פעם אמרו לי שאהבה ושאמת ושטוהר
ועכשיו אני שומע שלהקים בית, ושהרב אמר ושכולנו בני אדם
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ויפה שעה אחת קודם [ליצירה]
- [ליצירה] קוראים לזה לגדול בלי לשים לב. (אתה נוטה לשכוח אז הנה אני כאן להזכיר שאני עדיין מהרהרת אהבה ואמת וטֹהר. וגם עוד.) [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה תלוי למי בוחרים להקשיב.. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] קוראים לזה שמיעה סלקטיבית כל הקולות היו קיימים ותלוי בנו מה נכנס ומה לא (דומה למה שקצת אחרת אמרה אני משער) [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא סותר את האהבה והאמת והטוהר. (אלה דברים שאתה יוצר!) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים. ויתקיימו גם בך. (כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה). [ליצירה]
- [ליצירה] עיקר שכחתי- בגלל החלוקה הזאת אני מסכימה עם אלדר. פירוש הערוג"ה למתקשים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אמרה הערוגה. הקבלה אכזרית כמעט כמו המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] באמת תודה לכולכם. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה קיבלתי כזה פירגון על יצירה, וזה ממש ממריץ ומחזק. היה חשוב לי רק להעיר - אין כאן תחכומים, אני לא מתחכם כשאני כותב שיר, בשביל זה יש מאמרים. שיר הוא בשביל הלב. אפשר להיעזר בשכל לפעמים בשביל לנתח ולהקל על העיכול, אבל היעד הוא הלב, בסופו של דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מכיר את נוער הגבעות, אבל כתבת יפה מאוד. בשלב מסויים רציתי להחזיר מכתב ליונתן, ואז נזכרתי שהוא לא אמיתִּי. הצגת שני קצוות, אני רואה אמת בשתיהן, אבל בעיקר באמצע. אם זו זעקה כנגד הזילזול בנוער הגבעות אז זה דבר אחד, אבל אם ניסית להציג מה שאמיתִּי זה כבר דבר אחר לחלוטין. דווקא יש המון אש בישיבות כמו שבי חברון, הר המור וכו', הבעי' היא לא באש, אלא בדברים אחרים שקצר מקום התגובה, או לפחות זו שתקרא, מלפרט. לסיכום, כיצירה - אהבתי מאוד(את באמת רק בת 14?) כמשנה אידאולוגית - פחות, הרבה פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] it is very simple and probebly was written straight from your hart. sometimes we chase after things that are not good for us. they gives us legitimacy to continue to be in the place that we are now and not to continue forward. it's not always good. and it doesn't matter if you wrote it about yourself or just like this. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'... כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] מקווה שאפשר (לא ידעתי על קיומך עד כה. זה טוב שגיליתי) [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מבין את השירים שלך למרות שכיף לקרוא. [ליצירה]
- [ליצירה] קודם כל, אהבתי את המילים שלך, אהבתי את איך שאמרת, בצורה פשוטה כל כך, שאין להם עיניים, רק מצח. זו המציאות, זה ככה. ויש בזה משהו כל כך אמיתי, כל כך אותנטי. כי זה באמת ככה, ככה אנחנו מרגישים. אבל (ואולי לזה התכוון ילד) הסיכוי היחיד שלנו לחיות טוב במדינה הזו, לחיות באמת, זה לחפש את העיניים הקטנטנות והחלשלושות שלהם, שמסתתרות מאחורי המצח החזק והברור הזה, ולנסות להסתכל לתוכן. כן, אני יודע שזה נאיבי, אבל באמת שאין ברירה. אחרת, זו מלחמה קשה מאוד שרק מתחילה, ומי יודע איך, מתי ואם בכלל, היא תיגמר. [ליצירה]
- [ליצירה] ורק דבר אחד נשאר, אמונה שהאמנתי, שאני מאמין ושאמשיך להאמין. בטוב, באור, בשפע המוכן לנו, ועוד יגיע, עוד יגבר על החושך העקשן הזה. --- כתבת את זה מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב ממש יפה. אבל ממש עושה הרגשה של ריקנות. יצירה פוסטמודרנית במיטבה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מיואש ח"ו. פשוט קצת מאוחר, ויש מחר ישיבה בע"ה, אם יהיה זמן מחר - אגיב, אם לא - זה יחכה לפעם הבאה. רק שתי נק' חשובות: א) אהבת ישראל היא לא 'מול' הקב"ה. הם לא מתנגשים ח"ו. אין כאן שני צדדים נפרדים, צד אחד - מה שה' מצווה, צד שני - אהבת ישראל. אנחנו מבקשים לברר את רצון ה' האמיתִּי בעולם, שחלק ממנו זה אהבת ישראל וחלק נוסף המצוות, בתוכן ישוב הארץ וכו'. ב) כשאמרתי לא להיות חסיד, התכוונתי לא לקבל דברים כמות שהם. אולי כשאדם יודע שמולו אדם במדרגת נביא, מצווה לשמוע לו אוטומטית, אך בכל מקרה אחר לענ"ד אין לזה מקום. מי שמרגיש שהרב שלו מכוון בדיוק לפנימיות נשמתו - אין בעי'ה עקרונית עם זה, למרות שקשה לי להאמין בזה. שמעתי את הרב שטיינזלץ אומר שהמתנגדים לקחו מהחסידים את כל הדברים הרעים. אחד מהם זה להקשיב לכל מה שהב אומר, בלי לשאול שאלות. אני נגד הסתכלות כזו, שלדעתי משאירה אותנו ברמה הילדותית, שלא לוקחת אחריות ולא מפלסת לעצמה דרך בכוחות עצמה. בע"ה תגובה בקרוב, בלנ"ד. [ליצירה]
תגובות