אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
אהבתי מאוד את החלוקה בין "שמעתי" ל"אמרו לי", ואני מסכימה עם אלדר- צריך לחזור להקשיב באיברים הנכונים. במקומות הטובים. והם קיימים.
ויתקיימו גם בך.
(כי אם זה לגדול, אז גם אני לא רוצה).
[ליצירה]
אני לא אוהב לרדוף אחרי רגשות,
זה נראה לי מיותר.
אתה אף פעם לא תמצא אם תחפש *שמחה*.
זו התרכזות בדבר שלית לו מרמיה שלום, והוא רק הארה עליונה מהדבר העליון, אותו יש לחפש.
זה מה שאני חושב.
[ליצירה]
גנץ היקר ;)
התכוונתי שבעולם הזה,אי אפשר להתנתק מקליפות החומר, העטיפות של החומר, שהוא שקר. שקר לא במובן הקלאסי, אלא יותר בכך שהוא מוגבל, שהוא דהוי.
שקרי ביחס שלו לאמת המוחלטת. לא אמרתי שכל דבר הוא שקר, או שהכל שקר. הכל יחסי.
כמובן שיש מציאויות בהן הכל אמת, והכל חלק אלו-ה ממעל וכו', אך לא בהן עסקתי. ויש הרבה מה להאריך.
[ליצירה]
לא מכיר את נוער הגבעות, אבל
כתבת יפה מאוד.
בשלב מסויים רציתי להחזיר מכתב ליונתן,
ואז נזכרתי שהוא לא אמיתִּי.
הצגת שני קצוות, אני רואה אמת בשתיהן, אבל בעיקר באמצע. אם זו זעקה כנגד הזילזול בנוער הגבעות אז זה דבר אחד, אבל אם ניסית להציג מה שאמיתִּי זה כבר דבר אחר לחלוטין.
דווקא יש המון אש בישיבות כמו שבי חברון, הר המור וכו', הבעי' היא לא באש, אלא בדברים אחרים שקצר מקום התגובה, או לפחות זו שתקרא, מלפרט.
לסיכום,
כיצירה - אהבתי מאוד(את באמת רק בת 14?)
כמשנה אידאולוגית - פחות, הרבה פחות.
[ליצירה]
אני אוהב יותר ככה.
כתיבה זורמת הרבה יותר מדבר אלי.
אמיתִּי כזה.
שכוייך.
בלי שום קשר, שה' יתן לך אנרגיות ותשוקה להצליח ולתרום באמת, כמו שצריך, כמו שיעשה לך טוב.
תגובות