[ליצירה]
הממ, כן. הכחול המרתך הוא לא ממש של בדידות ותעופה, לא בשיר שלי על כל פנים. אולי בשיר ש*אתה* כתבת לך כשקראת את זה.
צריך להכיר אותה כדי להבין, איך קור חיצוני יכול לעטוף חום פנימי. אש כחולה היא באמת הרבה יותר חמה מאש אדומה.
רק פחות מפנקת...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
הדס,
למה אנחנו נותנים למספרים לכמת *אותנו*? ל-16 אין שום משמעות. למעשה, אנחנו חסרי גיל. אנחנו נשמות. מספר השנים שעשינו בעולם בזה כ"כ לא מהותי למה שאנחנו...
אי אפשר לאחר לחיות.
ועוד: אפשר באמת להיות זקנה בת 16 (אני זוכרת שבזמנו הגדרתי את עצמי זקנה בת 19).
ואפשר גם להיות צעירונת בת 80 (אני מכירה אחת כזאת בבית-חב"ד אצלנו). באמת!
[ליצירה]
מאוד יפה, לדעתי. אני אוהבת במיוחד את הבית הלפני-אחרון. "אני עכשיו הפסק של טהרה"... דימוי יפה. (אני אף פעם לא הייתי חושבת ככה על הפסק טהרה...)
השיר מדבר ממקום של שלוה פנימית שנקנתה לאחר יסורים, מן בשלות ובגרות כזאת. תצליחי!
ישועות ונחמות
[ליצירה]
עצוב וכואב. ועם זאת מעורר תהיות על דמותה של האם. למה בחלום היא תראה פסיבית? ומה זה אומר על האדם שהיתה? (אני לא יודעת אם זה חוסר רגישות, אם כן אז סליחה)
[ליצירה]
חבל...
חבל שסיימת את זה ככה. כל כך אהבתי את הדרך שהיהודי עשה מתוך החולין, מתוך הסתמיות וחוסר המשמעות, מתוך המצוקה - אל הקדושה, אל ההרווחה, אל האושר, שנתנה לו ירושליים. גם האנלוגיה לציפור היתה טובה. למה הרסת??!!
[ליצירה]
למה להיות כאלה
ציניים ומגעילים?! הבעיה שלכם זה העובדה שהוא הזכיר במפורש את עניין סיום החיים? הרי אם הוא היה פשוט מתאר כאב בלתי נסבל בלי להוסיף במפורש "הצעת פתרון" מסוג מסוים - אז זה היה בסדר. אז מן הסתם הייתם כותבים "אוי, אבנר..." או משהו בדומה. הרי כל כך הרבה מהיצירות פה מביעות כאב, על סוגיו ורבדיו השונים, וכמה יוצרים גם כתבו בעמוד-יוצר שלהם שהם כותבים מתוך כאב, או ביטאו את זה בשם שבחרו להם. וחלק גם מדברים בצורה של יאוש, חוסר מוצא, חוסר אונים וכו'. אז מה, לדבר על התאבדות זה צעד אחד מעבר למה שנראה בעיניכם לגיטימי? אתם מפחדים?
...אולי במקום לרדת על הבחור תתנו לו כמה מילות עידוד? (או שכל הרגישות שלכם שמורה לאנשים שמתבטאים בצורה שנעימה לכם?