש"תכיל את חייה בדקה או שתיים". כאילו אפשר. לא מעניין אותה כמה ליטרים של דמעות ובאיזו טמפרטורה כן או לא שפכת בשעה שביצעת את הפקודה הלא חוקית, פקודת השמד והחורבן, ועקרת אותה מכל מה שהיה חייה עד עתה.
חייל, שוטר, לפחות על טטמטם את המצפון.
(דרך אגב, לקטע עדיף לקרוא "עובר מסך", לא?)